עריכת הדף "פתחי תשובה/יורה דעה/צ"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''לקדרה''' שאין בה ס'. עיין פמ"ג שכתב נראה דלדעת הרב בס"ב מיירי כאן אף שנתבשל לבדו ולא היה ס' וצ"ע בזה ואפשר כיון דיש דעות דהכחל לבדו מותר לא מחמרינן כולי האי עכ"ד:

{{עוגןמ|ב}} '''ולחתכו.''' וכתב בתשובת מהר"א ששון סי' קנ"ט דאם נחתכה עם בשר ביחד יש מקום לאסור שחלב היוצא נבלע בבשר בחוזק חיתוך שחותכים שניהם יחד ע"ש ועמ"י שם אות י"ד שכתב דפשוט דדוקא אם נצלה כך בלי הדחה אסור אבל אם הודח היטב פשיטא דאין חשש איסור כמו בכל איסור שנבלע בצונן ע"ש ולפי מ"ש [[פתחי תשובה/יורה דעה/צא#א|לקמן סי' צ"א ס"ק א']] בשם החות דעת דכל דבר שצריך הדחה אם נמלח או נצלה בלי הדחה שנבלע המשהו שע"פ כדי קליפה אפ"ה שרי בלי קליפה ע"ש א"כ ליכא לפרש הכי וצ"ל דמיירי שיש בבשר בקעים וסובר כדעת הרבה פוסקים שהביא הש"ך בסימן צ"א ס"ק כ"א שאם יש בבשר בקעים אפילו הוא חי כולו אסור:

{{עוגןמ|ג}} '''דלאחר צליית.''' עבה"ט ועיין פמ"ג שכתב דיש לעיין אם צלו בלא קריעה דשרי דיעבד מהו הדין אם בישלו אח"כ וכפי הנראה יש לאסור ע"ש:

{{עוגןמ|ד}} '''ולא אמרינן כבוש.''' [עיין [[באר היטב/{{כאן}}#|באר היטב]] בשם [[ט"ז/{{כאן}}#|ט"ז]] ועיין בדגמ"ר שהקשה עליו מההוא בר גוזלא כו' ועיין בתשובת חתם סופר [[שו"ת חתם סופר/ב/פו|ס"ס פ"ו]] שכתב ליישב בטוב טעם וע"ש עוד ב[[שו"ת חתם סופר/ב/פא|סי' פ"א]] מ"ש בזה]:

{{עוגןמ|ה}} '''שמתיר.''' דאין טבע המלח להפליט חלב ונראה דוקא חלב של כחל אבל אם נבלע חלב בחתיכה נ"נ ואוסר אח"כ ע"י מליחה. פמ"ג ע"ש. וכתב עוד דאם שהה הכחל עם בשר בבלי שאינו מנוקב כשיעור על האש ויש ציר אפשר דאסור לדידן דאמרינן כבוש בחלב שחוטה דלא כט"ז דדוקא מלח אין טבעו להוציא חלב משא"כ כבוש ע"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}