עריכת הדף "
קרבן העדה/יבמות/ח/א
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|הערל}} וכו'.''' כהן ערל שמתו אחיו מחמת מילה: '''{{עוגן1|נשיהם}} ועבדיהם יאכלו.''' דהא משום ערלה וטומאה לא נפקו מכלל כהנים אלא אינהו גופייהו מחסרי תקנתא: '''{{עוגן1|ונשיהם}}.''' של פצוע דכא וכרות שפכה לא יאכלו דשויוה חללה בביאתו שהרי נבעלה לפסול לה: '''{{עוגן1|ואם}} לא ידעה.''' לא בא עליה אחרי כן והיתה נשואה לו קודם לכן: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|איש}} איש.''' מזרע אהרן והוא צרוע או זב לרבות ערל כטמא אצל אכילת תרומה דבהאי קרא תרומה כתיב ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים והיינו תרומה דסגי לה בהערב שמש: '''{{עוגן1|ופריך}} או.''' נימא איש איש לרבות האונן שאסור בתרומה כי היכי דאסור במעשר וקדשים: '''{{עוגן1|כתיב}} כל זר.''' וה"מ למכתב זר כל ל"ל: ה"ג משום זרות אסרתי לך ולא משום אנינות: '''{{עוגן1|ה"ג}} או נאמר זרות אסרתי לך ולא אסרתי משום ערלה א"ל וכו'.''' וה"פ ר' טויפה פריך מה ראית לרבות ערל ולמעט אונן אימא איפכא: '''{{עוגן1|שהוא}} מחוסר מעשה בגופו.''' למול עצמו דומיא דזב ומצורע שמחוסרים מעשה בגופן: '''{{עוגן1|ופריך}} עד כדון כר"ע.''' הניחא לר"ע דדריש לשונות כפולות שבתורה שפיר איכא לרבויי ערל מאיש איש: '''{{עוגן1|כר"י}}.''' אלא לר"י דאמר דברה תורה כלשון בני אדם מנ"ל דערל אסור בתרומה: '''{{עוגן1|ונאמר}} תושב ושכיר בתרומה.''' תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש: '''{{עוגן1|פסל}} בו את האונן.''' כדילפינן לקמן: '''{{עוגן1|ה"ג}} לא למדו תושב תושב אלא לדברים האמורים בפרשה.''' וה"פ לא שבקינן ערלות דכתיב בגופיה דפסח וילפינן אנינות מפסח דפסח גופיה ממעשר גמרינן הלכך מסתבר לאוקמי מיעוטא דוכל זר למעט אונן וגז"ש דתושב תושב לרבות ערל: '''{{עוגן1|ה"ג}} טומטום וערל ממקום אחד באו.''' וה"פ טומטום מרבינן לאיסורא בפסח ובתרומה שהרי ספק ערל הוא וכתיב וכל ערל לא יאכל בו: '''{{עוגן1|אונן}}.''' שאסור בפסח לאו בפסח גופיה כתיב אלא ממעשר שני יליף: '''{{עוגן1|מק"ו}}.''' ממעשר שני: '''{{עוגן1|הרי}} הוא אסור לאונן.''' דכתיב לא אכלתי באוני ממנו: '''{{עוגן1|שהוא}} טעון מחוצה.''' שאסור לאכלו חוץ לירושלים דכתיב לפני ה' אלהיך תאכלנו: '''{{עוגן1|לא}} צרכו.''' אי אפשר ללמד זה מזה: '''{{עוגן1|ללמד}} מן הפסח.''' מה פסח ערל אסור בו אף שאר קדשים כן: '''{{עוגן1|לית}} את יכיל.''' דאיכא למפרך מה לפסח שאסור בשבירת עצם משא"כ שאר קדשים: '''{{עוגן1|ולא}} מן התרומה.''' איכא למילף שאר קדשים: '''{{עוגן1|שהוא}} למד מן הלמד.''' דתרומה גופה דערל אסור בה ילפינן מפסח בגז"ש דתושב תושב ובקדשים לא ילפינן למד מן הלמד: '''{{עוגן1|הוי}} סופך.''' ע"כ צ"ל דילפינן שאר קדשים דערל אסור בהן מכח גז"ש דבפסח כתיב לא תותירו ממנו עד הבקר ובקדשים כתיב לא תותירו ממנו: '''{{עוגן1|ופשיט}} ממנו ממנו.''' ילפינן בגז"ש ממעשר: '''{{עוגן1|מה}} ממנו שנאמר במעשר.''' לא אכלתי באוני ממנו: '''{{עוגן1|ופריך}} ומופנה הוא.''' בתמיה והלא דרושה היא הא איצטרך ממנו דפסח לגז"ש ותושב ושכיר אצטריך לדרשא אחריתא כדמסיק וכיון דלאו מופנה איכא למפרך מה לפסח שכן חייבין עליו משום פגול נותר וטמא ושבירת עצמות משא"כ תרומה א"נ אגז"ש דתושב ושכיר דלעיל פריך דאינה מופנה וכ"נ עיקר: '''{{עוגן1|זה}} קנוי קנין עולם.''' עבד עברי הנרצע בא הכתוב ללמדך שאין גופו קנוי לכהן זה שיאכילוהו ככנעני: '''{{עוגן1|זה}} קנוי קנין שנים.''' סתם עבד היוצא בשש שנים: '''{{עוגן1|והקנוי}} קנין שנים אוכל.''' בתמיה: '''{{עוגן1|אלו}} כן.''' דלא נאמר אלא תושב הייתי אומר תושב זה קנוי קנין שנים אבל הקנוי קנין עולם אוכל לכך כתיב שכיר יתירא ללמד דתושב היינו נרצע שהוא מיושב אצלו לזמן מרובה ושכיר זה שעומד לצאת: הכי גרסינן אמר רבי מתיא מכיון דכתיב כל ערל וכל בן נכר לא יאכל בו כמי שהוא מופנה משני צדדין. וה"פ תושב ושכיר דפסח מיותר דאי בתושב ושכיר דישראל איירי משום דה"ל תושב ושכיר איפטר ליה מפסח בתמיה הא כתיב וכל עדת שראל יעשו אותו אלא בתושב ושכיר עכו"ם איירי ולגופיה לא איצטרך דלא עדיף מערל ובן נכר אלא לאפנויי ותושב ושכיר תרי קראי נינהו שדי חד אלמד וחד אמלמד וה"ל מופנה משני צדדין ולמדין ואין משיבין: '''{{עוגן1|ופריך}} על דעתיה דרבי עקיבא.''' דיליף דערל אסור בתרומה מדכתיב איש איש תושב ושכיר דכתיב גבי תרומה ל"ל: '''{{עוגן1|הכי}} גרסינן ע"מ שלא למוהלן אפי' מלן לא יאכלו בתרומה.''' דכיון דקנה אותן שלא למוהלן לאו קנין כספו הן שהרי צריך למכרם הלכך אע"פ שמלן אח"כ אסורין בתרומה שהן בכלל תושב ושכיר וכתיב תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש: '''{{עוגן1|ואם}} לאו מותר למכרן לעכו"ם.''' דשאר עבדים אסור למכרן לעכו"ם שמבטל ממצות ה' שהעבדים מצווין בהן: '''{{עוגן1|}} הכל כמנהג המדינה.''' ימכרנו כמו שנוהגין למכור שם: '''{{עוגן1|בעא}} מיקרוץ.''' רצה להשכים לצאת לדרך: '''{{עוגן1|למה}}.''' אריב"ל לר"י נשיאה שימתין עד למחר: '''{{עוגן1|מפני}} כבוד הזקן.''' מפני כבודו של ר"י הנשיא שלא להטריחו בלילה אמר להמתין עד למחר או דלמא משום שאין מטבילין את הגיורת בלילה דכתיב ביה משפט וה"ל תחלת דין ואינו אלא ביום: '''{{עוגן1|ולא}} הורו.''' לא רצו לפסוק דין זה: '''{{עוגן1|עבד}} תושב.''' אם רוצה להיות עבד ישראל על מנת לקיים שבע מצות אבל לא שאר מצות שעבדים חייבין בהן מותר להשהותו לעולם: '''{{עוגן1|גר}} תושב.''' שאינו מקבל עליו אלא שבע מצות הרי הוא כעכו"ם לכל דבר: ה"ג גר תושב מגלגלין עמו י"ב חדש וכו': '''{{עוגן1|א"ר}} הילא.''' א"כ יבואו לטעות ויאמרו הדברים ככתבן: '''{{עוגן1|לגר}} אשר בשעריך תתננה ואכלה.''' או מכור לנכרי ותניא אין לי אלא לגר בנתינה ולנכרי במכירה לגר במכירה מנין ת"ל לגר תתננה ואכלה או מכור לנכרי בנתינה מנ"ל ת"ל תתננה ואכלה או מכור לנכרי דר"מ רבי יהודה אומר דברים ככתבן לגר בנתינה ולנכרי במכירה והשתא כי יאמרו שצריך גר תושב לקבל על עצמו לאכול נבלות יטעו השומעים ויסברו שהדברים ככתבן: '''{{עוגן1|עד}} שיקבל עליו כל המצות שבתורה.''' חוץ מאכילת נבלות דאל"כ ישראל מעליא הוא ובבבלי ע"ז פ' השוכר תני לה בשם אחרים: '''{{עוגן1|עד}} שיכפור בע"ז שלו.''' אע"ג דמקבל עליו שלא לעבוד ע"ז אינו כלום עד שיכפור ויבטל לע"ז שלו: '''{{עוגן1|עד}} שיכפור בע"ז.''' וכל זמן שלא כפר ה"ה כעכו"ם ל"א עד שיכפור בע"ז והרי הוא כעכו"ם לבטל ע"ז של עכו"ם: '''{{עוגן1|מדברי}} כולהון.''' שמעינן: דצריך שיכפור בע"ז: '''{{עוגן1|ופריך}} דל כן.''' דאל"כ מה היינו אומרים שגר תושב אינו מבטל ע"ז הואיל והוא מצווה על הע"ז וכי עכו"ם אינן מצווין על ע"ז הא ע"ז מכלל שבע מצות היא ואפ"ה עכו"ם מבטל ע"ז שלו ושל חבירו: '''{{עוגן1|א"ר}} יוסה.''' איצטרך לאשמועינן דגר תושב מבטל ע"ז שלא תאמר כיון דהושווה לישראל בג' מצות בלא תעשוק וכו' אף ע"ז לא יבטל כישראל לפיכך צריך לאשמועינן דמבטל כעכו"ם: '''{{עוגן1|בלא}} תעשוק.''' דכתיב בשעריך זה גר תושב דכתיב לגרך אשר בשעריך תתננה: '''{{עוגן1|ולא}} תונה.''' דכתיב לא תסגיר עבד אל אדוניו עמך ישב וגו' לא תוננו והאי קרא בגר תושב איירי: '''{{עוגן1|וגולה}} כישראל.''' גר תושב גולה ע"י גר תושב כישראל כדתנן פ"ב דמכות: ה"ג הרי בלא תעשוק דברי ריב"י: '''{{עוגן1|ואסור}} בכל מלאכה.''' שאינה צורך אוכל נפש: '''{{עוגן1|מגבב}}.''' מלקט עצים מן השדה וכיוצא בו שאר דבר האבד: '''{{עוגן1|עבד}} איש.''' עבד שלקחת מן העכו"ם אתה מל בע"כ של עבד אע"פ שהוא גדול ובן דעת ואי אתה מל בן עכו"ם בעלמא דלאו עבד והוא גדול בע"כ: '''{{עוגן1|הא}} בן.''' עכו"ם קטן אתה מל בע"כ אפי' הוא בן שר גדול שבאומות בתמיה הא אינו כפוף תחת ידיך: '''{{עוגן1|אורכינס}}.''' שר ומושל: '''{{עוגן1|הא}} כיני.''' הא דפריך ר' יוחנן הא בן קטן וכו' לאו אהא דלעיל קאי אלא אהא דמצא בתוכה תינוק וכו' כדמסיק: '''{{עוגן1|מצא}} בתוכה וכו'.''' במכשירין תנן מצא תינוק מושלך אם רוב עכו"ם עכו"ם ותני עלה אם המוצא תינוק מושלך הטבילו לשם עבד ה"ז עבד לשם בן חורין ה"ז בן חורין: אפי' כבנו של אורכינס בתמיה איך יכופו להטבילו לשם עבד הא קי"ל בן איש אי אתה מל בע"כ: '''{{עוגן1|לא}} אמר כן.''' דבן איש אתי למעוטי קטן אלא כדמסיק: '''{{עוגן1|בנך}}.''' שהוא גדול והיה לאיש אין אתה מחוייב למול בע"כ אלא העונש חל על הבן ואינו מעכב האב לאכול פסחו ולא אמרי' דבכלל מילת זכריו הוא: '''{{עוגן1|ה"ג}} כההוא דא"ר הילא הלוקח עבדים ערלים מן עכו"ם ע"מ שלא למול.''' לא אתיא הך דא"ר הילא דאיצטרך גר ותושב דתרומה לר"ע ללוקח עבדים ערלים וכו' כדאמרינן לעיל בסוגיין כהא דאמר ר' אבוה ור"א: דממה נפשך אם אתה עושהו לזה שנקנה מן העכו"ם ע"מ שלא למוהלו כעבד איש למה לא ימהלנו בע"כ ואם אתה עושהו כבן איש כיון דע"מ כן מכרו אדוניו מ"מ יכול למוהלו בע"כ דלא ממעטינן מבן איש אלא בנך איש שאין אתה מוהלו בע"כ אלא ודאי סובר ר' הילא כמ"ד בן איש אין אתה מוהלו בע"כ והאי עבד לבן איש דמיא: ה"ג מה נפשך כעבד איש הוא את מוהלו בע"כ כבן איש הוא את מוהלו בע"כ: '''{{עוגן1|המשוך}}.''' מהול שנמשך ערלתו וכסתה את העטרה: '''{{עוגן1|והמל}} עד שלא נתגייר.''' כגון ערבי וגבעוני מהול שנתגיירו: '''{{עוגן1|לא}} יאכלו בתרומה.''' עד שיטיף מהם דם ברית: '''{{עוגן1|משום}} קנס.''' אסור משוך בתרומה הואיל ומשך ערלתו: '''{{עוגן1|גזרה}} גזרו.''' לפי שנראה כערל וגזרו אטו ערל ממש: '''{{עוגן1|מה}} נפיק וכו'.''' מאי בינייהו: '''{{עוגן1|אין}} כאן קנס.''' דהא איהו לא עביד מידי: '''{{עוגן1|אפי'}} כן.''' במשך לו אדם אחר או שנמשכה מאיליו נמי אסור מטעם גזרה: ה"ג המול ימול שתי מילות וכן הוא בשבת פר"א: '''{{עוגן1|לציצין}}.''' שנשתיירו שלא חתך כל הערלה: '''{{עוגן1|עד}} כדון.''' הניחא לר' עקיבא שסובר כל לשונות כפולין שבמקרא אתיין לדרשא דרשינן שפיר מהמול ימול ציצין ופריעה: '''{{עוגן1|כרבי}} ישמעאל.''' אלא לר"י שהוא אומר לשונות כפולין הן ודברה תורה כלשון בני אדם כמו הלך הלכת וכו' דהנך לשונות ודאי לאו לריבויי אתיין אלא כך דרך לשון בני אדם מנלן ציצין ופריעה דמעכבין: '''{{עוגן1|למולות}}.''' לשון רבים משמע שני מילות: '''{{עוגן1|שצריך}} להטיף ממנו דם ברית.''' דדלמא ערלה כבושה היא העור דבק בבשר: '''{{עוגן1|עד}} שימול.''' את עצמו וה"ק המל מי שהוא בעצמו נימול ימול לאחרים: '''{{עוגן1|ואצ"ל}} עכו"ם ערל.''' שאינו בר מילה שלא ימול לאחרים: '''{{עוגן1|ואתה}} את בריתי תשמור.''' לאברהם נאמר ואתה מיותר אלא ללמד אתה וכל כיוצא בך שהם בני ברית ונימולים כשרים למול לאפוקי עכו"ם אפי' מהול: '''{{עוגן1|והכותי}}.''' אע"פ שהוא מהול: '''{{עוגן1|לשום}} הר גריזים.''' דמות יונה טמונה להם בראש הר גריזים ולשם אותו דמות הן מלין ולא לשם שמים: '''{{עוגן1|שהמילה}} צריכה כוונה.''' שתהא המחשבה פוסלת בה: '''{{עוגן1|עד}} שתצא נפשו.''' של המוהל: '''{{עוגן1|המשוך}} לא ימול שלא יבא לידי סכנה.''' שיעשה כרות שפכה: '''{{עוגן1|בימי}} בן כוזיבא.''' שמפני אימת עכו"ם משכו ערלתם שלא יכירום שהם יהודים א"נ שמשכום עכו"ם באונס וגברה יד בן כוזיבא ונלחם בהם ומלך על ישראל שתי שנים ומחצה וחזרו ומלו בימיו: '''{{עוגן1|שצריך}} להטיף ממנו דם ברית.''' דחיישינן שמא ערלה כבושה היא: '''{{עוגן1|על}} גר.''' כגון ערבי מהול דליכא לספוקי בערלה כבושה: '''{{עוגן1|הלכה}} כדברי התלמיד.''' הלכה כרשב"א אע"ג דר' יהודה רבו פליג עליה וסובר דאף בנולד מהול פליגי כמפורש בבבלי פר"א דמילה: '''{{עוגן1|אתא}} עובדא קומי רב.''' מעשה בא לפני רב בתינוק שנולד מהול בשבת ושאלו מהו להטיף ממנו דם ברית בשמיני בשבת: '''{{עוגן1|ואמר}}.''' ופשיט מהא דתני רשב"א מפני שהיא ערלה כבושה ולא תני חיישינן שמא היא ערלה כבושה ש"מ דסובר דודאי ערלה כבושה היא וה"ל ודאי מילה בזמנה ודוחה את השבת: '''{{עוגן1|אין}} דוחין וכו' וצריך להטיף ממנו דם ברית.''' בחול דספק ערל הוא ועבדינן לחומרא: '''{{עוגן1|ה"ג}} אתיליד ליה חד בר כי מסמס ביה מית.''' וה"פ רב אדא בר אהבה נולד לו בן כשהוא מהול ומיסמס ביה להטיף ממנו דם ברית ומת ע"י מסמוס: '''{{עוגן1|א"ר}} אבון.''' לא כך היה המעשה שמת מיד אלא מתחלה נעשה פצוע דכא ע"י החבורה שהטיף ממנו דם וכיון שנפסל לבא בקהל התענה עליו רב אדא והתפלל שימות: '''{{עוגן1|ערלתו}} ודאי דוחה את השבת.''' דבהאי קרא וביום השמיני דילפינן מיניה אפי' בשבת כתיב בסיפא ערלתו דמשמע מיעוטא ערלתו של זה ולא של אחר ולמעוטי ספק אתי כגון שהוא ספק בן ז' ספק בן שמנה חדשים: '''{{עוגן1|ואין}} אנדרוגינוס דוחה את השבת.''' דספק הוא: '''{{עוגן1|ואין}}.''' נולד בין השמשות דוחה את השבת דספק זמנו הוא או לא: '''{{עוגן1|אין}} נולד מהול דוחה את השבת.''' דספק הוא שמא ערלה כבושה היא או מהול גמור הוא: ה"ג שב"ש אומרים צריך להטיף ממנו דם ברית ובה"א אינו צריך וכ"ה בבבלי פר"א דמילה: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' חגיגה פ"ק הכל חייבין במצות יראה כל זכורך שצריכין להתראות בעזרה ברגל: '''{{עוגן1|חוץ}} מחש"ו.''' דלאו בני דעה נינהו ופטורין ממצות: '''{{עוגן1|וטומטום}} ואנדרוגינוס.''' פטורין שהן ספק זכר וכתיב זכורך: '''{{עוגן1|ה"ג}} מה אמר כא ר"י.''' מה אמר ר"י הכא באנדרוגינס מי אמרי' כיון דסובר דמחללין עליו את השבת ש"מ דס"ל דזכר ודאי הוא חייב במצות ראייה או לא: '''{{עוגן1|נשמעינה}} מן הדא.''' תא שמע: '''{{עוגן1|אף}} הסומא פטור.''' מן הראייה ואמתני' דחגיגה קאי: '''{{עוגן1|לית}} בר נש.''' אין אדם אומר אף אא"כ הוא מודה במה שאמר זה שלפניו אלא שהוא בא להוסיף ש"מ דמודה ר"י באנדרוגינוס לעניין ראייה דפטור דכתיב זכורך דמשמע זכר ממש ולא אנדרוגינוס: '''{{עוגן1|ופריך}} מחלפא שיטתיה דר"י.''' א"כ קשיא דר"י אדר"י: תמן בראייה קאמר זכורך למעט אנדרוגינוס: '''{{עוגן1|והכא}}.''' במילה אמר זכר לרבות אנדרוגינוס: '''{{עוגן1|ומשני}} ר"י ורבנן וכו' רבנן דורשין ערל.''' כתיב וערל זכר אשר לא ימול בשר ערלתו ונכרתה וגו' ובערל הוי סגי זכר ל"ל אלא ללמד דאינו חייב עד שיהא כולו זכר: '''{{עוגן1|רבי}} יודה דרש זכר.''' לחוד משמע כולו זכר וערל ל"ל ללמד דאפילו על מקצת ערל חייבין כרת אם לא מל: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' שבת פרק רבי אליעזר דמילה: '''{{עוגן1|אחזתו}} חמה.''' חולי המחמם כל הגוף: '''{{עוגן1|ממתינין}} לו שלשים יום.''' מאותו יום שאחזתו חמה ואחרי כך מלין אותו שסכנה היא לו שמפני תשות דאתיליד ביה ימות מחבורת המילה: '''{{עוגן1|מהו}} להאכילו.''' באותן שלשים יום: '''{{עוגן1|מחלבה}} של תרומה.''' מחלב העשוי מחיטי תרומה מי אמרי' ערלה שלא בזמנה כי האי שלא הגיע זמנו למול הוי ערלה או לא: '''{{עוגן1|מהו}} לסוכו.''' באותן הימים בשמן של תרומה: '''{{עוגן1|אין}} ערלה אלא משמיני והלאה.''' אבל משעבר יום שמיני אף על פי שנתעכב מן המילה באונס הוי ערלה דאם לא כן פשיטא דאינו ערל קודם יום שמיני דאין לך אונס גדול מזה: '''{{עוגן1|ותני}} כן.''' ותניא נמי הכי: '''{{עוגן1|כל}} שלשים יום.''' משאחזתו החמה ביום השמיני: '''{{עוגן1|לילי}} שמיני מה את עביד ליה.''' מי הוי כערל שהגיע זמנו ואסור בתרומה או דלמא כיון דלילה לאו זמן מילה דכתיב ביום השמיני ימול ודרשינן ביום ולא בלילה. לא הוי כערל: '''{{עוגן1|ופשיט}} מן.''' הא דתני לילי שמיני מיום לידת הולד נכנס לדיר להתעשר אבל קודם ליל שמיני אינו נכנס לדיר להתעשר דמחוסר זמן לקרבן הוא דכתיב מיום השמיני והלאה ירצה לקרבן ש"מ לילה אינו מחוסר זמן אע"ג דאין הלילה ראוי להקרבה דכתיב ביום זבחכם ה"ה במילה ערל הוא בליל שמיני ואסור בתרומה: '''{{עוגן1|ותני}} כן.''' ותניא נמי הכי שבעת ימים וכו' משמע דוקא ז' ימים אבל לא בליל שמיני: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' שבת פרק ר"א דמילה: '''{{עוגן1|אלו}} הן ציצין המעכבין את המילה.''' בשר החופה רוב העטרה: '''{{עוגן1|בחופה}} רוב גובהה של העטרה.''' כלומר לא תימא רוב העטרה דתנן במתני' רוב היקיפו אלא אפי' רוב גובה במקום אחד מעכב: '''{{עוגן1|בחופה}} רוב גגה של העטרה.''' ומיקל מר' אבינא ואינו מצריך גילוי כל העטרה: '''{{עוגן1|בשעה}} שהוא מקשה.''' שמחמת הקישוי בשרו מתפשט ואם נראה אז כמהול אסור למולו שניה בשבת: '''{{עוגן1|מל}} ולא פרע כאלו לא מל.''' סיפא דמתני' דשבת דמייתי בסמוך היא: '''{{עוגן1|וענוש}} כרת.''' אם לא פרע את המילה ל"א ענוש כרת על החבורה שעשה בשבת ולא קיים המצוה: '''{{עוגן1|בשאין}} ביום כדי למרק.''' שאין שהות ביום השבת לגמור ולעשות גם הפריעה אז חייב כרת על החבורה אבל אם יש שהות ביום כדי לגמור ולעשות הפריעה פורע ואינו חושש ופטור מכרת שהרי קיים מצות מילה כתיקונה: '''{{עוגן1|כל}} שעה שהוא עוסק במילה.''' ולא סילק ידיו ממנה ורואה שנשתיירו בה ציצין בין שחופין העטרה ובין אינן חופין חוזר וחותכן דסיומא דמילה היא והרי ניתנה שבת לדחות אצלה: '''{{עוגן1|פירש}}.''' סילק את ידיו: '''{{עוגן1|אלא}} על ציצין המעכבין.''' שהן כמילה עצמה: '''{{עוגן1|היידן}} ר"י.''' הי ר' יוסי דמתיר אפי' פירש: '''{{עוגן1|ההוא}} דתנינן תמן.''' סוכה פ"ג: '''{{עוגן1|מפני}} שהוציאו ברשות.''' אע"ג מדאגבהי' נפק ביה ותו לא קעביד מצוה כיון שיש קצת מצוה בנטילת הלולב בידו בכל מקום אשר הוא הולך אף על ההוצאה פטור דה"ל כגמר מצוותו ה"ה ה"נ אף על הציצין שאינן חופין חוזר דגמר מצוה היא: '''{{עוגן1|אף}} בסכין של מילה כן.''' מיבעיא ליה אם גם בסכין של מילה הדין כן אם הוציאו לאחר גמר מצוותו פטור משום חיבוב מצוה או לא: '''{{עוגן1|אף}} במצה כן.''' אם הוציאה אחר שאכל כזית מהו: '''{{עוגן1|ופשיט}} מן מה דאר"י וכו' הדא אמרה.''' זאת אומרת לר' יוסי כל גמר מצוה מותר דה"ל כעוסק במצוה עצמה: '''{{עוגן1|דר"א}} ור"ש היא.''' מתני' אתיא כר"א ור"ש דתנן לעיל פ' הבא על יבמתו אלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט מן האירוסין לא יאכלו בתרומה ר"א ור"ש מכשירין אע"ג דמשתמרת לביאה פסולה אפ"ה מכשירין ה"נ אע"ג דמשתמרת לביאת פצוע דכא שהיא ביאה פסולה אוכלת אם לא ידעה משנעשה פצוע דכא: '''{{עוגן1|שנייא}} היא.''' שאני הכא שלא עשה בה קנין משנפסל אלא הקנין נעשה בה בהכשר הלכך אפי' רבנן מודו דאוכלת משא"כ בארוסין של האלמנה לכה"ג שתחלת הקנין היה בפסול: '''{{עוגן1|אתיין}} וכו'.''' פלוגתייהו דר"י ור"ל דהכא אתיין כפלוגתייהו דלקמן: '''{{עוגן1|שומרת}} יבם.''' בת כהן שנפלה לפני שני יבמים כהנים כשרים דממ"נ אוכלת בתרומה: '''{{עוגן1|עד}} שנעשה פצוע דכא.''' או כרות שפכה: '''{{עוגן1|לכשיבעול}}.''' נפסלה אבל כל זמן שלא בעל אע"פ שמשתמרת לביאה פסולה מותרת בתרומה כיון שלא עשה בה קנין בפסול: '''{{עוגן1|היה}} אחד מן היבמים כשר.''' לכהונה והשני חלל אף ר"י מודה דאסורה לאכול כבת כהן שהיא שומרת ליבם ישראל דאסורה בתרומה דבי נשא דכתיב ושבה אל בית אביה פרט לשומרת יבם כמפורש לעיל פ' אלמנה: '''{{עוגן1|עשה}} בה.''' היבם הכשר מאמר מהו מי אמרינן כיון דעשה בה הכשר מאמר כמי שאינה משתמרת לביאה פסולה היא ומותרת בתרומה או דלמא כיון דזקוקה נמי ליבם האסור לה כמי שמשתמרת לביאה פסולה היא ואסורה: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' אף בזו פליגי ר"י ורשב"ל דמאמר לאו קנין גמור הוא: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/יבמות
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/קרבן העדה
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף