עריכת הדף "צרור המור/בראשית/כ"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ויסע משם אברהם ארצה הנגב ''' להתרחק מלוט שיצא עליו שם רע כמאמרם ז"ל. ויאמר אברהם אל שרי אשתו לשואלים בעבורה אחותי היא. כי כן התנה עמה כאומרו זה חסדך אשר תעשה עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא. ולכן לא הוצרך לומר לה דבר כמו במצרים. ויבא אלהים אל אבימלך בשביל כבודו של אברהם אף על פי שהוא לא היה ראוי. וכבר ידעת כי זאת המלה היא מלה משותפת לשופטים ולמנהיגים ולמדות הדין ולמלאכים ולשדום. דכתיב זובח לאלהים יחרם. וכתיב יזבחו לשדים לא אלוה. ובכאן היתה מדה ידועה ראוייה לבא אל אבימלך בחלום הלילה. כדכתיב באליהו בחלום חזיון לילה בנפול תרדמה על אנשים אז יגלה אוזן אנשים. ולכן גלה אזנו במלאכות השם. ואמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת. לפי שזאת היא אחת משבעה מצות שנצטוו בני נח. דגרסינן בפרק נגמר הדין תנו רבנן שבעה מצות נצטוו בני נח דינין וברכת השם ועבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים וגזל ואבר מן החי. ואמרינן התם רב הונא ורבי יהודה וכולהו תלמידי דרב אמרי על ז' מצות בן נח נהרג. ותו אמרינן התם בן נח נהרג בדיין אחד ובעד אחד ושלא בהתראה וכו'. ולכן אמר בכאן הנך מת על האשה אשר לקחת. אחר שאתה בן נח ונהרג אפילו בלא התראה. ולכן הותרה דם שכם לשמעון וללוי:

== ד ==

'''ויאמר ה' הגוי גם צדיק תהרוג ''' לפי שאמר לו הנך מת והמלך הוא ככל העם. לכן אמר הגוי גם צדיק תהרוג. כי במות המלך ימותו כולם. וכל שכן כי זה המלך שהוא ככל הגוי הוא צדיק ונושע בלא חטא. ואתה רוצה להורגו. או יאמר הגוי גם צדיק תהרוג כמטיח דברים כלפי מעלה. די לך מה שעשית שהרגת אנשי סדום ועמורה. ואף על פי שהיו רשעים הוא גנות גדולה להרוג אומה אחת בכללה. ולא די לך זה אלא שעתה מחדש גוי כלה אף על פי שהוא צדיק הגוי הגדול הזה אתה הרגו. ואם כן אין לתמוה מאנשי סדום שהיו רעים וחטאים. הלא הוא אמר לי וגומר. באופן שאני ועמי נקיים. ואז השיב אותו. גם אנכי ידעתי כל זאת. ולפי שידעתי שהיית עתיד לחטוא. באתי לחשוך אותך מחטוא לי. ולכן השב אשת האיש כי נביא הוא ויודע כמוך שלא קרבת אליה ויועיל לך בתפלתו. ואם אינך משיב אע"פ שלא תגע אליה דע כי מות תמות. ואז קרא לאברהם ואמר ליה מה עשית לנו לגוי הגדול הזה. ומה חטאתי לך. וזה כענין מה שאמר למעלה הגוי גם צדיק תהרוג. ובכל אלו הדברים לא השיבו אברהם דבר עד שחזר לומר. ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית. וכל זה לפי שדברי אבימלך היו בלתי מסודרות. כי אע"פ שהיתה אחותו לא היה לו ללוקחה בחזקה ובלא דעתו. וזהו אולת אדם תסלף דרכו וגומר. וכן בכאן הוא עשה והוא ישא ואומר מה עשית לנו. או הטעם ששתק לפי שראה אברהם כי תשובתו הרמתה לא היה ראוי לאומרה למלך. ולכן שתק ולא א"ל רק אין יראת אלהים במקום הזה כי זה נגד המל. ולכן כשחזר לומר לו מה ראית אחר שאני מכיר בך שאתה חכם ולא תתנועע לדבר כזה בלי סבה חזקה. ולכן לא תירא ולא תחת ואמור לי מה ראית בי ובעמי שעשית הדבר הזה לומר אחותי היא. כי מה שאמרתי בראשונה מה חטאתי לך ידעתי שחטאתי. אחר שהיא אשת איש. אבל אתה הטעיתני בדבריך. לזה השיבו לפי שראיתי כי אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על אומרי שהיא אשתי. לכן אמרתי שהיא אחותי. ועוד כי מוצא שפתי לא אשנה. כי אחותי בת אבי היא ותהי לי לאשה. כדין התורה כי בת אב מותרת לבן נח. וזה הדבר אינו חדש אצלי כי מעת שיצאתי מבית אבי התניתי עמה זה חסדך אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא. וזה לא בארצך בלבד. וזה אמר לו להתנצלות מה שאמר לו אין יראת אלהים במקום הזה ונראה שבשאר המקומות היה יראת אלהים. לזה אמר אינו כן כי זאת רעה חולה בכל המקומות:

== יג ==

'''ואמר ''' כאשר התעו אותי אלהים. לרמוז כי מעת ששיבר צלמי אלהי תרח ונמרוד ושרף אותם באש והשליכוהו לכבשן האש ויצא מאור כשדים. הלך נע ונד ממקום למקום תועה במדברות למלאות רצון בוראו. לזה א"ל זה הדבר. וזה כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי. וסיפר שנתן לאברהם צאן ובקר לפייסו והשיב לו את שרה אשתו כמו שלקחה ואמר לו הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב ולא תירא מבני מלכותי כי לא יגעו בך. אע"פ שאמרת אין יראת אלהים במקום הזה. ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך. אחר שפייס לאברהם ונתן לו מתנות רבות לכסף ולזהב דמי בשתו. בא לפייס לשרה ואמר לה הנה נתתי אלף כסף לאחיך. ולא לך לפי שהוא דבר גנאי לתת מתנות לאשה. הנה הוא לך זה הכסף לכסות עינים ממני אחר שאני יודע האמת. אבל לכל אשר אתך מאנשי ביתך ואת כל בני עולם. אני יודע שאת אשה משכלת ותוכלי להתוכח עם כלם ולתת טענות צודקות להם עד שתכסה עיניהם ולא ידברו. או יאמר הנה לך כסות עינים שחוזר לאחיך ויאמר כן הנה נתתי אלף כסף לאחיך דמי בשתך. הנה הוא לך זה האח והבעל לכסות עינים ולמחסה ולמסתור ולמכסה עתיק לכל אשר אתך ואת כל. כי לא יהיה להם פה לדבר. אחר שהוא חכם ונביא ובו תתנחמי. אחר שהוא לך כסות של כבוד. ולא תחוש לכל מה שידברו ממך. אחר שהוא נביא והוא יודע האמת. ובעצתו תוכלי להתוכח עם כל באי עולם. או יאמר ונוכחת ועם כל זה תיסרך זאת ולא תעשי כדבר הזה עוד. וה"ר דוד קמחי פי' הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך לקנות ממנו בגדי צבעונים וזהו כסות עינים. כמו חכלילי עינים מיין והוא דרך הלצה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}