עריכת הדף "פתחי תשובה/יורה דעה/קה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''מקרי כבוש.''' עבה"ט ועי' בתשובת מקום שמואל {{ממ|[[מקום שמואל/נב|סי' נ"ב]]}} ובשערי תשובה באורח חיים [[שערי תשובה/אורח חיים/תמז#טז|סימן תמ"ז ס"ק ט"ז]]:

{{עוגןמ|ב}} '''בהדחה סגי.''' עיין בתשובת שבות יעקב {{ממ|[[שבות יעקב/א/נו|ח"א סימן נ"ו]]}} שכתב בחלב שנפל תוך כד שמן זית והרגישו בו אחר שעה או שתים ולא היה ששים בשמן נגד החלב דלכאורה פשוט להתיר דצונן בצונן לא בלע אכן דעת התוספות בע"ז דף ל"ה דשמן זית בולע ופולט אף בצונן לפי שהוא עז וחריף ואף שיש לדחות דבריהם מ"מ אין להקל נגד דעת התוס' אם לא במקום צורך או הפ"מ ע"ש ועיין בספר באר יעקב {{ממ|ב[[באר יעקב/קג|סי' ק"ג]]}} שהאריך הרבה בזה והעלה להתיר אף בלא הפ"מ ובלא עת הצורך וחכם אחד חולק עליו ודעתו במקום הפ"מ צ"ע אם יש להתיר ומ"מ כתב דדוקא בנדון דשבו"י הנ"ל שנפל דבר טמא בשמן זית צונן אבל אם שהה שמן זית בכלי איסור מעל"ע {{ממ|נראה דט"ס וצ"ל פחות ממעל"ע}} יש להתיר ע"ש טעמו והוא ז"ל חזר והשיב לו להעמיד דבריו דאף בנדון דשבו"י הנ"ל פשוט להתיר אף בלי הפסד קצת כביעתא בכותחא ע"ש:

{{עוגןמ|ג}} '''וספק כבוש.''' עיין [[באר היטב/{{כאן}}#|באר היטב]] ועיין ב[[כרתי/{{כאן}}#|כרתי]] ו[[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שדעתו כהט"ז דדוקא בספק שיש כאן ב' חתיכות אחת נכבש מעל"ע וא' בפחות ולא ידעינן מי הוא הנכבש מעל"ע זהו דספיקו אסור אבל אם יש ספק אם מונח כבוש מעל"ע או פחות יש להקל דאוקמינן בחזקת כשרות ועיין בשו"ת ח"י סי' י"ז שהשיג עליו דהעיקר כדעת רמ"א ע"ש ועיין מ"ש [[פתחי תשובה/יורה דעה/צו#א|לעיל סי' צ"ו סק"א]]. ועיין בתשובת פרי תבואה {{ממ|[[פרי תבואה/כה|סי' כ"ה]]}} על אודות באר המים אשר חפר עובד כוכבים א' ונפל לתוך המים ומת ויש ספק אם נכבש בתוכו מעל"ע וצידד להקל כיון דאין כאן רק ספק כבוש ואין כאן רק איסור עשה וגם דאיכא לספוקי שמא הוא נ"ט לפגם ע"ש ועיין בתשובת נו"ב חי"ד [[נודע ביהודה/קמא/יורה דעה/כו|סימן כ"ו]] שהעלה דהא דכבוש כמבושל אינו כלל לכל הדברים אלא דוקא אותם המפורשים במשניות דשביעית ותרומות וכן בשר טבעו להיות נותן טעם בכבוש אבל יש דברים שאין טבעם לבלוע בכבוש ומשום הכי אותם המינים שאין מפורשים שנאסרים בכבוש דאיכא למימר שמא אין טבעם לבלוע בכבוש יש מקום להקל בספק כבוש עיין שם באריכות:

{{עוגןמ|ד}} '''[ מלבד בבשר עם חלב.''' עי' חות דעת שכתב מיהו לבשלן אסור דנגד לבשלן הוי ספק דאורייתא ע"ש וכן מבואר בפמ"ג לעיל סי' ס"ד במשבצות [[פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/סד#א|סוף סק"א]] ובפתיחה להלכות בב"ח ולקמן סימן קי"א ב[[פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/קיא#ג|שפ"ד סק"ג]] וכן מבואר ממ"ש לעיל [[פתחי תשובה/יורה דעה/פז#ג|סי' פ"ז סק"ג]] ע"ש אכן בתשובת מנחת עני {{ממ|[[מנחת עני/לה|סי' ל"ה]]}} הסכים להוראת הרב המורה שם להתיר לכתחלה לבשל בספק כבוש שהספק הוא אם נכבש מעל"ע והיינו ע"פ דברי הט"ז שהתיר גם בשאר איסורים מטעם חזקה קמייתא ושגם הפר"ח ונה"כ לא השיגו עליו בעיקר הדין רק על הראיה שהביא ממקוה והאריך בזה ומסיים שגם החות דעת שאוסר בבישול היינו בודאי כבוש והספק הוא בב' חתיכות דלא שייך לומר אוקי אחזקה אבל בחתיכה אחת וספק מעל"ע שרי אפילו בבישול עש"ה וצ"ע]:

{{עוגןמ|ה}} '''בתוך חומץ.''' עיין [[באר היטב/{{כאן}}#|באר היטב]] בשם [[ש"ך/{{כאן}}#|ש"ך]] שחולק ואא"ז בתשובת פנים מאירות [[פנים מאירות/א/סד|ח"א סי' ס"ד]] חולק ג"כ ע"ש ותמה אני דהוא גופיה בח"ב סוף סימן ל"ט הביא ראיה איפכא ע"ש:

{{עוגןמ|ו}} '''כלי ראשון שהיד סולדת בו.''' עי' ש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#ה|סק"ה]] שחולק על מהרש"ל שמחמיר אף שאין היד סולדת בו ועי' בתשובת ב"י סימן ך' שפסק כדעת מהרש"ל משום דבירושלמי משמע כוותיה דאי כפירוש הש"ך בדברי הירושלמי קשה הא מדינא הכי הוא ולא משום הרחקה ובעל ש"ך בעצמו הודה לו ע"ש ועיין בתשובת תשואת חן סימן ו' שהאריך בזה והעלה ג"כ לענין דינא להחמיר כדעת רש"ל באין הפ"מ אבל באין עומד אצל אש אין להחמיר כלל ע"ש:

{{עוגןמ|ז}} '''שהיד סולדת בו.''' עיין בספר בכור שור בחדושיו לחולין [[בכור שור/חולין/קג/א|דף ק"ג]] שכתב דכיון דאנן לא בקיאין בשיעור שכריסו של תינוק נכוה לכן עכ"פ במידי דאורייתא ראוי להחמיר בכלי ראשון עד שיצא הספק מלבו שאין בו חום הנזכר ואפילו בדרבנן צריך חקירה ע"ז ודלא כמנהג העולם לשער בזמן שא"א להחזיק בו היד מחמת חום מקרי יס"ב לא זולת דליתא ע"ש:

{{עוגןמ|ח}} '''ליזהר בדבר לכתחלה.''' ועיין בתשובת תשואת חן מ[[תשואת חן/א|סי' א']] עד [[תשואת חן/טז|סי' ט"ז]] מדיני כלי ראשון וכלי שני ועירוי באריכות [לשון בעל הלכות גדולות ז"ל בפ' גיד הנשה דפוס זאלקווא דף ע"ט ע"ב. והיכא דאשתלי וחלב חלבא בגו כסא. מחוור ליה במיא קרירי ושפיר דמי למיכל בי' בשרא מ"ט דחלבא אפילו בשעתא דחלבין ליה צונן הוא וכן סיכא דשדא כמכא דחלבא {{ממ|פי' כותח}} בכסא ואע"ג דכמכא מליח הוא כי אמרינן מליח כרותח היכא דאין נאכל מחמת מלחו. אבל נאכל מחמת מלחו לא עכ"ל. מגליון ש"ע של הרב הגאון מו"ה בצלאל הכהן זצ"ל מ"ץ דפה ק"ק ווילנא]: 

