עריכת הדף "
קרבן העדה/נזיר/ו/א
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|שלשה}} מינין כו' הטומאה כו'.''' בגמ' מפרש מנ"ל: '''{{עוגן1|וכל}} היוצא מן הגפן.''' חרצנים וזגים ענבים לחים ויבישים מצטרפין לכזית כדי ללקות עליהן: '''{{עוגן1|משנה}} ראשונה עד שישתה רביעית יין.''' כדרך כל שתיה ולא סגי בכזית דלא ילפינן שתיה מאכילה: '''{{עוגן1|ר"ע}} אומר.''' כתיב וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל וגמרי' שתיה מאכילה מה ענבים כזית אף שתיה בכזית: '''{{עוגן1|אפי'}} שרה כו'.''' קסבר ר"ע היתר מצטרף לאיסור דכתיב משרת: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|ה"ג}} זיבח וקיטר וניסך והשתחוה בהעלם אחת.''' עשה כל עבודות אלו להע"ז בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת דקסבר השתחויה בכלל היתה ויצאה לחלק. בבלייא. ר' זכאי מבבל היה וא"ל ר' יוחנן עברת תלתא נהרין שההולך מבבל לארץ ישראל צריך לעבור שלשה נהרות כלומר מהלך רב כזה הלכת וסכנת בעצמך לעבור ג' נהרות כדי ללמוד תורה: '''{{עוגן1|ואיתברית}}.''' ונשברת וטעית דאינו חייב אלא אחת דהשתחואה לא יצאה לחלק אלא ללאו: '''{{עוגן1|עד}} דלא יתברינה בידה.''' עד שלא טעית ודרשת השתחויה יתירא דכתיב בע"ז לחלק יצאה לא היה חייב על כל העבודות אלא אחת נמצא שיש כאן אחת אפי' עשה הרבה עבודות אינו חייב אלא אחת ואין כאן הנה בע"ז שיהא חייב הרבה חטאות בהעלם אחת: '''{{עוגן1|מן}} דתבר בידה.''' ואמרת השתחויה לחלק יצאה יש כאן הנה כלומר פעמים שהוא חייב הרבה דהיינו אם עשה הרבה עבודות בהעלם אחת ואין כאן אחת איך מצינו שיעשה הרבה ולא יביא אלא אחת: '''{{עוגן1|והלא}} הבערה בכלל.''' דלא תעשה כל מלאכה היתה: '''{{עוגן1|ללמד}}.''' ולהקיש אליה כל שאר מלאכות שנכללו עמה בכלל שזה מדה בתורה דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא: '''{{עוגן1|מעשה}} יחידים.''' שהיא אב מלאכה לעצמה: '''{{עוגן1|וחייבין}} עליה בפני עצמה.''' אם עשאה עם שאר מלאכות בהעלם אחת: '''{{עוגן1|שיש}} בו.''' בכלל לא תעשה כל מלאכה: '''{{עוגן1|והלא}} השתחויה בכלל.''' לא תעבדם היה שהוא כולל כל מיני עבודה: '''{{עוגן1|ובע"ז}} כלל במקום אחד.''' פ' כי תשא: '''{{עוגן1|ופרט}} במקום אחר.''' פ' ויקהל: '''{{עוגן1|שהוא}} בצד הפרט.''' דגבי הדדי כתיבי לא תשתחוה להם ולא תעבדם ולא ה"ל יוצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו: '''{{עוגן1|א"ל}} והכתיב.''' במקום אחר לא תשתחוה כו': '''{{עוגן1|א"ל}} מכיון שאין את למד.''' מפרט הנכתב אצל הכלל אף מפרט הנכתב במקום אחר אין את יכול ללמוד שהרי גילה הכתוב שאין ללמד מהפרט: '''{{עוגן1|חברייא}} אמרי.''' אי משום שהפרט נכתב בצדו יש ללמד דאין חילוק בין פרט הנכתב בצדו או שנכתב במקום אחר אלא היינו טעמא דלא דרשינן בע"ז כלל ופרט דבעינן שיהא הכלל כתוב תחלה ואח"כ הפרט כמו בשבת משא"כ בע"ז שהפרט נכתב תחלה לא תשתחוה ואח"כ הכלל לא תעבדם והא דכתיב לא תשתחוה לאל אחר אע"ג דכתיב בתר הכלל אין למידין שכבר גילה קרא דאין למילף מהפרט: ה"ג ר' יוסי אומר בין שכלל ואח"כ פרט או פרט ואח"כ כלל כלל ופרט הוא וכ"ה בשבת: '''{{עוגן1|כלל}} בעבודתה.''' בעבודת השבת וכן הפרט בעבודת השבת: '''{{עוגן1|ובע"ז}} כלל בעבודתה.''' דכתיב לא תעבדם בעבודה של אותה ע"ז: '''{{עוגן1|ופרט}} למלאכת גבוה.''' דהשתחויה אסורה בכל ע"ז אפי' אין עבודתה בכך כיון שעובדין לגבוה בהשתחויה: '''{{עוגן1|אמר}} ' ר' מנא.''' בלאו כל הני אין לדמות ע"ז לשבת בשבת יצאה הבערה שלא לצורך שהיא בכלל לא תעשה מלאכה ועל כרחך לומר דלחלק יצאה אבל השתחויה בע"ז לצורך עצמה יצאה לחייב עליה אע"ג שאין בה מעשה: '''{{עוגן1|ותניא}} כהדא.''' ותנא כהא דר' מנא: '''{{עוגן1|יצאה}} זביחה ללמד על הכלל.''' שחייב על מעשה יחידי: '''{{עוגן1|השתחויה}} ללמד על עצמה.''' אע"פ שאינה מעשה חייב עליה: '''{{עוגן1|או}} חילוף.''' השתחויה ללמד על הכלל וזביחה ללמד על עצמה: '''{{עוגן1|ומשני}} דבר שהוא מעשה מלמד.''' על הכלל ודבר שאינו מעשה מלמד על עצמו: '''{{עוגן1|הבערה}}.''' נמי לצורך עצמה יצאה: '''{{עוגן1|ללמד}} על בתי דינין שלא יהו.''' דנין בשבת: '''{{עוגן1|והיו}} אלה וכו'.''' גבי מיתת ב"ד כתיב בפ' רוצחים: '''{{עוגן1|מה}} מושבות שנא' להלן.''' במיתת ב"ד הכתוב מדבר אף מושבות שנאמר כאן במיתת בית דין ואמר רחמנא לא תבערו: '''{{עוגן1|מכיון}} דתימא לצורך יצאת.''' ללמד על מיתת ב"ד: '''{{עוגן1|כמי}} שיצאת שלא לצורך.''' דמ"מ שמעינן שחייב אף על מלאכה אחת ל"א מכיון שיצאה לצורך כלו' מה שאתה אומר שיצאה לצורך לאו הבערה עצמה היא לצורך דהוה מצי למכתב מושבותיכם גבי לא תעשה כל מלאכה אלא ודאי הבערה לצורך יצאה לחלק: '''{{עוגן1|ופריך}} וכא.''' והכא בנזיר כתיב כל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל הרי חרצנים וזג בכלל כל אשר יעשה היו ופרטן הכתוב נימא דלחלק יצא דלא מצטרפין ובמתני' תנן וכל היוצא מן הגפן מצטרפין: '''{{עוגן1|ומשני}} אלא.''' התם בשבת כלל במקום א' ופרט במקום אחר אבל הכא בנזיר כלל ופרט בהדי הדדי כתיבי: ה"ג והא חברייא אמרי ל"ש בין שכלל במקום א' ופרט במקום אחר בין כלל ופרט במקום א' כלל ופרט הוא אלא כלל ואח"כ פרט בעינן וכא כלל ואח"כ פרט. וה"פ דהכא בנזיר כתיב תחלה הכלל ואח"כ הפרט: '''{{עוגן1|ה"ג}} והא ר' יוסי אמר ל"ש כלל ואח"כ פרט או פרט ואח"כ כלל לעולם כלל ופרט הוא.''' וה"פ ולדידיה פשיטא דקשיא למה לא אמרינן בנזיר דחרצנים וזג יצאו מן הכלל לחלק ללמד דאין מצטרפין: '''{{עוגן1|ומשני}} תמן.''' התם בשבת שלא לצורך יצא הפרט וע"כ לומר לחלק יצא אבל הכא בנזיר לצורך עצמו יצא ולא לחלק: '''{{עוגן1|ולמה}} יצאו.''' לאיזה צורך עצמו יצאו: '''{{עוגן1|אף}} העלים והלולבים במשמע.''' א"כ ע"כ לומר לחלק יצאו: '''{{עוגן1|ומשני}} תמן לצורך נכללו.''' בשבת איצטרך הכלל ללמד שכל מלאכות אסורות אבל הכא בנזיר נכתבו כל הפרטים יין ושכר וחומץ וחרצנים וזגים א"כ הכלל כל אשר יעשה כו' ל"ל אלא ללמד שמצטרפין זה עם זה: '''{{עוגן1|ופריך}} ולמה.''' אמרת הכא שלא לצורך נכללו הא איצטרך לרבות אף העלים והלולבים א"נ ה"ג ולמה לצירופין וסיומא דתירוצא הוא ולמה נכללו ללמד שמצטרפין וכן עיקר: '''{{עוגן1|ה"ג}} כל נבלה לרבות הטרפה וכ"ה בספרי.''' מדכתיב כל יליף ליה: '''{{עוגן1|האוכל}} אבר מן החי מטרפה.''' בהמה טרפה מחיים ואכל ממנה אבר בחייה: '''{{עוגן1|לא}} תאכל כל נבלה.''' אזהרה לטרפה: ולא תאכל הנפש עם הבשר אזהרה לאבר מן החי: '''{{עוגן1|ובשר}} בשדה טרפה לא תאכלו.''' אזהרה לאבר מן החי שלא יהא תולש ואוכל בשר מן הבהמה בחייה אחד כשרה ואחד טרפה ומקרא זה נמי אזהרה לטרפה למדנו דדרשינן טרפה כמשמעו וכיון ששתיהן נכללו בלאו אחד אינו לוקה אלא אחת: ה"ג אית דאמרי מה טעמא כו' א"נ מ"ט דרשב"ל ל"ג: '''{{עוגן1|לא}} סבר בטרפה כר"י.''' דאתי מכלל לאו דלא תאכלו כל נבלה דאי סובר כר"י בהא א"כ האוכל אבר מן החי מטרפה תרי לאוין נינהו וחייב שתים: '''{{עוגן1|אמר}} לון אפילו יסבור.''' כר"י דמרבינן טרפה מלא תאכלו כל נבלה אפילו הכי אינו חייב אלא אחת שהרי חזר הכתוב וכלליה ללאו דטרפה בכלל לאו דאבר מן החי לומר שאינו חייב אלא אחת: '''{{עוגן1|מעתה}} כיון שחזר וכלל.''' חלב ודם בלאו אחד ה"נ נימא האוכל חלב ודם בבת אחת אינו חייב אלא אחת: '''{{עוגן1|א"ל}} אלו היה כתיב חלב ודם.''' לא תאכלו שפיר הוה קשיא לך אבל השתא דכתיב כל חלב וכל דם אתי כל ואפסקינהו לומר שחייב על כל אחת: '''{{עוגן1|מעתה}} כיון שחזר וכלל.''' דכתיב מחרצנים ועד זג נמי נימא דאינו חייב אלא אחת: '''{{עוגן1|אלא}} כתיב מחרצנים ועד זג.''' אתי ועד ואפסקינהו ללמד שחייב על כל אחת בפני עצמו: '''{{עוגן1|ה"ג}} ר' יוסי אמר לחברייא הוו ידעין דאיתפלגון ר"י ורשב"ל.''' אף בחרצנים וזג לר"י חייב שתים ולרשב"ל אינו חייב אלא אחת ל"א אדבתרא קאי הוו ידעין דפליגי באבר מן החי שחלקו ואכלו וכדמסיק וכ"נ בסמוך: '''{{עוגן1|אבר}} מן החי שחלקו לשנים.''' קודם