עריכת הדף "
פתחי תשובה/חושן משפט/רמז
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} {{עוגןמ|א}} ''' נכסי לבני בלשון רבים כו'. ''' ע' בתשובת אא"ז פמ"א ח"ב ס"ס קל"ג אודות שנתן השכ"מ שטח העליון חדרים הפונים לצד הרחוב לבנו אחד וחדרים הפונים לצד החצר נתן לנכדו ושטח התחתון נתן לבנו השני וכתו' בזה"ל (מיינע קינדער זאלין בונה למעל' זיין) בלי נזק לנכדי כו' ועתה טוען הבן שמעון אשר זכה בשטח התחתון מאחר שנאמר בלשון רבים (מיינע קינדר זאלין בונה למעלה זיין) ש"מ שיש לי רשות לבנות על שטח עליון ומה שנאמר עד רום רקיע לא קאי אלא על הסוכה (והקיך) והבן ראובן טען שמסתמא קאי עד רום רקיע על כל המתנה המבוארים לעיל וקרא אינש לבן בלשון בני כמבואר בסי' רמ"ז. והוא ז"ל השיב לכאור' אין בראיה זו ממש דאף דמוכח בקראי דקרא אינש לבן בניי ה"מ נגד בנות אנו מתרצים הלשון דאין לבנות בכלל לשון בניי אבל אם יש לו בנים הרבה מסתמא לכל בניו קראם בלשון רבים אך כל זה אם הי' ברור שמה שאמר בסוף עד רום רקיע לא קאי אלא על סוף דבריו אבל באמת ברור דמה דאמר אינש בסוף דבריו קאי לכל דבריו שהוציא בראשונ' וראיה ממשנ' פ"ה דשבועות גבי חמשה תובעים אותו כו' א"כ בודאי מה שאמר עד רום רקיע קאי גם על החדרים שהזכיר בראשונה א"כ אף שאמר בניי בלשון רבים אין זה מוציא ממתנה גלויה ומבוררת וכי היכי דבאית ליה בנות ובן אחד ואמר נכסי לבניי לא זכו הבנות נגד הירוש' דאורייתא והא דאמר בלשון רבים מפרשינן דדרך ב"א לקרות כן ה"נ לא זכה הבן שמעון נגד מתנה דאורייתא שכבר זכה הבן ראובן לכן ברור שזכה ראובן בכל העליה עם כל האויר עד רום רקיע ופסק כן הלכה למעש' ע"ש: {{עוגןמ|ב}} ''' וכן אין בן הבן בכללן. ''' עש"ך לקמן סי' רנ"ז ס"ב הובא בבה"ט שם סק"ו מה שכתב ובתשובת מבי"ט נסתפק אי דור רביעי הוי בכלל לשון בני בניו כו' וע' בתשובת שבו"י ח"א סי' קע"ג שכתב שראה בתשובת המבי"ט שם וטעם ספיקו בזה הוא מכח לשון המקרא בירידת יעקב למצרים בניו ובני בניו אתו ושם היה דור רביעי בכלל והוא ז"ל כ' דלית בזה ספיקא כלל כי ממקרא זו אין הכרע כלל ויש כמה ראיות מהמקרא להיפך דאין נקראו בני בניו רק עד ג' דורות ולא יותר ובר מכל דין אף אם נאמר דבלשון תורה גם בן בן בנו בכלל בני בניו מ"מ בצוואה וכה"ג דאזלי' בתר לשון בני אדם אין בכלל אלא מה שבפרט בן בנו ותו לא ע"ש. גם בתשו' משכנות יעקב סי' נ"ג אודות ש"מ שצוה לפני מותו לתת מתנה איזה סך לכל נכדיו ויש לאחד מנכדיו בנים ונפל ספק אם הם ג"כ בכלל נכדים והשיב נלע"ד בפשיטות דאין בכלל נכד רק בן הבן לבד והוא דבר מפורש בכתו' גבי שבועתו של אבימלך אם תשקור לי ולניני ולנכדי ומתרגמינן ולבר ברי וכן מצינו בגמ' והכרתי לבבל שם ושאר נין ונכד ודרשינן נכד זו ושתי שהית' בת בנו של נבוכדנצר כו' ואם באנו לספק שמא בלשון בני אדם גם הם נקראי' נכדיו מנין לנו לעשות הספק הזה אדרבה גם בלשון ב"א הרוצ' להזכיר נכד הבן הוא מוסיף תיבה א' בלשון אשכנז (אור אייניקל) וגם אין לנו לעשות ספיקות בלשון ב"א להוציא מלשון תור' מה שלא מצינו בש"ס וכן משמע בש"ס ב"ב דף קמ"ג כו' כ"ש בלשון נכד שמצינו מפורש שבלשון תורה אין נכד הבן בכלל נכד וגם בלשון ב"א נרא' כן גם לא מצינו סתירה מלשון ב"א ללשון תורה ודאי שיטא דיש לילך אחר לשון תורה ואין נכד הבן בכלל המתנה. ואפי' אם היה עולה קצת ספק בזה הלא מתנת ש"מ דרבנן ואין מוציא מידי ירוש' דאורייתא ונכסי בחזקת יורשין קיימי אבל לדעתי אין בזה ספק כלל עכ"ד. וכתב עוד ובדבר הספק השני שיש נכד א' שכבר נשא אשה ומתה אשתו בחיי המצוה והמצוה פי' בצוואתו לנכדיו שלא נישאו וטוען הנכד הנ"ל מאחר שמתה אשתו הוא גם כן בכלל שלא נישאו. נראה שאין בדבריו כלום ואין לו חלק במתנה זו דלשון שלא נישאו משמע שלא ישאו כלל ויש ראיה לזה מלשון הש"ס פ' מי שמת גבי ההוא דשדר פיסקא דשיראי לביתו כו' דהלשון לא נסיבו משמע לא נסיבו מעולם וה"ה ללשון שלא נישאו בנ"ד ובל"ז הדבר מסתבר כן בכוונת הנותן ואומדנא דמוכח הוא כיון שכבר פיזר לו פעם אחד. ובדבר הספק הג' בנכד שנולד אחר כתיבת הצוואה בודאי אינו בכלל המתנה דאין יכול להקנות במתנת ש"מ לדבר שלב"ל רק המזכה לעובר ובבנו דוקא שדעתו של אדם קרובה אצל בנו וכמבואר בסי' רנ"ג סל"ג ובכמה דוכתי ובסי' ר"י מבואר דבן בנו כאחר דמי ואפי' היתה מעוברת אז לא זכה כו' ע"ש. וע' בתשובת נו"ב סי' ל"ח ע"ד צוואה אחת שמבואר שם שהניח קרן קיימת ופירות ללומדי תורה עד בני רבעים מזרעו ואח"כ יופסק דבר זה ויחלוק הקרן בין נכדיו דור רביעי שיהיו באותו פרק כו' ובהגיע דור רביעי של המנוח הנ"ל והוא בכלל נחלקו היורשים עם הלומדים מקבלי פרס מהרוחים שהיורשים טוענים שהמה הדור הרביעי שהזכיר המצוה ומביאים ראיה מדור רביעי ישובו הנה והלומדים טוענים שמספר הדורות מתחיל מיוצאי יריכו וא"כ המה דור שלישי ומביאים ראיה מזכריה מלך ישראל שנחשב בני רבעים ליהוא שזכרי' היה חמישי מיהוא. והוא ז"ל השיב דהדין עם הלומדים כי הראיה שהביאו היורשים מדור רביעי ישובו הנה בודאי כוונתם על פי' האבן עזרא שפי' דור רביעי מאותן שהם גרים וקהת היו גר במצרים ועמרם בנו ומשה ואהרן בני עמרם ובני משה ואהרן הם דור רביעי ששבו לארץ וא"כ מספר הארבעה עם קהת אך מה חזית לפרש כאבן עזרא צא ופרש כפי' רש"י בפ' לך יעקב ירד למצרים יהודה בנו פרץ בנו חצרון בנו וכלב בן חצרון בא לארץ הרי מספר הדורות דור רביעי מתחיל מיעקב ואין יעקב בכלל וכן מבואר מפי' הרמב"ן בפי' דור רביעי של האמורי שלא שלם עוונו עד אותו זמן והטעם הוא לפי שהקב"ה פוקד עון על שלשים ועל רבעים והרי הפקידה על רבעים הוא החמישי מן החוטא שכן כתוב בפ' תשא פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים וא"כ איך נעזוב פרש"י והרמב"ן ראשי הפרשנים והפוסקים ונסמוך על פירוש האבן עזרא (קצת חידוש שלא הזכיר שגם הרמב"ם מפרש כפי' האב"ע כמ"ש בפי' המשניות פ"ב דעדיות במשנה האב זוכה לבן כו' והביאו התוי"ט שם) ועוד שגם לפי' הראב"ע אין ראיה ששם דיבר הקדוש ברוך הוא לאברהם שהדור רביעי מהגרים ישובו ולכן יש לפרש שגם גר הראשון בכלל מספר הדורות שכולם דורות של אברהם הם אבל אם האדם עצמו מדבר בעדו או שאחר מדבר אליו ומזכיר דורות ודאי אין המדבר או זה שמדברים אליו בכלל דורות יקרא. וכתב עוד שאלמלא שכתוב אח"כ בצוואה הנ"ל שיחולק בין נכדיו דור רביעי כו' ולא היה לפנינו רק ל' ראשון עד בני רבעים היה מקום לפרש עד דור אחר הדור שיבוא והיינו הששי להמצוה עם המצוה עצמו כמ"ש האבן עזרא בפ' ויחי על פסוק בני שלשים שבעבור היות מלת בני סמוכה הנה יהיו הבנים רבעים ולפ"ז בני רבעים יהיו כבנים חמשים וכשאנו מסירים המצוה מהמספר כאשר הוכחתי מעל שלשים ורבעים הנאמר בפ' תשא א"כ יהיה עם המצוה דור ששי אבל בא זה וגילה על זה שהרי נאמר אח"כ שיחולק בין נכדיו דור רביעי וא"כ הדור הרביעי עצמם הם הזוכים כו' ע' שם: {{עוגןמ|ג}} ''' אפי' אם יש לו בנות. ''' ע' בתשובת שבו"י ח"א סי' קס"ט שנשאל אודות ש"מ שצוה מחמת מיתה ליתן כל ספריו לבנו ולא היה לו בן רק בן חורגו צורבא מרבנן ובן הבן למי יתנו. והשיב בודאי ראוי לפתוח תחלה בזכות דהאי צורבא מרבנן דגרסי' בפ' הכותב ההוא דאמר נכסי לטוביה אתו שני טוביה כו' עד ת"ח קודם וכתב הטור בסי' רנ"ג די"א דהאי קרוב מיירי שאינו ראוי ליורשו שאם ראוי ליורשו הוא קודם ולא נהירא דאדרבה כשהוא ראוי לירש איכא הוכחה טפי שלא הי' בדעתו עליו כו' וא"כ בנ"ד אי הדבר שקול למי צוה י"ל ג"כ דת"ח קודם אף שבן הבן ראוי ליורשו איברא שדברי הטור לא ברירין כ"כ לכשיג על הי"א כו' (עמ"ש בזה לקמן סי' רנ"ג סכ"ט בד"ה ואחד קרוב) אך מעיקרא דדינא פירכא דבנדון שלפנינו נראה דאין להסתפק כלל לומר שכוונתו על בן חורגו דמהיכי תיתי לומר כן שבן חורגו יקרא בנו והרי כ' הב"י בסי' רמ"ז דהיכא שאין לו בנים ויש לו בני בנים וגם בנות ואמר נכסי לבני כ' הנ"י בשם רבותי דמשום בני בנים קאמר שהם ראויים ליורשו כו' וא"כ כ"ש נגד בן חורגו דהוא אחר ממש שאין לו שום קורבה עמו כו' וראיה ברורה לזה מדברי כתוס' בפסחים דף כ"ד ע"א ד"ה אלה בני העיר כו' ובפסקי תוס' שם ומהרש"א בב"ב דף קט"ו ע"ב כו' ודסיים ע"כ ברור דכוונתו אבן בנו ולא בן חורגו ומובטח אני בהאי צורבא מרבנן שאם ת"ח הגון הוא ויראה תשובה זו שהוא עצמו שלא ירצה ליהנות ממה שאינו שלו ע"ש. ומיהו אם זה בן חורגו נתגדל בביתו צ"ע לדינא דהא כ' הרמ"א לעיל ס"ס מ"ב מי שמגדל יתום בתוך ביתו וכתב עליו בשטר בני כו' עד הואיל וגדלוהו ראוי לכתוב כך ועמ"ש שם ס"ק י"ג: {{עוגןמ|ד}} ''' מיהו אם אמר ליתמי כו' וה"ה כו'. ''' ע' בתשובת אא"ז פמ"א ח"א סי' ל"ז שתמה בזה הפלא ופלא ומסיק לדינא דלא כהרמ"א ז"ל עש"ה אולם בתשובת שב"י ח"ב סי' קכ"ב כתב עליו שאין דבריו ברורים ומוכרחים כלל ע"ש ועיין בתשובת שב יעקב חח"מ סי' ך' יובא לקמן סי' רכ"א ס"י ס"ק י"ב: {{עוגןמ|ה}} ''' קרוביו נוטלין החצי. ''' עי' באר הגולה אות י' שכ' דבנ"ד בשם הריטב"א כ' וכן האומר לקרובי או לקרובותי יש בכלל כל הקרובים שהם פסולים לו לעדות עכ"ל. ולענין אי אמרי' בזה הקרוב קרוב קודם ע' בקצה"ח ובנה"מ מזה. וע' בתשו' חתם סופר חח"מ סי' קכ"ז ע"ד עשיר א' ששבק חיים וצוה לפני מותו כי חמשה מאות זהו' יחולק לעניים קרובים הדרים בעיר פלוני ובאותו העיר לא נמצא קרובים פסולי עדות כ"א ב' או ג' ואומדן דעת שלא נתן סך רב כזה לב' או ג' וגם היה לו לפרש בהדיא והסכים שם להר' השואל שיותן גם לרחוקים יותר היינו גם לרביעי ברביעי שנקראו קרובים בלשון ב"א וכמ"ש בסדר הגט כו' והביא ראיה מהגהת מרדכי דב"ק סי' ר"ג לענין עניי עירו יע"ש. וכתב עוד ויש קצת ספק אצלי אם נמצאו במקומות אחרים קרובים שלישי בשלישי א"כ יש אומדנא בהיפוך דמסתמא לא נתכוין אלא לשני בשני ושלישי בשלישי שבאותו מקום שצוה לחלק מעותיו ונימא שהיה לו קפידא על אותה הקהלה הואיל והיה קהלתו של הנעדר וה"ל הנך עניים קרובים ובני עירו אבל לתת לרביעי ולמישבק קרובים שלישים שבמקום אחר לא עביד אינש דשביק קרובים ויהי' לרחוקים אע"כ לא היה דעתו רק על שניים ושלישים ולא על רביעים כלל (לכאורה כזה יש להסתפק באם במקומות אחרים יש שניים דנימא דלא ינתן רק לשניים שבאותו עיר ולא לשלישים מהאי סברא הנ"ל ואפשר דבכה"ג אין ספק כיון שזה אומדנא גדולה דלא נתן סך רב לב' או ג' וצ"ע) . וכתב עוד דמה שנסתפק הרב השואל שיש מהקרובים שמפרנסים עצמם כל יום מיד לפה אבל אין להם קרן קצוב אם רשאים ליטול מהנ"ל דבר פשוט הוא שהם בכלל עניים שאפי' מגבאי צדקה היו מותרים ליטול כמבואר היטב במתק לשון הטור יו"ד סי' רנ"ג מכ"ש ממתנת קרוביו דקיל טפי כו' אלא מ"מ נ"ל כיון שאמר קרוביו העניים כי היכי דבקרוביו הקרוב יש לו מעלה יתירה ממי שהוא רחוק ממנו ה"נ העניים מי שהוא עני יותר יש לו קדימה יותר ומחלקי הצדקה ההיא יתנו עיניהם לחלק לפום הקורבא ולפי רוב העניות גם את זה לעומת זה עכ"ד ע"ש. ושם בסי' קכ"ו בעובדא שהיה כתוב בצוואה בלשון אשכנז (דיזעס געהערן אן מיינע ארמע פערוואנדטע) כו' ונסתפק אם גם קרובי אשתו בכלל והשיב דפשוט דאין אלו בכלל קרוביו ואם המת בעצמו צוה בזה הלשון האמור למעלה פשוט דאין קרובי אשתו (פערוואנדטע) שלו אך זה שנתיים נשאלתי בעובדא שהמת לא צוה בחליו בלשון זה רק אמר שאפטרופסים יעשו לטובתו ולטובת בניו וראו האפטרופסים לכבוד היתומים להפריש מירושתם סך מה ולכתוב בלשון צוואה שיהיה לקרן קיימת ואז אמרתי נהי שהרשות ביד האפטרופסים לעשות כן מ"מ כיון שלטובת ולכבוד היתומים נעשה והקרובים של אמם המה קרוביהם כמו קרובי אביהם ע"כ ינתן גם לקרובים שמצד אמם אמנם בנדון השאלה שלפנינו לית כאן מקום ספק שאין לקרובי האם חלק בהנ"ל עכ"ד. וע"ש בסי' קי"ב נאמרו אלו הדברים קצת באריכות ובביאור יותר מה דאין קרובי אשתו בכלל דאף אי נימא דבחייו מקרי קרוביו שהרי פסולים לו לעדות ואפי' כשהיה גוסס כמבואר בשבועות ל"ג ע"א וא"כ הרי בשעה שאמר קרובי היו גם אלו בכלל מ"מ כיון שמת בטלה ליה וראיה ממ"ש ביו"ד סי' רי"ו ס"ד קונם ביתך שאני נכנס ומת מותר שוב ליכנס לאותו בית דכיון דמת תו לא מקרי ביתו וה"נ דכוותיה וק"ו הוא שהרי הכא עדיין לא התחיל הנדר מחייבו עד אחר שנתבטל הקורבא כו' והאריך עוד בזה. ושוב כ' דאחר זה נודע לו שכבר התעצמו בעסק זה האלמנה עם האפטרופס וכבר התפשרו זע"ז לתת מנה יפה בכל שנה לבני משפחת האלמנה הנ"ל ועתה חוזר האפטרופס כי חושש אולי שלא כדין עשה והשיב דנ"ל פשוט דיפה עשה האפטרופס במה שהתפשר על העבר ומכ"ש שאין לחזור בו על העתיד כי באמת יש בטענת האלמנה קצת ממשות שהיא טענה וכי בלשון אשכנז (פערוואנדטען) משמע נמי קרובי אשתו אפי' אחר מיתת הבעל כן אומרים בעלי הלשון כו' ואי משום כוונת הנודר אומרת אומדנא דמוכח הוא להיפך אחר שהניח סך עצום כזה מ"ט לא יעשה ג"כ לטובת בניו לתת ממנו לקרוביהם מצד אמם כו' ובאמת אחר שהנעדר היה מאנשים משובים הקרובים לשרי מלוכה וכל עסקיהם עמהם רוב עניניהם כמותם וביניהם בודאי כך הוא ודומה זה למתניתין נדרים י"ח ע"ב רי"א סתם תרומה ביהודה אסור ובגליל מותר כו' והגם שאין להחליט הדין כן משום דאיכא אומדנא בהיפוך דאם נחליט גם קרובים שנתרחקו נקרא (פערוואנדטע) א"כ קרוב עני אם ימות תקח אלמנתו מן הקרן קיימת וכן בהיפוך יאכל הלה וחדי ואיננו לא קרוב ולא גואל ובודאי לא היה כן דעת הנותן נמצא ה"ל תרי אומדנות דסתרי אהדדי וספק אומדנא עמ"ש הרא"ש פ' מי שמת סי' כ"א וסי' כ"ג וא"כ מקטטה ומריבה לא נפיק ואפשר שיבא הדברים לדון לפני ערכאות ע"כ יפה עשה שהתפשר וכמ"ש בכתבי מהרא"י סי' קס"ב כו' אמנם ראוי שיהיה הפשר קרוב לחלק ששית מהרווחים פחות או יותר כי אלו זכו משפחת הגבירה האלמנה בדין תורה היו נותנים ב' שלישים למשפחתו ושליש למשפחתה כי קרובי אב קודם (עמ"ש בפ"ת ליו"ד סי' רנ"א סק"א) נמצא הקטטה על שליש ואם נבצע הרוב על ששית ממש שהוא חצי השליש לא ניחא לנא למקרייא דיינא דחצצתא ע' רשב"ם ב"ב קל"ג ע"ב עכ"ד ע"ש. ושם בסי' קל"ה ע"ד מי שצוה להחזיר שטרי חובות לקרוביו וריעיו בחנם ומוחל להם כל חובותם ונמצא אחד שהוא גיסו של בן בנו של אח הנפטר וטען שגם הוא בכלל קרוב ועוד היא בכלל ריעו והאפטרופסים טוענים אין קרוב אלא שאר בשר ואין ריע אלא אהובו והשיב דהדין על האפטרופסים כי מצד קרוב הנה גדר קרוב הוא רק פסולי עדות כו' ומצד ריעי' הנה מטענת אפטרופסים משמע שזה לא היה בגדר אוהביו ובפסוק אחוזת מרעהו ת"א סיעת מרחמוהי וידוע מרחמוהי היינו אוהביו וריע המלך תרגם יונתן שושביניה ומייתי ליה רשב"ם פ' מ' שמת קמ"ד ע"ב כל שאינו ריע ואוהבו ממש כריע כאח לו לא מקרי ריע עכ"ד ע"ש: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:פתחי תשובה: חושן משפט]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:-
(
עריכה
)
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ביאורים
(
עריכה
)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה 2-3
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כ
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/פתחי תשובה
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/פתחי תשובה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל טושע
(
עריכה
)
תבנית:סרגל טושע/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל טושע/פנים/הלכה ברורה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל טושע/פנים/מורה צדק - בציעת הפת
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:עוגן מספור
(
עריכה
)
תבנית:עוגןמ
(
עריכה
)
תבנית:על התורה טושע
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קיים מפרשי חושן משפט
(
עריכה
)
תבנית:רווח קל
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שולי הגליון
(
עריכה
)
תבנית:שיתופתא שו"ע
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע שו"ע
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף