עריכת הדף "צרור המור/במדבר/ג"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ואלה תולדות אהרן ומשה. ''' אחר שהזכיר ענין הדגלים ומספר בני ישראל. בא ליחס שבטו של לוי. לצוות שישמרו את ישראל שלא יגשו אל הקדש ומתו. לפי שאמר למעלה שהלוים יחנו סביב למשכן. והתחיל בתולדות אהרן ומשה לכבודם. לפי שהם עיקר שבט לוי. והזכיר משה אע"פ שלא הזכיר בניו. לפי שבניו יקראו על שבט הלוי. והזכיר תולדות אהרן ולא הזכיר תולדות משה. לפי שהבנים הם נזכרים לשלימות האבות. ומשה הוא היה השלימות האמיתי. ולא היה צריך שלימות אחר חיצוני לפי גודל מעלתו. לכן לא הזכיר בניו בכאן. אבל אחר מיתתו הזכירם בדברי הימים. ואמר הבכור נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר. להורות שנדב הבכור היה שקול כנגד אביהוא אלעזר ואיתמר. וזהו הבכור נדב באתנח. אבל כשנצרף אביהוא עם נדב. לומר הבכור נדב ואביהוא בזקף גדול. יהיו נדב ואביהוא שקולים כנגד כל ישראל. ואביהוא לבדו שקול כנגד אלעזר ואיתמר:

'''וחזר ''' לומר אלה שמות בני אהרן הכהנים המשוחים. להורות שנמנו אחר מיתתן. לפי שנמשחו בשמן המשחה שהוא דבר קיים. כאומרו שמן משחת קדש יהיה זה לי. וזה בסבת התורה שלמדו שנקראת שמן. ולהורות לנו שבשביל מעלת התורה זכו להיות נמנים אחר מיתתם כאלו הם בחיים. חזר לומר ואלה שמות בני אהרן הכהנים. כאומרם דובב שפתי ישנים. לומר שאפילו אחר מיתתם הם מדברים בד"ת. כאומרם אגורה באהלך עולמים וכי אפשר וכו'. ולכן כנגד זה העולם. אמר ואלה שמות בני אהרן הבכור נדב למנותם כאלו היו בחיים. וכנגד עוה"ב שהם דרים בשני עולמים. חזר לומר אלה שמות בני אהרן הכהנים ולא הזכיר שמותם. לפי שהשם טוב כבר נשאר בזה העולם ובו זכו למעלת העוה"ב. וזהו אשר ימלא ידם לכהן למעלה. וא"כ איך מתו. לז"א וימת נדב ואביהוא לפני ה'. לרמוז שהיתה מיתתם לרוב התדבקותם בה'. וזהו לפני ה' בגזירת מלך:

== ד ==

'''ואמר ובנים לא היו להם. ''' לתת טעם למה שמשו בכהונה אלעזר ואיתמר. וארז"ל שני פעמים נאמר בכאן לפני ה'. ובאהרן לא נאמר אלא פעם אחת על פני אהרן. להורות שהקב"ה נתעצב כפלים עליהם. וחרה אפו על מיתתם יותר מאהרן אביהם. ולכן אמר לפני ה' ב' פעמים. ובאהרן לא נאמר אלא פעם אחת על פני אהרן אביהם. לומר שחרה אפו על שמוש אלעזר כאומרו ותקראנה אותי כאלה. וזה ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם. אח"כ אמר הקרב את מטה לוי לפני אהרן לשמור משמרת העדה. לפי שאהרן הוא הראש ולו ראוי שישמור ללוים שלא יגעו אל הקדש לדבר המזבח. והלוים שקם למטה ממנו ישמרו את ישראל שלא יגעו אל הקדש. וז"ש הנה לקחתי את הלוים תחת כל בכור. להורות שיש בישראל מעלות כמו שיש באיברי הגוף. אלו למעלה מאלו ואלו שמשים לאלו. כי כל האיברים משועבדים ללב כי ממנו תוצאות חיים. כן ראוי שהלוים ישמשו את הכהנים וישראל ללוים:

== טו ==

'''ואמר פקוד את בני לוי. ''' לפי שלא מנאן עד עכשיו ולא היו בכלל ישראל. לפיכך צוה עכשיו למצותם לבדם להורות על מעלתם. כאומרם כדאי הוא לגיון של מלך להיות נמנה לבדו. ועוד לפי שמספר ישראל היה מבן עשרים. ומספר הלוים היה מבן חדש ומעלה. ועכ"ז לא עלה מניינם אלא כ"ב אלף. ויש לתמוה איך שבט נבחר קדוש ה' היו מעט מכל השבטים. והיה ראוי להיות בהפך. והרמב"ן ז"ל נתן טעם לזה דוק ותשכח שאמר שזה היה. מפני ששבט לוי לא היה להם עבודת פרך במצרים כמאמרם ז"ל. אבל ישראל היו פרים ורבים שלא כמנהג העולם. וכאשר יענו אותו כן ירבה. וזה דוחק הקצרה יד ה' להרבות לשבט לוי בשביל זה. ולכן חזר אליו ואמר ואולי היה מכעם הזקן. ושבט שמעון בכניסתן לארץ לא היו אלא כ"ב אלף וזה דוחק ג"כ. כי אם כבר נתרבו ואח"כ בעון שטים נתמעטו. לא היה זה מכעס הזקן. ודעתי בזה כי שבט לוי ממצרים נבחר מצד קדושתם ומעלתם. לפי שהיו גזע נבחר עוסקי' בתורה ובמסורת הברית שמסר להם יעקב אביהם. מצד קבלת אברהם ויצחק ושם ועבר. ולכן נבחרו ורצה השי"ת שיהיו שמשים לו ועומדים בהיכלו. ולכן אמרו כי זה היה נמצא יותר בקהת. לפי שהוא היה מקהיל קהלות ברבים לדרוש להם תורת ה'. וזהו קהת כמו ולו יקהת עמים. ולכן אמר יעקב בסודם. בסוד שניהם אל תבא נפשי. אבל בסוד הא' הוא לוי יבא. כאומרו ויפתח האחד את שקו. וכן ברכו משה יורו משפטיך ליעקב. ואחר שהם היו עוסקים בתורת ה' יומם ולילה שנקראת תושיה. היתה מתשת כחם לפי שהיו כסריסים. כמאמרם ז"ל אשר פריו יתן בעתו זה עונת ת"ח מליל שבת לליל שבת. וזהו כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי. שהם ממתינים מליל שבת לליל שבת. ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות. ולכן נתן השי"ת לשבט הלוי שמירת המקדש. באופן שבסבת זה לא היו להם בנים כחצי שבט הממועט. ובשמירת המקדש שהיו שלמים ודבקים בה' יותר מברבוי הבנים. לפי שחשקה נפשם בתורה יותר מבאשת נעורים. והתורה יש בה כל תענוגים והכסף והזהב לפי שהוא כבוד מכל כלי חמדה. ולכן חתם הפרשה ואמר כל זכר מבן חדש ומעלה כ"ב אלף. לפי שהלוי מבן חדש שוה יותר מהישראלי מבן עשרים. ומבן שלשים היה שוה יותר מאחר של חמשים. ומבן חמשים שוה יותר מאחר של פ'. ולכן ישוב מצבא העבודה. וישב באהל החכמה והעצה. וכל זה תשלום הדגלים כי כמו שצוה בדגלים לישראל יהודה במזרח. וראובן בדרום. כן צוה בלוים גרשון למערב. והקהתי לדרום. ומררי לצפון. משה אהרן ובניו מזרחה. בענין שיהיו מסודרים כסדר הדגלים. ולפי שרצה ליקח את הלוים תחת הבכורות. צוה לפקוד הבכורות וליקח הלוים במקומם. וזהו פקוד כל בכור זכר וגו'. וכן קח את הלוים תחת כל בכור וגו':


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}