עריכת הדף "
קרבן העדה/מועד קטן/ג/ז
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|אלא}} קרוביו של מת.''' בגמרא מפרש: '''{{עוגן1|ולא}} חולצין במועד.''' חליצת כתף שזרועותיהן וכתפותיהן מגולות: '''{{עוגן1|ולא}} מברין.''' סעודה ראשונה שאבל אסור לאכול משלו ורגילין להברותו ברחובה של עיר ובמועד אין מברין אלא קרוביו בתוך ביתו: '''{{עוגן1|ואין}} מברין.''' אפי' בתוך ביתו אלא על מטות זקופות ולא כפויות כמו שנוהגים בשאר ימות השנה שאוכלין עמו קרוביו ומי שלבו גס בו על מטות כפויות לארץ: '''{{עוגן1|אין}} מוליכין.''' הסעודה לבית האבל וקמ"ל במועד וכ"ש בשאר ימות השנה: '''{{עוגן1|לא}} בטבלא.''' דרך כבוד: ולא באסקוטלא כמין שלחן קטן של כסף או של זהב או של זכוכית וי"מ קערה של כסף: '''{{עוגן1|אלא}} בסלין.''' של ערבה קלופה שלא לבייש את מי שאין לו: '''{{עוגן1|ופוטרין}} את הרבים.''' נותנין להם רשות לילך מיד: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|שהן}} ראויין להתאבל.''' הן מברין אבל שאר כל אדם שאינן חייבין להתאבל עליהן אין קורעין עליהן במועד: '''{{עוגן1|ה"ג}} חכם שמת הכל קרוביו.''' וה"פ לענין זה דיניהם כקרובים שחייבין לקרוע במועד אבל שאר כל אדם לא: '''{{עוגן1|כהדא}}.''' כהא רבי אבון מת במועד ולא ספדו ר' מנא והיו אנשי ציפורי אומרים עד מיתתו שנאו שלא היו אוהבים ר' מנא ור' אבון זה לזה בתר מועד עשה ליה ר' מנא יקר והספידו כראוי ונכנס ואמר לפניהם הא דתני חכם שמת הכל קרוביו דוקא לאותן שהיו אצל מיתתו אבל אנן לא היינו אצלו הלכך אינו דוחה את המועד: '''{{עוגן1|מן}} המלל.''' שהיה קרע בבגד וקיפלו ותפרו ואח"כ קרע בו: '''{{עוגן1|מן}} השלל.''' תפירה רחבה: '''{{עוגן1|מן}} הרדיד.''' שאגד בידו כל הקרע ראשו עם סופו ותוחב המחט ב' או ג' פעמים: '''{{עוגן1|מן}} האיחוי.''' תפירה יפה: '''{{עוגן1|כל}} שאין מקומו ניכר.''' שתפור היטב ונראה כאלו הוא שלם: '''{{עוגן1|על}} אביו וכו'.''' כולהו מפרש להו: '''{{עוגן1|אבי}} אבי.''' זה אביו ואמו: '''{{עוגן1|רכב}} ישראל ופרשיו.''' זה רבו שלימדו תורה כדמתרגם ר"י רבי רבי דטב להון לישראל בצלותיה מרתיכין ופרשין וכתיב ויחזק בבגדיו ויקרע' לשנים ל"ל לשנים אלא ללמדך שהיו קרועים לשנים לעולם: '''{{עוגן1|ומאלישע}} אנו למידין תורה.''' בתמיה הא אליהו הוה חי: '''{{עוגן1|עוד}} לא ראהו.''' והוה כמת: '''{{עוגן1|כל}} ששונה הלכות.''' ועוד הוא בקי בתורה וי"ג כל ששונה הלכות בכל יום ועוד תורה: כגון אנן דרבותינו שואלין אותנו ואנחנו משיבין להן: '''{{עוגן1|ואנן.'''