שיתננו לתוך פיו ואכל זה לבדו ואח"כ חציו השני: '''{{עוגן1|ד"ה}} פטור.''' דבעינן אבר שלם וסתם אכילה בבת אחת משמע: '''{{עוגן1|מה}} פליגין.''' כי פליגי: '''{{עוגן1|עבד}} פיו כלפנים.''' שהרי נהנה גרונו באבר שלם: '''{{עוגן1|עבד}} פיו כלחוץ.''' אכילה במעיו בעינן וליכא: '''{{עוגן1|א"ל}} את.''' מה סברית לך כר"י או כרשב"ל: א"ל אנא אמרי לכון שהרי עולם כלומר גדולי עולם פליגי בה ואתון אמרין הכי מאי דעתי בה איך אכריע בין הרי עולם: '''{{עוגן1|אין}} כן כו'.''' ופריך לר"י דאמר דלא קפדינן אלא שיהנה גרונו באבר שלם אם כן אפי' חלקו מבחוץ ונתן שני החלקים בפיו בבת אחת נמי יהא חייב: '''{{עוגן1|ה"ג}} לאו דרך אכילה היא.''' וה"פ ומשני כיון דלאו דרך אכילה היא לחלק מבחוץ פטור: '''{{עוגן1|נמלה}} שחלקה בפיו ואכלה.''' דהאוכל נמלה שלימה אף על פי שאין בה כזית חייב משום בריה והשתא שחלקה בפיו פליגי בה ר"י ורשב"ל ר"י דעביד פיו כלפנים חייב ולרשב"ל דעביד פיו כלחוץ פטור: '''{{עוגן1|ענבה}}.''' שלימה דבריה היא שחלקה בפיו נמי פליגי בה ר"י ורשב"ל כי היכי דפליגי באבר מן החי: '''{{עוגן1|שבטל}}.''' מטומאתו בטל נמי מאיסורו אבל ענבה אין בה שום טומאה אף איסורא נמי לא בטל ואפי' לר"י אינו מצטרף ל"א אבר מי החי דמהני חלוקתו שלא יטמא עוד דבעינן דוקא אבר שלם מהני נמי החלוקה לרשב"ל לבטל איסורו אבל הכא בענבה שאין בה טומאה אף רשב"ל מודה דלא נתבטל איסורא: '''{{עוגן1|כזית}} מצה.''' שחייבין לאכול בלילה הראשון שחלקו בפיו ואכלו אם יוצאין בה פליגי בה ר"י ורשב"ל: '''{{עוגן1|מכל}} מקום לא נהנה חכו.''' כזית בפעם אחת ואפי' לר"י אינו יוצא בה ל"א ה"ג מ"מ נהנה חכו בכזית. ואפי' רשב"ל מודה דיצא: '''{{עוגן1|פרידים}} של רימון.''' שכשמסלקין הקליפה מן הרימון נמצאו בתוכו גרעינין הרבה וכל אחת מהן נקרא פירוד וכן הוא בעוקצין פרד של רימון חיבור ומיבעיא ליה לר' ניסא אם חלק להפירודין בפיו מי פליגי בה ר"י ורשב"ל כי היכי דפליגי באבר מן החי או דלמא אף רשב"ל מודה שכן דרך לאכול כל פירוד בפני עצמו ולחלקו בפיו: '''{{עוגן1|מה}} אנן קיימין.''' במאי קמיבעיא ליה: '''{{עוגן1|חי}} משום משקה.''' כשחולקין הפירודין יוצאין מהן משקין ואין לצרפן לכזית: '''{{עוגן1|כבר}} תנינן.''' תרומות פי"א: '''{{עוגן1|אין}} מטמא משום משקה כו'.''' וכיון דאוכל מיקרי פשיטא שמצטרפין: '''{{עוגן1|תיפתר}} שבלען.''' לכל פירוד לחוד מי אמרי' בעינן שיבלע במעיו כזית כאחד או דלמא כיון שדרך לבלוע כל פירוד בפני עצמו סגי ואפי' לרשב"ל חייב: '''{{עוגן1|טרפה}} שעשאה נבלה.''' כלומר שהיתה טרפה ומתה ונעשית נבלה: '''{{עוגן1|ה"ג}} רשב"ל אמר חייב שתים ר' יוחנן אמר אינו חייב אלא אחת.''' וה"פ רשב"ל דיליף לאו דטרפה מובשר בשדה טרפ' כדאמרינן לעיל א"כ חייב שתים אחת מובשר בשדה טרפה ואחת מלא תאכל כל נבלה ולר"י דיליף טרפה מריבוייא דכל נבלה א"כ נבלה וטרפה לאו אחד הן: '''{{עוגן1|ודא}} מסייעא לר"י.''' ברייתא דבסמוך סייעתא לר"י: '''{{עוגן1|דתניא}} וכל נפש אשר תאכל כל נבלה.''' וטרפה: '''{{עוגן1|אם}} טרפה חיה.''' אי איירי בטרפה שעדיין חיה ותולש ממנה כזית בשר ואכלו: '''{{עוגן1|כבר}} נאמר נבלה.''' ובשר הפורש הרי הוא כפורש ממתה: '''{{עוגן1|אם}} טרפה.''' שמתה כבר איירי הרי היא בכלל נבלה שזו היא נבלה ממש: '''{{עוגן1|ויימר}} נבלה היא.''' ש"מ טרפה היא נבלה: '''{{עוגן1|ה"ג}} ר' אבהו בשם ריב"ח קומי ר' יוחנן ולא תשקצו כו'.''' וכ"ה הגירסא בבלי מעילה פרק רביעי: '''{{עוגן1|בבהמה}} ובעוף.''' ובכל אשר תרמוש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא: '''{{עוגן1|והלא}} אין לך מטמא אלא שמנה שרצים.''' ושאר שרצים אינן מטמאים איך קאמר ובכל אשר תרמוש האדמה אלא ללמד דכל איסורי אכילות שיעורן כשיעור טומאתן ושמנה שרצים איסור אכילתן בכעדשה כשיעור טומאתן: '''{{עוגן1|מה}} וקבלה.''' לא שקיבל דרשתו והסכים לדבריו אלא כאדם ששמע דבר מבעל דינו ושותק ואינו חש להשיב: '''{{עוגן1|ה"ג}} לא תאכלו כל נבלה.''' לכך כתיב כל לומר כל אכילות שבתורה שוים וכולן בכזית ואפי' אותן שטומאתן בכעדשה: '''{{עוגן1|התיב}} ר"ח.''' אהא דריב"ח: '''{{עוגן1|ואכילתן}} כזית.''' בין דם בין בשר של שמנה שרצים אינו חייב עליהן עד שיאכל מהן כזית כשאר כל השרצים: '''{{עוגן1|רבי}} שמואל בר סיסרטי בעי.''' על חייה בר בא פריך: '''{{עוגן1|מעתה}}.''' דמרבינן מלא תאכל כל נבלה דשיעור אכילת אבר מן החי בכזית א"כ האוכל אבר מן החי מן בהמה טהורה יהא חייב שתים אחת משום לא תאכלו כל נבלה וא' משום לא תאכל הנפש עם הבשר דאמרינן לעיל לר"י באבר מן החי משתעי קרא: '''{{עוגן1|ופריך}} ומשיבין טהורין על הטמאים.''' בתמיה הא חייה בר אבא לא קאמר אלא דבא ללמד אף שמנה שרצים שטומאתן בכעדשה אכילתן בכזית ומה אתה פריך מאבר מן החי מטהורין: '''{{עוגן1|ומשני}} וכי ר"א לא השיב.''' בסמוך על ריב"ח מאיברי טהורין על ח' שרצים הטמאין: '''{{עוגן1|מעתה}} כו'.''' בא להשיב מטמאים על טמאין: '''{{עוגן1|רססן}}.''' שברן וכתשן יחד דהשתא אין עליהן שם בריה: '''{{עוגן1|אינו}} חייב עליהן אלא אחת.''' משום לאו דשרץ הלכך בעינן שיהא בהן כזית: '''{{עוגן1|אכל}} מן הריסוסין כזית ונמלה.''' בבת אחת חייב שתים אחת משום שרץ ואחת משום בריה: '''{{עוגן1|אין}} כיני.''' אם כן אף האוכל מריסוסין פחות מכזית ונמלה