'''{{ממ|ח}} נפל איסור חם.''' עיין בספר חמודי דניאל סי' א' שכתב דאינו נאסר תיכף אם סילק מיד אלא א"כ שהה קצת כמ"ש בסי' צ"ב ה"ב אם ניער וכיסה מיד מותר ע"ש ומה לי ניער וכיסה או סילק האיסור ע"ש:

{{עוגןמ|ט}} '''מחום כלי ראשון.''' [עבה"ט ועמש"ל [[פתחי תשובה/יורה דעה/צד#ז|סי' צ"ד סק"ז]] מזה]:

{{עוגןמ|י}} '''שהיא חוץ לרוטב.''' עמ"ש לעיל [[פתחי תשובה/יורה דעה/צב#א|סי' צ"ב סק"א]] בשם נו"ב.

{{עוגןמ|יא}} '''צריך נטילת מקום.''' עיין בתשובת שמן רוקח ח"ב סי' ט"ו שהעלה דאם בשלוהו כך בלי נטילת מקום ואין ס' נגד הנטילה דמותר {{ממ|ע"ל סי' צ"א בבאר היטב [[באר היטב/{{כאן}}#א|סק"א]]}} אמנם דווקא בדבר הנראה לשמן אבל בדבר הנראה לכחוש והנטילה מדינא אסור באין ששים נגד הנטילה ע"ש וכן כתב הפמ"ג במשבצות ס"ק י"א:

{{עוגןמ|יב}} '''אם נצלו יחד.''' עי' ש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#יט|ס"ק י"ט]] ועיין בתשובת תפארת צבי [[תפארת צבי/אורח חיים/כב|חלק או"ח סימן כ"ב]] באמצע התשובה:

{{עוגןמ|יג}} '''אבל כלי.''' עיין [[באר היטב/{{כאן}}#|באר היטב]] בשם [[ש"ך/{{כאן}}#|ש"ך]] מיהו באיסור שמן שנבלע בכלי כו' ועי' במג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/תנח#לז|סי' תנ"ח ס"ק ל"ז]] פסק בהדיא שאפילו שמן לגמרי הבולע בכלי אינו אוסר כולו ועי' בתשובת נו"ב חי"ד [[נודע ביהודה/קמא/יורה דעה/ל|סימן למ"ד]] שכתב דיש להקל כדעת המג"א דלא שבקינן מה דפשיטא ליה להמג"א בשביל ספיקו של הש"ך עיין שם.