סתמא}} דש"ס קאמר ואנן אפי' החכמים הגדולים שבנו אין יודעין לבאר המשנה על בוריה: '''{{עוגן1|כל}} שפתח לו תחלה.''' שהתחיל ללמוד עמו: '''{{עוגן1|כל}} שרוב תלמודו ממנו.''' אם מקרא מקרא אם משנה אם גמרא: '''{{עוגן1|כל}} שהאיר עיניו במשנתו.''' שהודיע לו טעם משנה אחת שלא יכול להבין: '''{{עוגן1|ולמה}} לא אמר.''' סתם הלכה כר"י: '''{{עוגן1|ומשני}} אית.''' תנאים שהיו מחליפין דברי ר' יהודה לר' יוסי: '''{{עוגן1|חלץ}} קרע.''' קרע שאינו מתאחה כדין תלמיד על הרב שהאיר עיניו בדבר א' ממשנה: '''{{עוגן1|בשני}} מפתחות וכו'.''' מתני' היא בתמיד כהנים הנכנסים שחרית לפתוח דלתות ההיכל מי שזכה בדישון מזבח הפנימי וכו' שני מפתחות בידו אחד מהן פותח פשפש הצפוני שאצל פתח ההיכל בקרן מזרחית צפונית של אולם והיכל כדתנן התם שני פשפשין והן פתחים קטנים כמין כיפות אורכו כעובי רוחב הכותל ודלת סובבת היה לו לשער הגדול אחד לצפון ההיכל ואולם ואחד לדרומו ואותו שבדרום לא נכנס בו אדם מעולם כדמפרש התם ופשפש שבצפון הוא פתח שבזוית האולם שאצל ה' אמות של כותל ההיכל שבצפון פתח ההיכל ודלת סובבת בו ואותו מפתח של אותו הפתח יורד לאמת השחי הבא לפתוח שחרית פשפש שבזוית האולם עומד מבחוץ בתוך האולם ומכניס ידו בחור שבכותל עד בית שחיו ופותח: '''{{עוגן1|ואחד}} פותח כיון.'''לאחר שנכנס בזה ובא לו לתא אשר על פני אחד עשר אמה של אולם וקצת מן ההיכל ובמפתח השני פותח כיון. כשאר פתחים דלת אחד שמן התא להיכל ונכנס להיכל לפתוח דלתות ההיכל: '''{{עוגן1|כיון}}.''' מהר בלא טורח: '''{{עוגן1|זה}} אב ב"ד.''' שהיה חכם: '''{{עוגן1|אלקי}} כל בשר.''' אפילו עכו"ם בכלל ומכיון דנקרא אלקי הכל שהכל מודים לו וזה פורק עולו ומברכו יש לקרוע עליו: '''{{עוגן1|על}} הכינוים.''' כגון צבאות חנון ורחום ודומיהן: '''{{עוגן1|באיסטרטא}}.''' רחוב: '''{{עוגן1|והוה}} מגדף.''' בכינוי דלא גמירי העכו"ם שם המיוחד: '''{{עוגן1|חד}} מרתיקא.''' הכאה אחת על לבו: '''{{עוגן1|א"ל}} רשע.''' וכי יש לאמך בגדים די סיפוקי לקרען בשבילך: '''{{עוגן1|תלת}} ארבע פסוקין.''' וקרי להו דלתות שכל פסוק ופסוק של ספר קינות פרשה לעצמה וצריך שיתן ריוח בין זה לזה: '''{{עוגן1|כי}} ה' הוגה וכו'.''' רישא דקרא היו צריה לראש וסבר יהויקים דעל עצמו קאמר: '''{{עוגן1|ולא}} קרעו את בגדיהם.''' מכלל דבעי קריעה: '''{{עוגן1|כל}} אותו היום.''' ששמעתי שמת תלמוד חכם: כד שמע שמת בנו של רבי אליעזר אף על גב דאכל גבינה ושתה מים גמר אותו היום בתענית ולא אכל ושתה עוד: '''{{עוגן1|נעמית'}}.''' בת היענה מתרגמינן נעמיתא: '''{{עוגן1|צדה}} ר' בא וחנקה.''' ולקח התפילין ממנה: '''{{עוגן1|והיינו}} באין לידי שריפת התורה.''' דקסבר אחד שריפת התורה ואחד שאר כתבי הקודש קורעין עליהן: '''{{עוגן1|ועדיין}} את צריך.''' לדין זה שטעית בשנים: '''{{עוגן1|אלא}} על ספר תורה.''' וכעין ששרפה מלך ישראל בחזקה שאי אפשר להציל מידו: '''{{עוגן1|}}.''' 