עריכת הדף "פתח עינים/ברכות/כח/ב"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
'''אמרו לו מה מקום לתפלה זו וכו'''' יש להרגיש דלמה האריך התנא הו"ל לומר בקצרה ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש שלא תארע תקלה על ידו וביציאתו נותן הודאה על חלקו ותו לא:{{ש}}'''ואפשר''' דרצה לאשמועינן ענותנותו של ר' נחוניא דאף דהוא דבר הגון לומר הכי לא רצה לומר לחביריו אלא א"כ שאלוהו. אי נמי לאשמועינן דאסכימו על ידיה רבנן שתקו יחדיו ושתיקה זו הודאה היא וזהו לדעת הרמב"ם בפירוש המשנה וסיעתו דחיובא הוי. ולולי דמסתפינא הוה אמינא דלהכי אייתי מאי דאמרו ליה ומה שהשיבם ותני תנא הא מילתא בסגנון זה לאשמועינן דלאו חיובא הוא דאלו הוי חיובא ר' נחוניא קדים ואמר להו:

'''לא תארע וכו' שלא יטעו תלמידי בדברי ולא אכשל וכו' לעשות מעשה ולא אומר אפי' אמירה בעלמא.''' תוספות ישנים כ"י:

'''ולא אכשל וכו'''' אפשר כלפי מה שאמרו והמכשלה הזאת וכו' אין אדם עומד על דברי תורה אא"כ נכשל בהם לזה היה מתפלל שינצל מזה ויעמוד על בוריו של דין בלי כשלון:

'''וישמחו בי חבירי''' עמ"ש מרן הקדוש בבית יוסף א"ח סימן ק"י:

'''ששמת חלקי מיושבי בית המדרש.''' אפשר במ"ש בס' הקנה דכמו הישיבה של מטה כן כחות נשמות הישיבה בארעא. הם בישיבה למעלה ולזה כיוין ששמת חלקי מיושבי בית המדרש בישיבה של מעלה ומטה כי כאשר הא גופא עם החברים בעה"ז כן נפשי תערוג עם נפשם למעלה:

'''שאני משכים וכו'''' אפשר לפרש דאיכא מאן דסבר דאשה דהיה לה העדפה על ידי הדחק במעשה ידיה היא לעצמה וכתב הרא"ש דהיינו שעושה מלאכה בלילות וכתבו המפרשים דלפ"ז אנו שיש לנו דין אשה עם בעלה כלפי שמיא ומעשה ידינו תחת מזונותינו אם עשינו העדפה ע"י הדחק הוי לעצמנו וז"ש שאני משכים קודם היום והו"ל העדפה על ידי הדחק כמ"ש הרא"ש והוי לעצמי וזהו שסיים אני עמל ומקבל שכר דהוי לעצמי:{{ש}}'''א"נ''' במשז"ל מי הקדימני ואשלם מי מל בנו עד שלא נתתי לו בן וכו' וכתבו המפרשים דאם האדם זריז ליכא טענת מי הקדימני ורמוז בלשון רז"ל שאמרו זריזין מקדימי"ן למצות וז"ש שאני משכים ועמל ורץ הכל בזריזות דליכא בהא מי הקדימני וז"ש ואני מקבל שכר דנקרא שכר מאחר דזריז קדי"ם כל קבל דנא הם עושים זריזות בדברים בטלים ויורדים לבאר שחת בזריזות. ואפשר לרמוז בפ' סור מרע ועשה טוב מר"ע ר"ת משכים רץ עמל סור מאלה שעושים אלו אופני הזריזות בדברים בטלים ועשה אלו הענינים בתורה וז"ש ועשה טוב אין טוב אלא תורה:

'''הזהרו בכבוד חבריכם וכו'''' אמר להם כללים כוללים כל התורה בקצרה לזכות לחיי העה"ב. הלא מראש ההוא אמר הזהרו בכבוד חבריכם שהוא כולל כל התורה כמשז"ל ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה דהוא כלל לכל מצות שבין אדם לחבירו וגם למצות שבין אדם למקום פירשו שיש צד רמז כמ"ש רעך ורע אביך וא"כ בכבוד חבריהם תלוי כל התורה וק"ו דאמר הזהרו בזהירות גדולה:{{ש}}'''או''' אפשר דהזהירם על כבוד חבירי הישיבה וכן רבינו האר"י זצ"ל הזהיר מאד מאד על אהבת החברים. ואפשר לומר הטעם כמ"ש בסמוך משם ספר הקנה דישיבה בארעא מעין דוגמא של מעלה כי כחות ושרשי נפש החברים על עומדם יעמודו בישיבה למעלה וא"כ צריך מאד להזהר פה חברי הישיבה שיהיו בקשר אמיץ והיו לאחדים אשר לעומתן כה יהיה למעלה. ואם לאו ח"ו גם למעלה יהיה פירוד:{{ש}}'''ועוד''' לטעם כעיקר נצרך האחדות בישיבה כי שמה ישבו יושבי שער שערים המצויינים בהויות דאביי ורבא ופלפל"א אריכתא ומשם נסעו משפטים ישרים ולכוין אל האמת צריך השראת שכינה כמ"ש וה' עמו שהלכה כמותו ואין השכינה שורה אלא באחדות כמשז"ל על פסוק והוא באחד וא"כ עיקר גדול לישיבה אחדות החברים שתהיה השראת שכינה כדי שיכונו אל האמת:{{ש}}'''ואתיא''' כי הא דאמרינן בזבחים דף י"ב מפי ע"ב זקן למה לי למתני ע"ב זקן דכלהו בחדא שיטתא הוו קיימי ופירש"י בישיבה אחת היו יושבין וכלן היו כאיש אחד עכ"ל דבישיבה צריך שיהיה אחדות גדול כדי שיזכו להשראת שכינה ובזה יכוונו אל האמת כדבר האמור:

'''ומנעו בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכי ת"ח.''' אפשר לומר דהזהירם שלא ישתקעו בגירסא בניהם זמן ארוך וזהו מנעו בניכם מן ההגיון שיתחילו להסביר ההלכות ועי"ז יכולים ללמוד סברא מכמה חכמים כמ"ש פ"ק דע"ז דלמגרס מחד רבא עדיף ולמסבר מרבוואתא טובא עדיף. ובזה אמרתי רמז ויעקב איש תם כמ"ש בתרגום שלים כלומר שלים בגיר' משנתו ועי"ז יושב אהלים הרבה שם ועבר ויצחק דלמסבר צריך שמוש חכמים הרבה [וגם למד לפני אברהם אבינו שהיה בן ט"ו שנה כשנפטר אברהם אע"ה וכתב רבינו אפרים בפי' עה"ת כ"י פ' ויצא וז"ל אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק תימה שקרא לזקנו אביו ולאביו לא קרא אב נ"ל לפי שיעקב היה בחיי אברהם שהיה עוסק בתורה ובמצות והיה מחבבו ביותר ומרוב חיבה היה קורא אותו בני לכך קראו הקב"ה אביו וכו' עכ"ל]. והוא מ"ש מנעו בניכם מן ההגיון שלא יניחום שנים רבות בגירסת המשניות וכיוצא. והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים דייקא לשון רבים למסבר מינייהו דהא עדיף להו. והוא כלל גדול לזכות לבנים דקרו ותנו וסברי דברא מזכה אבא כי הסברא בהלכה הוא דבר נחמד לפני הקב"ה כמ"ש אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה וכמו שהשיבו מן השמים בפירוש לרבינו יעקב ממרוי"ש זצ"ל הבאתיו בברכי יוסף א"ח סי' תקמ"ה ויהיה לאבות נ"ר בסבר אשר הם סוברים בניהם סבר פנים יפות בהלכה:

'''וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים להתפלל.''' פירש רבינו האר"י זצ"ל לפני מי לפני אימא להמשיך מוחין דאבא עכ"ד ואפשר דהזהירם גם בתפלות פרטיות שלהם שאינם שחרית מנחה ערבית יכוונו לזה והוא אומרו וכשאת"ם מתפללין כלומר גם בתפלתכם מלבד שמ"ע דעו תכוונו לזיווג עליון מלשון וידע אדם. ובשביל כך תזכו לחיי העה"ב כמו שפירש רבינו האר"י זצ"ל במזומן לחיי העה"ב לזווג א"א דע"י שכל ימיכם מכוונים להמשיך מוחין דאו"א בפטירתכם תזכו לחיי העה"ב כמ"ש האר"י זצ"ל פירוש חיי העה"ב:

'''כיון שראה אותם התחיל לבכות וכו'''' אף דידע איניש בנפשיה כי גדלה מעלתו כמ"ש פ' הישן ממעלות ריב"ז התחכם לעוררם במוסר גדול שישאו ק"ו ממנו ויוסיפו על קדושתם. וכבר הרא"ש זלה"ה באזהרותיו כתב ומטתך בדמעה תמסה בזכרך חרדת ריב"ז עכ"ד אף הוא מתכוין להחריד לתלמידיו:

'''נר ישראל עמוד הימני פטיש החזק מפני מה אתה בוכה וכו'''' פירשתי כפי קצורי בקונטריס דברים אחדים דרוש א' לשבת תשובה בס"ד עש"ב ועתה ראיתי להגאון החסיד מהר"ר אלעזר מקראקא זצ"ל בספרו מעשה רקח בסוטה שפירש מאמר זה כמין חומר. ובכלל דבריו פי' דקראוהו עמוד הימני שיונק מצד ימין משה רבינו ע"ה כמ"ש מג"ע אופן ע"ט ע"ש ולפ"ז אפשר לפרש פטיש החזק שהחסדים שהם בימין מכים בגבורות הקשות ונמתקות וזה עמוד הימיני מצד החסד ועי"ז פטיש החזק מכה בחזק שהם הגבורות. ותיבת החזק גי' ק"ך שחי ק"ך שנה כמשה רבינו ע"ה:

'''רב יוסף אמר כנגד י"ח אזכרות שבק"ש.''' אע"ג דרבי הלל אמר כנגד י"ח אזכרות שאמר דוד המלך ע"ה והוא טעם כעיקר כי רמוז שם אבות וגבורות וקדושת ה' כמו שפירש"י. ועוד דרמיזי התם ז' של שבת כדאמרינן לקמן. והנה אמת נכון לומר דגם י"ח רמוז שם וכנגד אזכרות שבו תקון. מ"מ רב יוסף טעמא טעים לי"ח אזכרות דקאמר דוד המלך ע"ה שהם כנגד י"ח אזכרות דק"ש וכנגדן תקון י"ח. ורבי תנחום יהיב טעמא לשל דוד ולשל ק"ש כנגד י"ח חוליות לזכות לאדם לקיים כל עצמותי תאמרנה ודוק:

'''כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים וכו'''' פירוש משום דהברכות הללו הם תקון למדות העליונות וכל דבריהם כגחלי אש וברקים רב להאיר על האר"ץ וברוח הקדש נאמרו וכגון דא לתקן ברכת המינים צריכא רבה באיזה סדר והיכן ולכוין הדברים כפי סודן ולז"א כלום יש אדם שיודע וכו' כלומר שידע מה פגם נעשה בעון המינים למעלה ולתקנו ולדחות יניקת הקליפה מהקדושה שנתגברה בעון המינים וכהנה רבות רזין עילאין:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}