עריכת הדף "קובץ על יד החזקה/אישות/יז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''מי שהי' נשוי וכו'.''' פסק רבינו כבן ננס ואעפ"י שבפי' המתני' פסק רבינו כת"ק וכן הרע"ב שם דרך אחריו חזר רבינו פה ואמרי' בגמ' במאי קמפלגי בנמצאת שדה אחת שאינו שלו ואבי' אוקים לה דפליגי בדאבי' קשישא דת"ק סובר יתומים גדולים ליכא שבועה וב"נ סבר דאין חילוק ותי' דאבי' העתיקו הרא"ש והרי"ף ור"ח ורב האי דפסקו כמ"ד מה שגבה לא גבה ולדינא דמתני' הלכה כב"נ ומה שהעתיקו הרמב"ם בפי' המתני' והרע"ב דפליגי באוקימתא דשמואל כבר כ' בס' שושנים לדוד משום דלאבי' יש דוחק שצריך לומר שבועה של רביעית דלא כאינך שהן לנשים וזאת ליתומים ע"ש ורבינו פה סתם הדברים יראה דס"ל דמיירי ביתומים גדולים ומש"ה פסק כב"נ כיון דקימ"ל יתומים שאמרו אפילו גדולים ולפי אוקימתא דשמואל וודאי דהלכה כת"ק וא"כ אין כאן סתירה בדברי רבינו משום דבפי' המתני' מביא אוקימתא דשמואל דמשמע מפשטא דמתני' כן שפיר קאמר דהלכה כת"ק משא"כ לדינא סובר רבינו כאוקימתא דאבי' משום דבתרא הוא. ומ"ש הה"מ ואעפ"י שבאה ליגבות ממנו וכגון שהן גרושות כולן נשבעות צ"ע דהא לא מיירי רבינו מגרושה, וראיתי להב"י בס' סי' צ"ו שהביא לדברי המגיד וכ' וז"ל ומשמע דא"א לומר דלאחרונה קאי דכיון דבאה לגבות ממנו למה צריכה לשבע אלא אג' ראשונות בלבד קאי הנה הבין הב"י בדברי הה"מ שסובר דרבינו פי' הא דקתני במתני' מי שהי' נשוי ד' נשים בגרושות איירי וכ"כ הדרישה ולי צע"ג הא רבינו נקיט בלשונו מי שמת ואף אם נאמר דכונת הה"מ דרבינו אף בגרושות מיירי הא לא אפשר דא"כ בגרושה דנשבעת רביעית לג' ראשונות לבן ננס ע"כ הטעם משום דאם גבה גבה ולשי' הפוסקים כמ"ד במה שגבה לא גבה אין כאן שבועה וכ"ה שי' רבינו בפ"כ מהל' מלוה ולוה הל' א' א"ו נראין הדברים כמ"ש דרבינו פה מיירי ביתומים גדולים וכאוקימתא דאבי' ודברי הה"מ קשה להולמן ועמ"ש שם בס"ד.

'''והנה ''' רש"י במתני' פי' הראשונה נשבעת לשני' אם היא טוענת וכ"כ הרע"ב ובתי"ט תמה ע"ז מה צריך לטענתה הרי מנכסים משועבדים בכ"ע משבעי' גם בליכא טוען ולפי' התוס' דשמא ימצא שדה שאינו שלו נראה דיש מקום לחלק דעד כאן לא אמרי' מנכסים משועבדים לא תפרע אלא בשבועה בטענת שמא אלא אם ההפסד ברור משא"כ כאן דיש עוד ספק דאולי אין כאן הפסד כלל אבל לפירש"י שאיירי שנמצאת כבר שדה שאינו שלו שפיר הרגש התיו"ט ואפשר לומר דכוונת רש"י שהיא טוענת שיודעה ששדה אחת אינו שלו ובב"ד לא ידעו מזה ואין צורך להשביעה כיון שיש כאן כדי כתובות כולן ועי' באס"ז מ"ש בשם הרמ"ה. ואם גם רבינו הי' סובר כשיט' רש"י דדין זה מיירי דוקא בטוענת א"כ שפיר כ' הה"מ גם בגרושה הדין כן דגם אם גבה ממנו יוכל לומר השבע לו כמבואר בדברי רבינו פט"ז ה"ט אבל אין נראה כן מסתימת לשון רבינו ועיקר כמ"ש וגם דברי הלח"מ ק' להבינם.

== ו ==

'''וכיון שתקנו הגאונים וכו'.''' עי' בש"ע אה"ע סי' ק"ב בנכתב אגב בכתובה יש דין קדימה גם במטלטלין ועי' בכנה"ג שם בהגהת הטור אות ט' באריכות.

== ט ==

'''ידירנה הנאה וכו'.''' עי' ב"ש סי' ל"ו אות ל"ו.

== יא ==

'''הבעל שמכר.''' כ' הה"מ כפי מה שנתבאר בפ"ל מהל' מכירה ושם כתבתי וע"ע פכ"ב מהלכות אלו. ומ"ש הה"מ וכונת רבינו במ"ש ונפסד המכר צריכה תלמוד י"ל לרבותא נקיט דסד"א כיון דהפסידו המכר פעם א' היא יראה מקטטה.

== טו ==

'''ומכרה שוה מאה ודינר במאה.''' פי' משום דאין לה רשות למכור יותר ממאה וכ"ה לשון המתני' והק' הרמ"ז בשם הל"א דלאשמעי' רבותא אפי' מכרת שוה מנה ודינר במנה ודינר ע"ש אבל דהא בגמ' אוקמנא שם דף צ"ח בהא דזבין שוה מנה בדינר אפי' היא אומרת אחזיר דינר מקרקעי ועיקר רבותא אע"ג דרצונה להפסיד משלה משא"כ במוכרת שוה מו"ד במו"ד פשיטא שצריך ליתן הדינר ליורשים ועי' בס' של"ד ודוק.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}