עריכת הדף "צרור המור/שיר השירים/ז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

[א מוסב למעלה] 

'''שובי שובי השולמית. ''' הם ישראל שהם שלמים באמונתם כמו שפירש"י ומוסב על מה שאמר למעלה ששמתני מרכבות וכל כך החשיב אותי עד שאמרו לי מלאכי השרת שובי שובי השולמית: 

'''שובי שובי ונחזה בך וגו'. ''' (אמר ד' פעמים שובי נגד הארבעה גליות) כי אחר שתשובי מכל הגליות ואז ונחזה בך כי לעתיד ישאלו לנו המלאכים אי' מקום כבודו וע"י יחזו ואומרים זה לזה מה תחזו בשולמית ומשיבים כמחולות המחנים כאשר ראינו בשעת קריעת י"ס והשכינה הי' באמצע והישראל היו מחול להשכינה וכל אחד מראה באצבע זה אלי: 

== ב ==

[ב תשו' והבטחת הקב"ה] 

'''יפו פעמיך בנעלים. ''' הקב"ה מתחיל להבטיח לישראל הגאולה ומשבח אותן ואומר להן שראוין הן לכל הטוב שעתיד להטיב עמהם כי מה יפו פעמיך הם הת"ח המדריכים אותך בדרך ישרה המכונים בשם פעמיך ומדריכים אותך בנעלים פי' באותן המקומות שהיו נעולים מלפניך: 

'''חמוקי ירכיך. ''' וגם אותן שהן צדיקים בסתר ואין מגלין עצמן לשום אדם: 

'''כמו חלאים וגו'. ''' פי' תכשיטין. ומ"מ הו משולין לחלאים אשר הן מעשי ידי אמן פי' לאותן תכשיטין שיצאו מן האומן ועדיין לא נתקשט בהם: 

== ג ==

'''שררך אגן הסהר. ''' אפי' רשעי ישראל המכונים בשם שררך שהן כמו הטבור של התינוק כשהוא במעי אמו הפה סתום והטבור פתוח ובו שותה דם נדות אמו כן הן שותין הזוהמא ומ"מ נאמר עליהם שהם מלאים מצות כרמון והן ג"כ עתידיו להזדכך ויתמלא חסרונם ולכך נמשלו לאגן הסהר פי' לעוגל הלבנה בעת שהיא חסירה וסופה להתמלאות: 

'''אל יחסר המזג. ''' פי' שלעולם לא יחסר מהן עכ"פ טובים כשיעור מים המזוג ביין והוא שליש. 

'''בטנך ערמת חטים. ''' כלומר פרי בטנך היינו הילדים המנוקים מכל חטא נמשלו לערימת חטים המשולל קש ומוץ: 

'''סוגה בשושנם. ''' ואותן הילדים מחונכים ומוגדרים במצות ובהשפעת רוח הקודש ע"י הצדיקים המכונים בשם שושנים: 

== ד ==

'''שני שדיך. ''' וע"י זכיות אלו תזכו כל כך עד שיהיו שני שדיך היינו משה ואהרן: 

'''כשני עפרים. ''' פרשתיו (ד ה): 

== ה ==

'''צוארך כמגדל השן. ''' הת"ח המכונים בשם צווארך שכל העול של ישראל מונח על צווארי הת"ח כמו משא המונח על הצוואר הם כמגדל השן ואינן נכנעין ומשתחוין לע"ג רק עומדין בקומה זקופה כמגדל השן אשר א"א לכופפו כלל: 

'''עיניך ברכות. ''' הם הת"ח המכונים בשם עין (כמו עיני העדה) והן מכונים ג"כ בשם ברכות שהן כמעיינות הנובעין חכמה: 

'''בחשבין על שער בת רבים. ''' והן נכנסין לחשבון בשביל כל העולם המכונים בשם שער בת רבים: 

'''אפך. ''' בשעה שבא אף ח"ו על ישראל: 

'''כמגדל הלבנון. ''' נוהג עמם כמו שהנהיג עצמו במגדל הוא הבהמ"ק והוא כאשר הי' המגדל לבנון קיים הי' מטיל האף על הבהמ"ק: 

'''צופה פני דמשק. ''' כמו כן עתה שאין בית המקדש צופה האף פני דמשק. דמשק הוא כינוי לת"ח כמו שפירש"י בפ' וירא על דמשק אליעזר שהי' ת"ח כי דמשק ר"ת דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים: 

== ו ==

'''ראשך. ''' הוא מלך המשיח והוא עליך ככרמל המבושל כל צרכו ועומד ומוכן לאכילה תיכף כן המלך המשיח מוכן בכל הכנותיו לבוא תיכף לגאלך כי הוא ממולא שפע שבע רצון: 

'''ודלת ראשך. ''' פי' דלת הוא לשון הרמה וסילוק כמו (ישעיהו ל״ח:י״ד) דלו עיני למרום והיינו מה שהגביה הקב"ה ראשך זה מלך המשיח ומסלק אותו למעלה ומעכב ביאתו (כי כשרוצה הכתוב לומר לשון סילוק כתיב לשון רם כמו (במדבר ט״ז:כ״א) הרימו מתוך העדה ואומר (איוב כ״ד:כ״ד) רמו מעט ופי' רש"י נסתלקו): 

'''כארגמן. ''' החטאים שהן אדומים כארגמן הן הן הגורמין שלא יבא לך ראשך: 

'''אסור ברהטים. ''' אל תחוש שמא ח"ו לא תזכו ותתייאשו מהגאולה כי המלך אסור ומקושר בך ברהטים על ידי הצדיקים שבך המכונים בשם רהטים שרצין לפניו כעבדא קמא מרי' ובזכותם ודאי יבא עת לגאלך רק כשלא תזכו ח"ו יבוא ע"י צרות כענין שאמרו מעמיד עליהם מלך כהמן. אבל: 

== ז ==

'''מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים. ''' כלומר מה יפה הי' כשהי' בא האהבה ע"י תענוגים אלו זכית שתטיבי דרכך ומעלליך שיבא הגאולה ע"י כולכם זכאי: 

== ח ==

'''קומתך דמתה לתמר. ''' אמר הקב"ה ומבטיח אף אם קומתך לא יהי' דומה רק לתמר שאין כולו אוכל וגם שאין מוציא פירותיו רק לסוף ע' שנה שהוא עת הזקנה: 

'''ושדיך לאשכולות. ''' שאפי' המניקים שלך יהיו דומין רק לאשכולת התמר שאין יכולין למציץ ממנו רק מעט. אעפ"כ: 

== ט ==

'''אעלה בתמר. ''' הנני מבטיח לך שאפי' לא יהי' צדקתך רק מעט כתמר אסייע לך ואקדש אותך ואעלה בך ואשרה שכינתי עליך: 

'''בסנסניו. ''' שאבחר אפי' בסנסניו באותן שאינן ראויין כל כך ואז יהיו שדיך כאשכולת הגפן שמוצצין ממנו הכל וכולו אוכל: 

'''וריח אפך כתפוחים. ''' שכל עוונותיך הנותנים ריח של אף יהיה לו ריח כתפוחים שיתהפכו לזכיות: 

== י ==

'''וחיכך כיין הטוב. ''' החיך שלך שימצוץ מהאשכולת הגפן יהי' המציצה שלך בחשק גדול ותרגיש המתיקות כמיין הטוב: 

'''למישרים. ''' שהיין לא יהי' יין המשכר רק שכל ההשגחה ילך לדודי למישרים ולא כבן עזאי שהציץ ונפגע: 

'''דובב שפתי ישנים. ''' היינו שיחיו מתוך וידובבו: 

== יא ==

[ג הכנס"י מדברת ומבקשת] 

'''אני לדודי ועלי תשוקתו. ''' אומרת הכנס"י רבש"ע יודעין אנחנו שיותר אתה תתאוה לדבק בנו ממה שאנו מתאוין לדבק בך ואף שהי' ראוי להיות להיפך כי הלא אנחנו החלק ואתה הכל וטבע החלק להתאוות לדבק בהכל וזה אמרם אני לדודי כלומר כמה נפלאה אהבתך לי שאף שאני רק חלק אלוהי ממעל ואני רק כטפל לדודי ולעולם טבע החלק להתאוות להדבק בהכל יהי' לנו להשתוקק לך אך מגודל חסדך עלינו אתה להיפך ועלי תשוקתו. שאתה משתוקק אלינו. ולכך: 

== יב ==

'''נצא השדה. ''' אנחנו מבקשים אותך שתעשה אותנו שנהי' משוללי עול הגלות ונהיה כבני חורין בשדה שהוא מקום חירות: 

'''בכפרים. ''' שנהי' משוללי עול מזונות רק 

'''נלינה בכפרים ''' שנהי' מאוכלי המן דכתיב בי' דק ככפור: ואז כל חפצך נעשה: 

== יג ==

'''נשכימה לכרמים. ''' כשנהי' משוללי עול דרך ארץ נשכימה אז לכרמים שהן בתי מדרשות שעי"כ נקראים הסנהדרין כרם ביבנה: 

'''פרחה הגפן. ''' ואז נראה פריחת הגפן הן הת"ח שיהיו אז ביתר שאת: 

'''פתח הסמדר. ''' הן התינוקת של בית רבן יתפקחו אז ביתר שאת: 

'''הנצו הרמונים. ''' אפילו הרשעים שנמשלו לרמונים יעלו נצה: 

'''אתן את דודי. ''' כלומר הטוב שיש בי ואהבת דודים אשר בקרבי בכח אתן לך שאוציא אותו מכח אל הפועל: 

== יד ==

'''הדודאים. ''' ידענו בעצמינו כי הדודאים והיינו דודאי התאנים הטובות והרעות כענין שנאמר ( ירמיהו כ״ד:א׳ ) הראני ה' והנה שני דודאי תאנים וגו': 

'''נתנו ריח. ''' שהתחילו לשוב ולהטיב וליתן ריח טוב מחמת גודל יסורי הגלות: 

'''ועל פתחינו כל מגדים. ''' הטוב אשר בנו כאילו עומד כבר ומוכן לצאת רק שתתחיל מעט לעורר אותנו: 

'''חדשים. ''' שחידשו סופרים: 

'''ישנים. ''' שכתבת לי בתורתיך: 

'''צפנתי לך. ''' הוא צפון בלבי כעת ומבקש אני לעבדך בהם רק שאינני יכול עכשיו לעבדך באמת מגודל הצרות ושאור שבעיסה המעכבין אותי. לזאת בקשנו מי יתנך וגו':


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}