'י ראש חולה. כלומר הוא יתחיל במחול מלשון אז תשמח בתולה במחול: '''{{עוגן1|עלמות}}.''' מפרש בג' לשונות הקרובים זה לזה לשון העלם והסתר שמרוב המהירות אינו ניכר הליכתי: '''{{עוגן1|בזריזות}}.''' דעלם לשון חוזק: '''{{עוגן1|כאילין}} עולימתא.''' כהנך נערים שהולכין בכח ובמרוצה ובהליכה נאה: '''{{עוגן1|עקילס}} אתנא סירא.''' כך שמו וכ"ה במדרש עקילס בן אסתוירס: '''{{עוגן1|הואיל}} ינהגינו בעה"ז וכו'.''' מפרש עלמות לשון רבים שתי עולמות העה"ז והעה"ב: '''{{עוגן1|מוסיף}} על הקרע.''' אם אירעו אבל אחר מוסיף על הקרע הראשון: '''{{עוגן1|ותוספתו}} ג' אצבעות.''' כשיעור הפחות שבבגדים: '''{{עוגן1|מהו}}.''' שצריך להבדיל השפה שלפני הצואר או דלמא אפי' קורע תחתיה ומניח השפה שלימה יצא. מכאן שהוא צריך להבדיל וכו'. וה"ק שהיה נראה שקרע לשנים מפני שקרע מקמי שפה ומיני' ילפינן לכל הקריעות: ה"ג מת לו אביו קורע קרע אחר: '''{{עוגן1|על}} זה בפני עצמו וכו'.''' על אביו ואמו בפני עצמו ועל שאר קרובים בפני עצמו: '''{{עוגן1|ופריך}} ולא דא היא קדמיתא.''' הא אף ת"ק מודה שאין אביו ואמו בתוספת ומאי בלבד דקאמר ר"י בן תימא: '''{{עוגן1|אלא}} שלא יוסיף וכו'.''' כלומר שני קרעים שאמרתי היינו בב' מקומות לפי שאין אביו ואמו בתוספת וגם אין מוסיפין על קרע של אביו ואמו לפיכך צריך שיקרע בשני מקומות: '''{{עוגן1|עד}} איכן.''' הוא מוסיף אפילו נתמנה לו בגד שלא היה לו חלוק לקרוע ונזדמן לו בגד בתוך שבעה חייב לקרוע: '''{{עוגן1|אפילו}} לאחר כמה.''' שנים חייב לקרוע: מרחיק ג' אצבעות בצד אותו קרע וקורע: '''{{עוגן1|שלמו}} מלפניו.''' שנתמלא הבגד קרעים מלפניו: '''{{עוגן1|נעשה}} כפוחח.''' איש ערום שאין לו בגד פטור מקריעה: רבי חיננא בר פפא עלה לגבי רבי תנחום בר חייה שהיה אבל ויצא רבי תנחום לגביה בלבוש סנטיריה: מאנין בגדים שאין בהן תפירה כלומר שלא היו קרועין ובבראשית רבה הגירסא מאנין דלא בזיעין: '''{{עוגן1|חפיתין}}.''' מלשון חפת חלוקו: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' הא מנ"ל דאין צריך לקרוע אלא הבגדים שהיו עליו בשעת חימום ולא כל הבגדים שלובש אח"כ: '''{{עוגן1|יסוג}} תורעתך.''' יוגד קו פרצתך יסוג מלשון סוגה בשושנים ותרועה לשון שבר ופרצה: '''{{עוגן1|רופפת}}.''' עולה ויורדת: '''{{עוגן1|כיון}} שנתרערעה.''' שנזדעזעה אחת מהן: '''{{עוגן1|שנולד}} בן זכר.''' הוא משלים החסרון: ה"ג כד דמך ר"י הורי ר' יסא: '''{{עוגן1|לשלול}} למחר.''' על קרע של ת"ח: '''{{עוגן1|ולא}} פליגין.''' ר' יסא ור"ח בר בא דשאני שלילה מנעילה: קרע וחזרה בו נשמה ואח"כ מת: '''{{עוגן1|אם}} על אתר.''' כלומר לאלתר מת: '''{{עוגן1|כדי}} שאילת שלום בין אדם לחבירו.''' דהיינו שלום עליכם: '''{{עוגן1|ר"י}}.''' בעל בשר הוה והוצרך להשען על אדם אחר לפיכך הי' מיסתמיך על אדם אחר בהליכתו והוה ר"ל רואה אותו והחביא עצמו מלפניו: '''{{עוגן1|וחדא}}.''' שעשה לי מכבר שאמר דבר הלכה ולא אמרה משמי: '''{{עוגן1|א"ל}} ר"י בר אידי.''' כך המנהג אצל בני בבל שאין הקטן שואל בשלומו של גדול מפני כבודו של הגדול שהן מקיימין המקרא הזה יראוני נערים ונחבאו וגו': '''{{עוגן1|מי}} מהלכין.''' כשהיו מהלכין ראו בית מדרש אחד: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' ר' יעקב הכא היה ר"מ יושב ודורש ואמר הלכה משמיה דר"י ולא אמרה משמיה דר"ע: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' רבי יוחנן כל העם יודעין דר"מ תלמיד ר"ע ולא היה צריך לומר משמו שהכל יודעין שתורתו של ר"ע הוא: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' ר' יעקב א"כ אין לך להקפיד על ר' לעזר שהכל יודעין שר' לעזר תלמידו דר' יוחנן הוא: '''{{עוגן1|ומהו}}.''' ושאל לו ר' יעקב מהו למיעבר לפני צלם ששמו אדורי: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' ר' יוחנן ומה את חולק ליה כבוד שאין אתה רוצה לעבור לפניו בלא תשורה אלא עבור לפניו וסמי עיניו: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' ר' יעקב א"כ שפיר עבד רבי לעזר דלא עבר לפניך כיון שאתה אומר שזהו מדרך הכבוד שלא לעבור לפני גדול בחנם: '''{{עוגן1|ור'}} יוחנן.''' שרצה שיאמרו הלכה משמו משום דאף דוד ביקש על כך: '''{{עוגן1|שהוא}} חי לעולם.''' הרי אמר הודיעני ה' קיצי וגומר: ה"ג ומה מהניא ליה: '''{{עוגן1|רוחשות}}.''' נעות: '''{{עוגן1|ידובב}} שפתי ישנים.''' רישיה דקרא וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים: '''{{עוגן1|כומר}}.''' כלי שמניחין בו ענבים עד שמתחממין והיין נוח לצאת: '''{{עוגן1|דובב}}.''' היין רוחש ונע ויוצא למעלה: '''{{עוגן1|קונדיטין}}.''' כוס של דבש עם יין ופלפלין: '''{{עוגן1|חמיר}} עתיק.''' יין ישן: '''{{עוגן1|אע"ג}}.''' שכבר עבר זמן מה ששתה עדיין טעמו בפיו ובהא פליגי מ"ד כמאן דשתה קונדיטין בעינ ןנמי שעשה מעשים טובים בעה"ז כמו שיש בקונדיטין עוד בשמים טובים אבל אמירת הלכה לחוד לא מהני ומ"ד כמאן דשתה חמר עתיק לעולם מהניא ליה אמירת ההלכה שיהו שפתותיו דובבות בקבר: '''{{עוגן1|אין}} דור שאין בו ליצנים.''' משום דבעי מימר שבדורו של דוד היו ליצנים והוא הי' שמח במיתתו לכך מייתי ליה הכא: '''{{עוגן1|אימתי}} יבנה בית המקדש.''' משום דהקב"ה אמר לו רק אתה לא תבנה הבית נמצא חיי דור מעכבין בנין בית המקדש והיו אומרים מתי ימות ויבנה בית המקדש: '''{{עוגן1|יבא}} עלי.''' לשון שבועה הוא יבא עליו כך וכך אם לא שכדבריו כן הוא: '''{{עוגן1|שמחתי}} באומרים לי בית ה' נלך.''' אע"ג שמיתתו תלויה בו כמו שמצינו במשה במלחמות מדין: '''{{עוגן1|והיה}} כי ימלאו ימיך וגו'.''' קרא יתירא הוא דהמ"ל והיה כי תשכב או כי תלך אל אבותיך והיה כי ימלאו ימיך למה לי: '''{{עוגן1|ימים}} שלמים אני מונה לך.''' אף על גב שעל ידי אריכות ימיו מתעכב בנין הבית אני ממלא לך שנותיך מיום ליום שמעשיו חביבין לפני הקב"ה מבנין בה"מ: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/מועד קטן
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/קרבן העדה
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף