עריכת הדף "צדקת הצדיק/קו"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
‏[קו] אין אדם עומד על ד"ת אא"כ נכשל (גיטין מג.) והמכשלה דד"ת מביאה לידי קרי ר"ל כמ"ש ‏במק"א ע"פ כי מן המים משיתהו כמש"ל אות ע"ו מענין דור המבול וכמ"ש (ברכות יד.) ושבע ילין בל ‏יפקד רע המשביע עצמו מד"ת כו' ומינה להיפך. ואח"כ עי"ז חפץ ה' בידו יצלח כמש"ל ועומד על ‏ד"ת כמ"ש במק"א מענין יוסף שידא וכמ"ש דעונות נעשו זכיות וממים הזדונים נהפך למי הדעת ‏והנפש העשוקה נכנסה לקדושה ונעשה ממנו ד"ת כידוע שנפשות מישראל הם עצמן ד"ת ‏והתחדשות ד"ת הוא הולדת נפשות קדושות וע"כ א' בשבת (קכז:) שנה לתלמידיו הוא מה ‏שנתחדש לו דייקא אחר שטבל מקודם שהוא התשובה והתיקון ונראה שזה עצמו הי' מ"ש אח"כ ‏מענין לדון לכף זכות אפי' באופן זה שהמעשה לכאורה מורה בבירור לחוב ולא ידע זה מקודם ‏כמש"ש בתלמיד שאינו בדוק ודברה תורה לשון נקיה היינו שהי' חשוד אצלו על זנות ומדאמר שאינו ‏בדוק משמע דבאמת כשר הי' רק שהוא לא דנו לכף זכות והי' המשפט עבור זה ראיית הקרי ומ"מ ‏אירעו מפני טורח הדרך שהי' דבר מצוה והרי שומר מצוה לא ידע דבר רע וזה נקרא רע כידוע. רק ‏שכל דבר נידון ע"ש סופו ואז נקרא טוב מאד ומאחר שהי' כדי שיעמוד עי"ז על ד"ת זכה לזה רק ע"י ‏טורח אותו דרך לפדיון שבויים דאותה ריבה התנהגה בדרכי גוים כמ"ש באדר"נ ספ"ח והוא מדת ‏חסידות לבקש זכות גם לרשעים כמ"ש בפ' חלק (סנהדרין קי.) שבקי' רע"ק לחסידותי' מאי חסידותי' כו' ע"ש ‏ולכך נקרא באותו מעשה חסיד א' [ויעמש"ל אות ק"ב] שזה לפנים משוה"ד ואין רואה לעינים כי גם ‏בכל רע גנוז טוב. ולכך זכה אז לעמוד על דבר זה של תורה לדון לכף זכות שהוא ג"כ גניזת הטוב ‏במעשה הרע לעין והזמין לו הש"י אותו מכשול [שהוא לידת נפש בלא רצונו ודעתו וכן עומד על ד"ת ‏ר"ל כמי שעומד מזומן על אותו דבר בלי דעתו והשתדלותו. וע"י שחידש אח"כ הד"ת הוציא הנפש ‏כמש"ל] לעמוד מתוכו על דברי תורה: ‏
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}