עריכת הדף "צרור המור/ויקרא/ח"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ב ==

'''ולכן ''' צוה בכאן בשמונה ימי המילואים קח את אהרן ואת בניו אתו ואת הבגדים שהם בגדי קדש. וכן לכסות בשר ערוה של אדם הראשון שהיה מושך בערלתו. ולכן צוה ויתן עליו את הכתנת. ובבניו וילבישם כתנות. כנגד כתנות עור של אדם הראשון. ואת שמן המשחה רמז לתורה שנקראת שמן. כי כן היה אדם הראשון מלא חכמה וכליל יופי. וצוה באהרן ובניו יורו משפטיך ליעקב. ואת פר החטאת כנגד אדם הראשון. כאומרם ז"ל שור שהקריב אדם הראשון קרנותיו קדמו לפרסותיו. שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס. וזהו פר החטאת. כי בחטאו קדמו קרנותיו לחטוא קודם שיפריס ע"ג קרקע. כי ביום שנולד חטא. ואת שני האלים כנגד קין והבל שהיו אלי הארץ. ואת סל המצות כנגד עץ הדעת שאכל אדם הראשון. שלדעת חכמים חטה היתה. ולפי שאדם חטא בסבת הנחש הוא שטן הוא יצר הרע המחמיץ העיסה. צוה בכאן בסל מצות. ואת כל העדה הקהיל אל פתח אהל מועד. שכולם צריכין כפרה מחטא אדם הראשון שהוא היה חשוב ככל העדה. ואז קרב אותם וירחץ אותם במים. להעביר גלולים מן הארץ. ויתן עליו את הכתונת. שהוא כנגד כתנות עור של אדם הראשון. וכן כל הבגדים שהיו לו לכבוד ותפארת. לא בגדי בוז וקלון כבגדי אדם הראשון שהיו ממלבוש עורות הבהמות:

== יא ==

'''ולפי ''' שהמשכן נעשה בדוגמת העולם. אמר וימשח את המשכן ואת כל אשר בו לחזק העולם ולבסמו. ויקרב משה את בני אהרן במקום קין והבל וילבישם כתנות במקום כתנות עור. ויגש את פר החטאת ויסמוך אהרן ובניו את ידיהם. להתודות עליו עונות ראשונים. וכן צוה לסמוך על שני האלים. שהם במקום בני אדם הראשון. ולכן אמר ויקרב את בני אהרן ויתן על תנוך אזנם. שישמעו מצות השי"ת. ולא יהיו כאדם ובניו. באופן שתהיה כפרה על שפיכת דם של הבל. ומסל המצות שהוא כנגד העץ שאכל שהיה חטה. לקח חלה אחת וחלות לחם ורקיק אחד. ג' מינים כנגד אדם וקין והבל. ויקח מידם ויקטר המזבחה מילואים הם לריח ניחוח. שבאין למלאת יד אדם הראשון ובניו. ויקח משה את החזה ויניפהו תנופה. לכפר על עון הנחש שנאמר בו על גחונך תלך. ויקח משה משמן המשחה ומן הדם ויז על אהרן ועל בגדיו ועל בניו לקדשם לדורות. וכמו שצוה באדם הראשון מכל עץ הגן אכול תאכל. כן צוה בכאן בשלו את הבשר ושם תאכלו אותו. והנותר באש תשרופו. כנגד ומעץ הדעת לא תאכל. ולפי שכל זה נראה שאני אומר כמתנבא ואיני יודע. גלה הדבר ואמר ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים. כנגד שבעת ימי בראשית שהיו מתמוטטים בחטא אדם הראשון. ואלו ז' ימים היו לחזק העולם שהם ז' ימי בראשית. וזהו עד יום מלאת ימי מלואיכם. שהם באו למלאות במקום אדם ובניו. וכן באים למלאות הגומא. לפי שהיה העולם חסר מצד החטאת. כי שבעת ימים ימלא את ידכם. לכפר העון. וזהו כאשר עשה ביום הזה צוה השם לעשות לכפר עליכם. ולהורות יותר על זה חזר לומר ופתח אהל מועד תשבו שבעת ימים. יומם ולילה. ולמה הוצרך כאן עד שאחז"ל. שאמר להם הקב"ה שמרו את האבילות של נדב ואביהוא קודם שיבא. וכן האמת כי נדב ואביהוא מתו במקום שני בני (אהרן) [אדם] וצוה להם שישמרו האבילות. וכן לפי דרכנו למדנו שצוה להם שישבו שם יומם ולילה. ולמה שבעת ימים לחזק העולם שנברא בז' ימים. נבזה ושמרתם את משמרת ה'. כי משמרת ה' מלאכתו ואמונתו. היתה בריאת העולם בחסד. ובאו אדם ובניו והחריבוהו בדין. ולכן צוה להם שישמרו משמרת ה' ויקחו אומנותו. והוא כמו אין משמרתי ומשמרתך שוים. באופן שבזה יקיימו העולם ויחזיקוהו. ולא תמותו כמו שמתו (אהרן) [אדם] ובניו. ואם תשאלו טעם לזה. לפי שכ"ז דבר סתר. איני יודע ואיני יכול לומר לכם. כי כן צויתי. וכמו שנצטויתי מגזרת מלך. וכך אני אומר לכם. וכל זה לפי שהיתה בכאן רמוזה מיתת בני אהרן כמו שכתבנו. ואע"פ שאהרן ובניו אולי היו מרגישים בזה. אמר שעכ"ז ויעש אהרן ובניו את כל אשר צוה ה':


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}