עריכת הדף "קצות החושן/חושן משפט/לה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''י"ג שנים. ''' ואם בעינן שלימות עיין ש"ך:

== ב ==

'''של אבא. ''' אבל אם אביו הוא החתום בשט"ח ודאי אין בנו עד לקיים דקרוב הוא ועמ"ש סמ"ע:

== ג ==

'''של אחי. ''' עיין בחידושי הרמ"ה לכתובות דף כ"ח ז"ל. וראוי לספק בעדים שהעידו בבית דין ונחקרה עדותן אם נאמנין קרובים להעיד עליהם כך וכך העידו בבית דין פ' ועיין שם שהניח בספק ועמ"ש בסימן נ' סעיף קטן י"א:

== ד ==

'''אחר שנתגייר. ''' עיין ש"ך מדין עדות האנוסים אם שייך בהו תחלתו בפסול כיון שיש בידו לגייר ובמשנה למלך פי"ד כתב בשם מוהרימ"ט בזכרנותיו שנסתפק ברשע ועשה תשובה אי לקטן מדמה או לנכרי ולא הכריע עיין שם ונמצא ברשע ועשה תשובה שני ספיקות דאפשר דאפילו במידי דאורייתא נאמן כיון שיש בידו לגייר ולעשות תשובה וכמ"ש הש"ך או דאפילו במידי דרבנן לא מהימן כיון דלא דייק וכמו שעלה ע"ד מוהרימ"ט: והנה בפסול עבירה דרבנן נראה לומר דלא בעינן תחלתו בכשרו' כיון דבעבירה דרבנן בעינן חימוד ממון דוקא וכמ"ש רמ"א בסימן ל"ד ואם כן אין פסולו אלא משום חשד נגיעת ממון בעדות זו וכמ"ש בסמ"ע ואם כן כיון דבנוגע גופי' לא בעינן תחלתו בכשרות אלא כיון שסילק נפשו רשאי להעיד ה"נ בפסול דרבנן דהוא משום חימוד ממון ואינו פסול הגוף ואינו בגדר עדות כלל לא שייך בי' תחלתו בפסול. ומדברי הרא"ש פ"ב דגיטין משמע דרשע ועשה תשובה דומה לקטן ונעש' גדול שכת' ואם היו פסולי' כשנתמנו שולחן וחזרו בתשובה קודם שמסרו לאשה כתב הר"ר מאיר הלוי דכשרין כו' ולא בעינן תחלתו בכשרות מידי דהוי אפתוח ונסתמ' עיין שם אלמא דברשע ועשה תשובה נמי שייך בי' תחלתו בפסול אלא דבגט כשר כמו פתוח ונסתמ' ואי אמרינן דלא דייק הי' פסול ולאו ראי' הוא מפתוח ונסתמ' כיון דלא דייק וכן משמע דבמידי דאורייתא ודאי פסול ולא אמרינן בידו לעשות תשובה וכן מבואר בתוספתא פרק ה' דסנהדרין עד שלא נעשה חתנו כו' עד שלא נעשה סוחרי שביעית ומשנעשה סותרי שביעית חזר בו כו' זה הכלל כל שתחלתו וסופו כשר כשר עיין שם ונשמע מיני' דרשע ועשה תשובה נמי שייך בי' תחלתו בפסול ועוד משמע דאפילו בפסול עבירה דרבנן שייך בי' תחלתו בפסול ועיין באבן העזר סימן מ"ב סעי' ה' דאנוסים לא נפסלו אף על גב דעברו על מצות קידוש השם. ואין להקשות מהא דאמרינן פ"ב דכתובות דף י"ט בהא דאמר ר"מ אינם נאמנין לפוסלו קסבר ר"מ עדים שאמרו להם חתמו שקר ואל תהרגו יהרגו ואל יחתמו שקר ופירש"י והלכך משוי נפשי' רשיעא ומשמע דגם אנוסים כשהי' לו ליהרג ולא קיים קידוש השם רשע הוי משום דאף על גב דאינו נפסל על ידו מכל מקום הוא עצמו אינו נאמן למשוי נפשי' רשיעא אפילו במידי דלא נפסל על ידו ותדע דהא בעדים שאמרו אמנה היו דברינו אינ' נאמנים משום דעולה הוא ולא מצינו שיפסלו לעדות כשחתמו על אמנה אע"כ אין אדם עושה עצמו רשע אפילו במידי דלא נפסל על ידו ובתומים ראיתי בסימן מ"ו שכתב דאם חתמו על אמנה פסולים לעדות עיין שם ואין הדעת נותן כן דהא שם חשיב נמי עולה המשה' שטר פרוע וכן ספר שאינו מוגה ולא יתכן לומר דבזה פסול לעדות ואין לך עולה גדולה יותר משטר שיש בו ריבית ואפילו הכי דעת תוספות דעדים החתומים על השטר שיש בו ריבית כשרים עיין פ' א"נ ולכן נראה דאמנה ואינך שיש בו עולה לא נפסלו ע"י אלא דאפילו הכי הוא אינו נאמן במה שאומר שעשה שלא כהוגן וזה פשוט. ובתומים בסימן זה הקשה מתשובת הרשב"א סימן אלף רל"ז דשס משמע אף דאנסוהו העבודת כוכבים ומזלות לזנות עם אשה ה"ל רשע דמוכרח להרוג ואל יעבור ע"ש. ולפי מ"ש לא קשה דשם כתב באומר אני זניתי עם אשתך דלא פלגינן דיבורי' ואינו נאמן וז"ל ול"ל אפילו באומר אני זניתי עם אשתך פלגינן דיבוריה די"ל באונס דהא אונס לא משכחת דאין קישוי אלא לדעת ובאנסוהו גוים הא יהרג ואל יעבור עיין שם ואם כן כיון דעל כל פנים שלא כהוגן עשה דהא דינא הוא שיהרג ואל יעבור ואין אדם משים עצמו רשע אפילו במה שאינו נפסל על ידו וכדמוכח מש"ס בפ"ב דכתובות שאמרו בטעמא דר"מ משום דיהרג ואל יעבור וזה ברור:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:קצות החושן]]