{{עוגןמ|יד}} '''אבל לא באיסור שמן.''' [עמש"ל [[פתחי תשובה/יורה דעה/נא#ב|סימן נ"א סק"ב]] וב[[פתחי תשובה/יורה דעה/נה#ו|סימן נ"ה סק"ו]]. ועיין בתשובת חתם סופר [[שו"ת חתם סופר/ב/צג|סימן צ"ג]] שכתב עובדא הוה באשה שמלחה ששה אווזות לצורך סעודת נשואין ודרך הנחתן על נסר משופע כדרך מליחה היה כך ב' על גבי ב' וב' על גביהן ולא היו נוגעים זה בזה נא בצדיהם ולא העליונים בתחתונים אח"ז מצאו במעי של אחד מהן מכה המטרפת והיה הפסד רב וצורך סעודת נשואין ואמרתי אם היה ידוע לנו שהטרפה היה מונח בתחתית הנסר לא היה שום ספק בעליונות רק בא' שמונח בצדה כי הציר זב גם למן הצד וא"כ אותו א' היה בטל חד בחד כיון שאין איסור אלא מחמת בלוע אין כאן חהר"ל אך שספק אולי היה מהעליונים וזב הציר על כל האחרים והנה גם כי כן היה אין כאן אלא איסור דרבנן דמב"מ הוא וא"כ כיון שקרוב לודאי שיש ס' בהאווזות נגד הציר הזב מאווזא א' אם נשער באומד הגם דקיי"ל לשער בכולה מ"מ נראה לי דיש לחלק דודאי בבישול אע"ג דחזינן עתה כמה הוא מ"מ נימא ניתך משל עצמו ונבלע באחרים והדר בלע משל אחרים אבל הכא בציר נראה לעין דאפילו באווזא א' יש ס' נגד הציר ונהי דמ"מ חלילה לסמוך ע"ז מ"מ הכא דאפשר דהיה האיסור בתחתונה ואת"ל שהיה העליונה אולי יש ס' ולא הוי נמי רק מב"מ וגם לכמה פוסקים לא נאסר אלא כ"ק וא"כ כשנצלה אותו העוף צלי קדר כל אחד בפ"ע נתבטל בס' האיסור הבלוע בקליפתו נמצא דכבר קליש ליה איסורא טובא. מצורף לזה שכבר היה מקום להתיר גם עיקר הטריפות דהיה שומן טהור סותם אלא שהיה קצת ספק בזה. מכל הלין הוריתי שיסירו א' מהאווזות הה' הנותרים ואותן הד' יבשלו כל א' בקדירה לבדה ויעלה על שולחנות נפרדים באופן שלא יבואו שנים ליד אדם אחד ע"כ דבריו ע"ש וקצת צ"ע]:

{{עוגןמ|טו}} '''שהם יבשים.''' עבה"ט בשם הש"ך מ"ש אבל בדיעבד אפילו הוא לח מותר מטעם דאין מליחה לכלים. ובש"ך הביא זאת בשם הת"ח ולפע"ד נראה דיש להחמיר ולאסור אם הוא לח משום דהא טעמא דאין מליחה לכלים כתב הש"ך ב[[ש"ך/{{כאן}}#מב|ס"ק מ"ב]] דהוי כטהור מליח וטמא תפל וא"כ י"ל דהת"ח לשיטתו שכתב בכלל כ"ב הביאו הש"ך לעיל [[ש"ך/יורה דעה/צא#טז|סימן צ"א ס"ק ט"ז]] דבטהור מליח וטמא תפל אפילו אם הטהור דבר צלול מותר אבל לדעת הש"ך שם להחמיר אם היא צלול וכ"פ האחרונים שם א"כ הכא אם הוא לח לא שייך אין מליחה לכלים ואסור. מיהו יש לחלק בין לח לצלול וא"כ הכא בדבר צלול אסור. [כעת ראיתי בפמ"ג בשפ"ד ס"ק מ"ב שכ' דעיקר כוונת הש"ך הנ"ל במ"ש דהוי כטהור מליח כו' היינו דאין טבע המלח להפליט מכלי אלא להבליע אף שנמלח הכלי גופא הרבה דבשר המלח נכנס בחלקיו ומוציא מתוכו משא"כ מכלי ע"ש לפ"ז גם בדבר צלול יש להתיר וכן מבואר בש"ך לעיל [[ש"ך/יורה דעה/סט#סח|סימן ס"ט ס"ק ס"ח]] שכתב דלענין אין מליחה לכלים אין חילוק דלעולם אין כח מלח וציר מפליט כלי ע"ש ואף להמ"א ב[[מגן אברהם/אורח חיים/תמז#טז|סי' תמ"ז ס"ק ט"ז]] שחולק על הש"ך וס"ל דציר מפליט מכלי הא דוקא בדשהה שיעור כבישה כדי שיתן על האור וכו' והיינו דס"ל כהדרישה שבש"ך שם]:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}