שלימה משלים הכזית חייב שתים אחת משום שרץ ואחת משום בריה: אין כיני אכל נמלה כו' אם כן האוכל נמלה שיש בה כזית נמי חייב שתים: '''{{עוגן1|אף}} בצירופי נזיר כן.''' האוכל חרצן וענבים ושאר יוצא מן הגפן מצטרפין יחד לכזית ואף על פי שאינן שלימין חייב: '''{{עוגן1|חייב}} שתים.''' אחת משום כל אשר יעשה מגפן היין לא יאכל ואחת משום בריה דכתיב וענבים לחים ויבשים לא יאכל: '''{{עוגן1|כל}} האיסורין.''' ששיעורן שוה שהן בכזית מצטרפין לכזית ללקות עליהן כדתנן פ"ד דמעילה כל הנבלות מצטרפות זו עם זו: '''{{עוגן1|ולאיסור}}.''' שנפל לתוך ההיתר משערין אותו כאלו נפלו בצל או קפלוט לתוך הקדרה ואם נפל מן האיסור כשיעור זה שאלו נפלו אלו תוך הקדרה היו נותנין בו טעם אף המאכל אסור: '''{{עוגן1|נבלה}} שביטלה בשחוטה בטלה מגעה דבר תורה.''' כלומר בטל מגע טומאתה מדאורייתא והנוגע בנבילה זו טהור שכבר נתבטלה: '''{{עוגן1|כל}}.''' איסורין שנותנין טעם בקדרה אין בהם איסור דאורייתא ללקות עד שיטעום ממשו של איסור בכזית אבל אם סילק האיסור מקדרה אע"פ שנתן טעם בהיתר אינו לוקה דטעמו ולא ממשו לאו דאורייתא: '''{{עוגן1|ה"ג}} הרי לא טעם ממשו ואת אמר לוקה.''' וה"פ הרי האוכל כזית חלב שנתבשל בה בשר לוקה אע"פ שאין בחלב ממשו של בשר אלא טעמו: ה"ג כאיניש דשמע דאמר בעל דינו דבר ושותק ואינו חש להשיב וה"נ שאני בשר בחלב דחידוש הוא: '''{{עוגן1|אין}} לוקין עליהן.''' עד שיטעום ממשו של איסור: '''{{עוגן1|חוץ}} מנותני טעם.''' באיסורי נזיר לוקה עליהן אע"פ שלא טעם ממשו: ה"ג א"ר זעירא כל נותן טעם אין לוקין עליהן עד שיטעום טעם ממשו של איסור ובנזיר אפי' לא טעם כו' וכ"ה בערלה. וה"פ כל איסורין שבתורה שנתנו טעם בהיתר אע"פ שהוא אסור מ"מ אינו לוקה עליו עד שיאכל מגוף האיסור כשיעור חוץ מנזיר אפי' אכל כזית מההיתר שנתן בו איסור שיש בו שיעור כזית טעם אע"פ שאין שם מגוף האיסו' לוקה דחשבינן לטעם כעיקר: '''{{עוגן1|כל}} נותני טעמים.''' כל איסור שנתן טעם בהיתר אין איסור והיתר מצטרפין ללקות עליו עד שיאכל ממשות של איסור כשיעור דהיינו כזית חוץ מאיסורי נזיר אע"פ שלא אכל אלא מקצת ממשות של איסור ומקצת מן ההיתר שנתן בו האיסור טעם מצטרפין ולוקה ור' זעירא ור' בא פליגי בפירושא דשמעתתא דא"ר אבהו בשם ר' יוחנן: '''{{עוגן1|מתני'}} מסייעא לדין כו'.''' תניא כוותיה דר"ז ותניא כוותיה דר' בא: '''{{עוגן1|אכל}} ממנה.''' ממה שבקדרה כזית פטור אע"פ שנתן היין טעם בהיתר מ"מ אין בכזית שאכל טעם של זית יין שהרי נתערב מטעם היין באוכל הנותר: '''{{עוגן1|עד}} שיאכל את.''' כל המאכל שנתערב בו הזית דתו ליכא לספוקי דודאי אכל כשיעור מן האיסור והך ברייתא דלא כר' בא דלדידיה אפי' אכל כזית מהמאכל יהא חייב שבכל כזית יש בו ממשו של האיסור גם יש בכולו טעם האיסור ומצטרף: ה"ג וכי מה הניח הכתוב שלא אמרו ומה ת"ל וכל משרת ליתן טעם כעיקר שאם שרה ענבים במים ויש בהם טעם יין חייב מכאן כו'. וכן משמע בספרי ובבבלי: '''{{עוגן1|לכל}} איסורין שבתורה.''' דחדא מהנך דקחשיב ודאי אית ביה בשאר איסורין: '''{{עוגן1|שאין}} איסורו איסור עולם.''' דקרא בסתם נזיר משתעי שאין איסורו אלא עד שלשים יום: '''{{עוגן1|ואין}} איסורו איסור הנאה.''' שמערבין לנזיר ביין: '''{{עוגן1|ויש}} היתר לאיסורו.''' ע"י שאלה לחכם שיתיר לו נזרו אף תוך שלשים יום: '''{{עוגן1|מכאן}} למדו חכמים כו'.''' אין זה מדברי הברייתא אלא סתמא דש"ס מסיק כיון דמכאן דהיינו מנזיר למדו חכמים לכל האיסורין אם כן קשיא לר"ז דקאמר בשאר איסורין אינו לוקה על טעם כעיקר חוץ מאיסורי נזיר הרי מפורש דגמרינן שאר איסורין מנזיר: '''{{עוגן1|מה}} שכר שנא' להלן.''' בביאת המקדש רביעית דבעינן שישתה מידי דמשכר והיינו רביעית אף הכא נמי ברביעית: '''{{עוגן1|חזרו}} לומר.''' משנה אחרונה מדכתיב וכל משרת ענבים לא ישתה וה"ל למימר לא יאכל ש"מ דמפרשים לקרא שבא לאסור הענבים עצמן ששרה ואפ"ה כתיב לא ישתה לומר לך מה אכילה בכזית אף שתיה בכזית: '''{{עוגן1|והוא}} דשרייה בכזית יין.''' דוקא שיש בו כזית יין לבלוע בתוך הפת וצריך צירוף לאוספו יחד לפי שהוא בלוע: '''{{עוגן1|ה"ג}} כוס מזוג אין לוקין עליו.''' וה"פ אם היה יין מזוג במים אין לוקין עליו: '''{{עוגן1|הדא}} דאת אמר.''' דאין לוקין עליו אלא בשלא התרו בו משום משרה אלא משום יין אבל אם התרו בו משום משרה לא כן הדין אלא לוקין עליו: '''{{עוגן1|תלמוד}} לומר משרת וכל משרת.''' ה"מ למכתב משרת וכתיב וכל משרת לרבות כל המשריות היוצאין מן הגפן לחייב אלאו דמשרה: '''{{עוגן1|משרה}} יין ביין.''' מזג שני מיני יין יחד מצטרפין לכזית וכן ענבים בענבים: '''{{עוגן1|משרת}} ענבים.''' מהו שיצטרפו ללאו דמשרה: '''{{עוגן1|ה"ג}} אכל חצי זית יין וחצי זית יין משרה חייב.''' דמ"מ אכל כזית יחד: '''{{עוגן1|ופריך}} זה בפני עצמו פטור כו'.''' אלו היה אוכל כל אחד בפני עצמו היה פטור דלאו דיין ליכא וכן לאו דמשרה אינו דבכל לאו אין בו כשיעור וכי מפני שצירפם יהא חייב בתמיה: '''{{עוגן1|ופריך}} זה בפני עצמו כו' חייב שתים.''' אחת אלאו דיין ואחת אלאו דמשרה וכי מפני שצירפם לא יהא חייב אלא אחת בתמיה: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/נזיר
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/קרבן העדה
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף