עריכת הדף "
קובץ על יד החזקה/שבת/כז
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} == א == '''חוץ לי"ב מיל וכו'.''' שיטת רבינו ע"פ הירושלמי כמ"ש הה"מ והרמב"ן בפ"ק דעירובין האריך בראיות דתלמודא דבבלי חולק בזה דאין לתחומין עיקר מן התורה ואחת מראיותיו הוא מהא דאמרינן שבת דף קנ"ד והוא ג"כ בסנהדרין דף ס"ו ובש"י ריש מסכת שבת הבאתי קושיא זו בשם הרב הגאון מו"ה דוד זללה"ה ועמ"ש בישוב קושיא זו, וע"ע מ"ש בש"י מס' עירובין דף כ"ג ע"ב ד"ה ע"ת דפלוגתא דאמוראי בזה, ובזה מסולקים כל הקושיות על רבינו ועי' מרדכי פ"ק דעירובין הביאו בס' כנה"ג דאף לשיטת הרי"ף שהוא מה"ת מ"מ לא מחמרי' בהו הואיל ואינו מפורש בתורה ועי' עוד בכנה"ג שם דיש מחלוקת בכליו ובהמתו אי הוי מה"ת ע"ש: == ג == '''ה"ז ספק וכו'.''' עי' מל"מ פ"ח מה' שאר אבות הטומאה הל' ה' שכתב דספק דרבנן היכא דאיכא ס"ס להחמיר אזלינן לחומרא ע"ש. ובשעה"מ בה' מקוואות הרבה להשיב על ראיותיו וכתב עוד מצאתי ראיה ברורה לדבר נגד סברת המ"ל ממ"ש הה"מ פה דבתשובה ביאר וכו' ומכלל זה שהליכה בנהרות ויש ספק וכו' מותר לפי שהוא ספק של דבריהם הרי מבואר דס"ל לה"ה ז"ל דאע"ג דאיכא שני ספיקות להחמיר אפ"ה אמרינן ספק דרבנן להקל שהרי הליכה בנהרות שיש בהן ספק אם הם למעלה מי' איכא תרי ספיקי חדא אם הם למעלה או למטה ואת"ל למעלה דלמא יש תחומין למעלה וזו נראה לי ראיה שאין עליה תשובה ע"כ. והנה באמת דבר גדול דיבר רבינו שמדברי הה"מ נראין הדברים כן אבל עדיין יש מקום להצדיק דהרי באמת לא ביאר הרמב"ם ספק זה אם הוא להקל או להחמיר ובאמת בהגה"מ כתב דאזלינן לחומרא בבעיא זו וכ"ה שיטת הרא"ש והטור או"ח סימן ת"ד וב"י הביא שם דרבינו ירוחם תמה על הרא"ש הא ספק דרבנן הוא ובאמת אין מזה תימה דהא מצינו הרבה פעמים דנקטינן בעיא בגמרא גם בדרבנן להחמיר ואפשר דקושייתם הוא דתחומין עיקרו דרבנן בזה היה לנו לתפוס לקולא וא"כ קשה טובא על הרמב"ם דלדידיה דס"ל תחומין י"ב מיל מן התורה א"כ עיקרו מן התורה וא"כ שפיר י"ל דנקטינן לחומרא ואיך סתם הדברים ולא ביאר בחיבורו וסומך עצמו על התשובה אלא נראה באמת בהיפך דהרמב"ם גם הוא ס"ל דנקטינן להחמיר בבעיא זו כיון דבעיא דגמרא הוא ול"ד לשאר ספיקות אלא מ"ש בתשובה דיש להקל בספק ה"פ בדברים שהן דרבנן ויש בהן ספיקא אזלינן להקל כגון בדברים שעיקרן דרבנן ובספינה גם להרמב"ם עיקרו מדרבנן מקרי וא"כ בספינה שפיר כתב דאיכא מקום להקל בספיקא דכיון דאינו דומה לדגלי המדבר וכ"ה שיטת הלבוש באו"ח סימן ת"ד שכתב ולענין תחומין נסתפקו בו חז"ל אם יש תחומין באויר למעלה מי' אם לא לפיכך אמרו דביבשה שהוא במקום רה"ר ממש ודומה לדגלי המדבר יש להחמיר ואמרינן יש תחומין למעלה מעשרה כגון בקפיצת הדרך עי' שם או שרוצה לילך ע"ג עמודים שגבוהים עשרה ואין בכל אחד רוחב ד' טפחים דחשיב כאויר משום דלא ניחא תשמישתא וכו' בד"א ביבשה דדומה לדגלי המדבר אבל ימים ונהרות שאין שם איסור דאורייתא כלל אפי' בי"ב מיל לדברי הכל לפי שאינו דומה לדגלי מדבר הקילו בו וכו' ואם ספק לו אם היה למעלה מעשרה או למטה מעשרה הואיל ובדרבנן הוא אזלינן לקולא. הנך רואה בעיניך הדברים כמ"ש שהוא הבין כן ליישב שיטת הפוסקים שאין מחלוקת וגם שיטת הרמב"ם כן הוא. וראיתי בא"ר שתמה על הלבוש דבש"ע משמע דפסק לקולא אף ביבשה ולענ"ד נראה כמ"ש וחילוק זה נראה מוכח מסוגיא דתלמודא עירובין דף מ"ג ע"א בהא דבעי ר"ח יש תחומין למעלה מעשרה או לא כי תבעי לך בעמוד גבוה עשרה ואינו רחב ד' א"נ דקאזיל בקפיצה לישנא אחרינא בספינה מאי וי"ל על לישנא קמא דמבעי ליה בעמוד או בקפיצה ולמה לא קמבעי ליה בספינה וגם קשה מאי בעי בזה לישנא אחרינא דבעי בספינה מאי אלא נראה דבהא פליגי לישנא קמא היה סובר דודאי בספינה דעיקרו מדרבנן בזה אין ספק דודאי לא גזרו על למעלה מעשרה ולא קמבעי ליה אלא ביבשה כגון בעמוד או ע"י קפיצה ולזה קאמר תלמודא לישנא אחרינא דגם בספינה הוה ספיקא אי גזרו למעלה מעשרה וא"כ הוא אין ראיה כלל מדברי הרמב"ם שהיקל בתשובה ביש ספק אם הוא למטה מעשרה או למעלה מעשרה דאין להחמיר אפי' היכא דאיכא ס"ס להחמיר די"ל דבספינה שאני דאיכא נמי ס"ס להקל דאולי הלכה כל"ק דבספינה לא קמבעי ליה כלל דלא גזרו על תחומין למעלה מעשרה אף דהוי ספיקא דלמא הלכה כלישנא בתרא דאף בספינה יש ספק. וגם יש לומר דגם לישנא קמא לא פליג עם לישנא בתרא דגם לישנא קמא מודה דגם בספינה יש לספק ולא נקט הנהו כ"א לרבותא דגם ביבשה מספקינן ולא תימא דביבשה אין ספק אף דקצת לא משמע הכי דא"כ למה נקט תרי גוונא דיבשה הו"ל למנקט חד דיבשה וחד דימים ונהרות הגם שי"ל דנקט ע"י קפיצה אע"ג דהוא מילתא דלא שכיח ג"כ מספקינן ואי הוי נקט קפיצה ה"א דבעמוד ודאי גזרינן מ"מ הו"ל למנקט גם ימים ונהרות וא"כ שפיר מקילינן בספינה אפי' היכא שיש ס"ס להחמיר משא"כ בשאר ספיקות בתלמוד שפיר יש מקום לדברי בעל מל"מ ומסתבר טעמיה ואין בכאן סתירה לדברי המ"ל ואדרבה מדלא כתב הרמב"ם וכן לא אשתמיט שום פוסק לכתוב בספק למעלה או למטה מעשרה ביבשה דמקילין בספק דרבנן ולא כתב כן אלא בספינה ש"מ דוקא בספינה מקילין מטעם שכתבתי אבל ביבשה דודאי מספקא להו בעלי התלמוד ולא איפשטא ודאי דאזלינן לחומרא היכא דיש ס"ס להחמיר אליבא דכ"ע. וגם לפי פשטן של דברים ג"כ נראה דאין ראיה מספינה דודאי סתם ספינה אינה הולכת בפחות מעשרה כדמשמע בגמ' דמשני במהלכת ברקק וא"כ הספק האחד אולי הוא למטה מעשרה הוי כמו רובא להיתרא ואין דומה לס"ס בגוונא שכתב הרב מל"מ היכא דשני ספיקות שקולים הם להחמיר בבעי' דרבנן דלא איפשטא בגמ' דאזלינן להחמיר ובזה יש מקום לדחות כל הראיות הנראים היפך סברת המ"ל ויש לדון בזה להחמיר. וחכמי בבל שסברו שיש תחומין מה"ת בימים עי' סימן רמ"ח וכבר תמה בס' כנה"ג באו"ח סי' ת"ב בהגהת ב"י וכתב שם וכבר עמד ע"ז בס' משפט צדק חלק א' ע"ש: == ח == '''וכן מי ששבת בבקעה וכו'.''' כתב הריטב"א והיה נראה דהא אתי' דלא כר"ג וכו' דאילו לר"ג הא קתני שאם הוציאהו וכו' שנתנוהו בדיר וסהר דמהלך כולו וכו' אבל רש"י ז"ל כתב דאפי' לר"ג הוא וכו' וע"כ לא קאמר ר"ג שנתנוהו בדיר וסהר שמהלך כולה אלא שהוציאוהו חוץ ממקומו שנעקרה שביתתו הראשונה ולפיכך הקילו עליו לתת לו שביתה בכאן וכו' אבל כששביתתו הראשונה קיימת אין לו אלא תחומו שקנה תחלה וטעם נכון הוא וכ"ה שיטת רבינו פה ושיטת התוס' וסיים שם הריטב"א ולפ"ז היה נראה שאם הוציאוהו עכו"ם מאלפים אמה שלו לשאר ההיקף שמהלך את כולו דהא הוי לה כהוציאוהו עכו"ם ונתנוהו בדיר וסהר וכו' אבל מורי הרב אומר דהתם שההיקף כולו חוץ לתחומו אבל בכאן שזה ההיקף הוא סביב תחומו ומתחלתו נאסר באותו היקף שלא היה לו היתר כ"א באלפים כשהוציאוהו לאותו קצה שתאסר בו לא חשב כנתנוהו בדיר וסהר ע"כ. וזה שלא כדברי רש"י שהביאו אחרונים בסי' ת"ה ודו"ק: == יא == '''וכן מי שהחשיך וכו'.''' עי' הה"מ וכ"מ ובס' ק"ע עירובין דף י"ג ע"א סד"ה לא: '''ואם כלתה מדתו במקצת העיר.''' נ"ל דמלת העיר ט"ס וצ"ל מערה : == יג == '''יצא חוץ לתחום לדעת וכו'.''' עי' הה"מ מ"ש לדחות ראיית הרשב"א בשני דרכים. ועי' בהגה"מ פה מ"ש בשם הרא"ש ולפי דברי הה"מ בתירוץ הראשון נסתר ראיית הרא"ש עי' בס' יד דוד והגאון מ"ו השיב דתירוץ הב' של הה"מ ג"כ ליתא לשיטת הרא"ש שהביא בשם ר"ם הלוי די"ל דשמואל אליבא דר"ג משום דנ"מ גם אליבא דר"י ור"ע והכי קאמר יצא לדעת אין לו אלא ד"א אפי' נתנוהו בדיר וסהר אפי' ר"ג מודה הא יצא לדעת והחזירוהו עכו"ם לדיר וסהר אפי' ר"י ור"ע מודים וא"כ ראיית הרשב"א קמה וגם נצבה. ועי' בש"ע סי' ת"ה ס"ו שהביא שיטת רבינו בסתם בלי מחלוקת: == טז == '''כל מי שיצא ברשות וכו'.''' וגרסינן בירושלמי עירובין דף י"ג ע"א עד כדון כשיצא שוגג אפי' יצא מזיד אר"פ מתניתא אמרה כן שכל היוצאין חוזרין למקומן, ופי' מזיד כתבתי בש"י כגון שראה שכבר הלכו הרבה בני אדם ויש כל צורכו להציל ואעפ"כ הלך הוא והפוסקים שהשמיטוהו דבר פשוט להתיר שכל הזריז וכו' ועוד דהוא בכללא דכל היוצאין, ועי' בפ"ו מה' מלכים ובס' כנה"ג בשיוריו באו"ח בהגהת הב"י סימן ת"ז אות ב': {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה 2-3
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כ
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/קובץ על יד החזקה
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:סרגל רמבם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל רמבם/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל רמבם/פנים/חידושי רבנו חיים הלוי
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:על התורה רמבם
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:רווח קל
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שיתופתא רמבם
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע רמבם
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשי הש"ס תחתון
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף