עריכת הדף "קובץ על יד החזקה/אישות/ו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''המקדש על תנאי.''' ולא מהני אונס בתנאי קידושין כמבואר בר"ן פ' האומר בשם הירושלמי ועי' הה"מ פ"ט מהל' אלו הל' ג'.

== ב ==

'''ואלו הן הד' דברים וכו'.''' גם הרא"ש בפ' מי שאחזו מסיק להלכה פשיט רבינו דקימ"ל כר"מ בכל הדברים ודלא כשי' הרי"ף שסובר דאין הלכה כר"מ כמבואר בהלכות פ' מי שמת דלא בעי' ת"כ ותנאי קודם למעשה בממון אלא באיסורא לחוד כגון גיטין וקידושין שהרי אנו הולכין בממון אחר אומדן דעתו ומה לנו לדקדק בכל לשון שהוציא בו תנאו לא יהי' אלא שיהי' גילוי דעתא בעלמא והרז"א מביא דבריו אלו בפ"ב דביצה גבי ההוא גברא דא"ל הבו להו ד' מאה זוזי וכ' ולי לא נראה כן דשאני היכא דהוצי' התנאי בשפתיו ממי שלא הוציא בשפתיו וגילוי בדעתו שזה שגילה בו דעתו י"ל אם הי' מוציאו בשפתיו הי' מוציאו כהלכה וזה הוציא בשפתיו ולא הוציאו כהלכה כמו שאנו למדין בתנאי ב"ג וב"ר ע"ש וזה הוא ג"כ כוונת הרשב"ם שהביאו התוס' בקידושין דף מ"ט ד"ה דברים שבלב וכן ביאור דבריו להדי' בפ' יש נוחלין דף קל"ז וכ' דאנן לא קיימ"ל כר"מ אלא לרווחא דמילתא מחמרי' בגיטין אבל בממון לא חיישי' כלל אעפ"כ מק' התוס' שם שפיר דהא כל תנאי ילפי' מבגוב"ר דבאו לסתור סברת הרשב"ם דהא וודאי גם ר"מ מודה דגילוי דעתא מהני בממון אפי"ה יליף מבגוב"ר דדבר זה גרע טפי כיון שהוציא בשפתיו וכמ"ש הרז"ה ובאמת הו"ל להתוס' להק' ביותר ממתני' דב"מ כל תנאי שמעשה בתחילתו אינו תנאי משם מוכח דאפי' בממון ס"ל לסתמא דמתני' לא מהני ג"ד ומ"ש התוס' בתר הכי בשם הר"י אפשר דגם הרשב"ם אינו חולק עמהם ויש לחלק בין גילוי דעתא לאומדן דעת דמוכח ובזה מיושב קוש' הרש"א בדברי התוס' שם וכ"ה שי' הרא"ש בפ' יש נוחלין ומה דמשמע שם מדבריו דלחומרא דוקא פסק כר"מ עי' בס' עצמות יוסף ולי נראה עיקר כמ"ש בס' מכתב מאלי' דעת הרא"ש כדעת רבינו וכ"מ בקיצור פסקי הרא"ש ודוק. ומ"ש רבינו הן קודם ללאו עי' בר"ן פ' מי שאחזו דכל הקפידא היא שלא יאמר הן באחרונה דבגמר דבריו אדם נתפס ועי' ב"ש וח"מ סי' ל"ח. ומ"ש רבינו שיהי' התנאי קודם למעשה ושיהי' אפשר לקיימו דין דאפשר לקיימו הוא מוסכם אליבא דכ"ע ומ"ש בש"ע שם י"א דלא בעי' בתנאי ד' דברים וחדא מנייהו א"א לקיימו לאו דווקא נקט ד' דברים. והוי יודע דהרמב"ן במלחמות כ' במס' ביצה וז"ל עתה אגלה את הסוד הנעלם מב"א שראשונים לא פרשוהו כי כל מה שאמרו חכמים בת"כ ובתנאי קודם למעשה והן קודם ללאו ותנאי ומעשה בד"א כדאי' בפ' מי שאחזו ומעשה דאפשר לקיומו ע"י שליח כדאי' בכתובות בענין חליצה מוטעת כל אלו לא נאמרו אלא כשהמעשה נעשה מיד כעין נתינת גט וחליצת יבום שאין התנאי מבטל המעשה למפרע אלא א"כ נעשה כראוי ובחוזק כעין תנאי ב"ג שהי' מבקשים ממשה שיתן להם נחלתם מיד וע"כ הוצרך משה לכפול התנאי' שאם לא קיימו אותם יטלו אותה הנחלה מידו וכן דקדק בתנאי קודם למעשה שהוא חוזק התנאי בהן קודם ללאו דהואיל והמעשה נעשה מיד אם קדם ללאו אין בו כח לעקור המעשה וכן בתנאי בד"א ומעשה בדבר אחר שכיון שהמעשה נעשה איך יתנה עליו מגופו לסותרו מעתה כל התנאים שבעולם שהם באים לעקור המעשה כגון נתינת גט לידה או קידושין וחליצה וכו' אבל מי שאומר תנו לפלוני מאתים זוז אם יקח בתי לית דין ולית דיין שאם לא יקח לא יטול ע"ש שהאריך מאוד ועי' ש"כ חו"מ סי' רנ"ג אות ט"ז.

== י ==

'''אבל בעונה תנאי בטל.''' ועי' ירושלמי בפ' אע"פ דאמרי' שם דגם עונה הוי דבר שבממון והא דאסיק רבינו דעונה לא הוי דבר שבממון משום דמוכח בתלמודא דידן כן כתובות דף נ"ו ע"ב בהי' דמק' הגמ' הא שמעי' לי' לר"מ דאמר כל המתנה על מה שכ' בתורה תנאו בטל הא בדרבנן תנאו קיים וכ' התוס' שם בד"ה ושמעי' מאי קוש' דלמא כ"ש בדרבנן ותי' שם מדלא קתני וכו' אע"ג דר"י מודה בכתובה הא מודה נמי בעונה ע"כ ומעתה מוכח דתלמודא דידן דעונה לאו דבר שבממון הוא ועי' בהרא"ה בחי' שדחק לפרש הירושלמי בדרך אחר ועי' מ"ש בס"ד פי"ב הל' ח' וט'. וע"ע בפט"ו הלכה א'.

== יג ==

'''ואם חסר א' מהם.''' עמ"ש בהל' א' והא דלא הביא רבינו דבעי' מצי לקיים ע"י שליח כ' בס' מכתב מאלי' לתמוה על הה"מ מ"ש על תירוצו ושל הה"מ ע"ש שהאריך בדף קמ"ב קמ"ג ושם יתיב וקא מחדש בשם התוס' פי' אחר בגמ' דהא דבעי' תנאי שאפשר לקיים ע"י שליח דברים ככתבן ממש דהתנאי עצמו יהי' בדבר שאפשר לקיים ע"י שליח ע"ש שהאריך ועמ"ש בהל' גירושין.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}