עריכת הדף "ציוני מהר"ן/תשובה/ג"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ב ==

'''וכן כל העולם כולו אם היה עונותיהם מרובין מזכיותיהן מיד הן נשחתין שנאמר וירא ה' כי רבה רעת האדם וכו'.''' הכ"מ לא הביא שום מקור לזה, אבל רבינו עצמו הביא מקור לדבריו ממקרא מלא, אבל לכאורה דברי רבינו תמוהין שהרי המקרא דכתיב וירא ה' כי רבה רעת האדם וכו' הא אותה אמירה היתה עוד קודם המבול אבל לאחר המבול הרי מקרא מפורש בפ' נח לא אוסיף עוד לקלל את האדמה וכו' ולא אוסיף עוד להכות את כל חי וכו', ואיך מביא רבינו ראיה מהמקרא שקודם המבול. והנה בש"ס דסוטה דף י"א ע"א הבה נתחכמה לו אר"ח ב"ח בואו ונחכם למושיען של ישראל במה נדונם נדונם באש כו' אלא בואו ונדונם במים שכבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם שנאמר כי מי נח זאת לי כו', משמע מזה שהשבועה לא היתה אלא על מבול של מים, וא"ש דברי רבינו. ובילקוט שמעוני פ' נח יש פלוגתא דתנאי בזה, וי"ל דרבינו תפס כחד מ"ד, וגם מש"ס דע"ז דף ג' דאלמלא לא קבלו ישראל את התורה היה מחזיר העולם לתוהו ובוהו מוכח כדעת רבינו: <small> [השמטה]</small> וגם מסנהדרין דק"ג ובערכין דף י"ז ע"א ביקש הקב"ה להחזיר את העולם כולו לתהו ובהו בשביל יהויקים נסתכל בדורו ונתקררה דעתו ביקש הקב"ה להחזיר את העולם כולו לתהו ובהו בשביל דורו של צדקיהו נסתכל בצדקיהו ונתקררה דעתו כו', יש ראיה קצת לדעת רבינו. אולם מש"ס דזבחים דף קט"ז ע"א שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם כו' נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו מה קול ההמון אשר שמענו שמא מבול בא לעולם אמר להם כו' כבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם א"ל מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש מביא כו' א"ל כבר נשבע שאינו משחית כל בשר כו' ומבואר דהשבועה היתה שלא ישחית העולם כל עיקר. שוב נדפס שו"ת מגאון אחד ופלפל בזה והביא שכסוגיא דזבחים הנ"ל הוא ג"כ במכילתא ר"פ יתרו (וכ"ה בילקוט שם) ושם כתוב בלשון אחר א"ל שמא מבול של מים אינו מביא מבול של אש מביא א"ל אינו מביא לא מבול של מים ולא מבול של אש אלא תורה נותן הקב"ה לעמו כו' אבל שנשבע הקב"ה שלא יאבד העולם כל עיקר לא כתיב שם ואולי עפ"ז יש להגיה כן גם בזבחים ע"ש: <small> [עד כאן]:</small>

== ו ==

'''ואלו הן שאין להן חלק לעוה"ב אלא נכרתים ואובדין ונידונין כו'.''' עי' בכ"מ ועי' בלח"מ בה"ג שציין ג"כ להברייתא דר"ה ועל השאר שלא נמצאו שם בהברייתא תמהו על רבינו דמהיכא מייתי להו אבל באמת כל דברי רבינו הללו יש להם מקור בש"ס וירושלמי ותוספתא. והנה מש"כ רבינו ושופכי דמים ובעלי לשון הרע הוא בתוספתא דפאה פ"א והובא בירושלמי שם בהלכה א' באורך, ארבעה דברים נפרעין מן האדם בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב ואלו הן ע"ז גלוי עריות שפיכת דמים ולשון הרע כנגד כולם ע"ז מנין וכו' ע"ש, (ומכאן הוא ג"כ מקור דברי רבינו לעיל בפ"ז מהלכות דעות ה"ג ע"ש), ועוד נזכר ש"ד בתוספתא דסנהדרין פרשה י"ג אשר משם נובע הברייתא דר"ה אנשי סדום אין להם חלק לעוה"ב שנאמר ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד וגו' ד"א מאד זה שפיכות דמים ע"ש, ומש"כ רבינו והעושה עבירות וכו' כיהויקים והמושך ערלתו. ג"כ נתבאר בירושלמי דפאה הלכה א' הוסיפו עליהן הפורק עול והמפר ברית והמגלה פנים בתורה אין להם חלק לעוה"ב וכו', המפר ברית זה שהוא מושך לו ערלה, המגלה פנים בתורה זה שהוא אומר לא נתנה התורה מן השמים, ולא כבר תניתוה האומר אין תורה מן השמים, תני ר"ח זה שהוא עובר על ד"ת בפרהסיא כגון יהויקים מלך יהודה ע"ש. ולא נשאר לנו לברר רק מש"כ רבינו בכופר בביאת הגואל, שלזה לא נמצא מקור מפורש, אבל טעם דברי רבינו הוא פשוט שכיון שאינו מאמין בביאת הגואל ה"ה מכחיש פרט אחד מהתורה והוא בכלל הכופר בתורה ח"ו:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}