עריכת הדף "פתחי תשובה/חושן משפט/קצד"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} ''' אינו קונה בחזקה. ''' עבה"ט ועיין בתשובת חתם סופר חח"מ סימן קל"ד שנשאל בענין ישראל מומר לעבודת כוכבים מה דינו לענין קנינים והאריך בזה ומסי' דמומר לעבודת כוכבים ישראל גמור הוא לענין זה וכמ"ש הש"ג ספ"ב דגיטין במתני' דהכל כשרים להביא הגט וכמו שהוכיח בספר אבן העוזר בא"ח סי' קפ"ט דמומר לעבודת כוכבים עושה שליח ונעש' שליח כישראל גמור (עמ"ש בפ"ת לאה"ע סימן קמ"א ס"ק ל"ב) אלא במ"ש שם דנקרא בן ברית לא צייתינין ליה כו' והגם דכי תמכרו ממכר לעמיתך כתב רחמנא כעמיתך דרשינן עם שאתך בתורה ומצות ומשמע ודאי דאין מומר לעבודת כוכבים בכלל זה כו' מ"מ י"ל היינו לענין דינא שצריך להקדים עמיתך לקנות ממנו כפירש"י בחומש כו' עמ"ש לעיל סימן קנ"ו ס"ו סק"ו) אבל במקום שאין טעם סברא רק גזה"כ לא נ"ל לחלק בינו לבין ישראל לענין קנינים ע"ש:

{{עוגןמ|ב}} ''' קנס מיד. ''' עבה"ט ועיין בתשובת כנסת יחזקאל סי' צ"ג שכתב דנ"ל דאף הב"י ורמ"א שכתבו דמהני תנאי גם אינהו סברי דלא קנה כ"א לאחר שנכתב השטר דאז סמכא דעתיה וקונה למפרע מעת נתינת הכסף ואף שישראל אחר בא והחזיק ביני ביני ראשון קנה אמנם בנידון דידן (בעובדא דידיה שהיה הנקודה שיהודי הקונה בתים אינו רשאי לכתוב על שמו רק על שם עירון עי"כ) דלא נכתב שטרא לעולם ליתן ליד ישראל גם אינהו סברי דלא קנה הראשון ולא מקרי קרקע דישראל כו' ובר מן דין פשטא דמלתא דאמרו הב"י ורמ"א דמהני תנאי עם העו"כ אי בעינא בכספא לא אמרו נ"א שיש עדים שאמר כן והתנה עם העו"כ אבל בסתמא לא אמרינן כן כו' ע"ש:

{{עוגןמ|ג}} ''' וי"א דאפי' החזיק כו'. ''' עיין בתשובת כנ"י סי' צ"ג שכתב על נדון דידיה הגם דאיכא בזה פלוגתא הרמב"ם עם הראב"ד והרשב"א והן השתי דעות בש"ע סי' קצ"ד ס"ב הנה הרמ"א הכריע כדעת הראב"ד והרשב"א דאפי' החזיק בה ראשון זכה אחרון. וקבלה בידינו במקום דרמ"א מכריע הכרעתו הכרעה אף להוציא ממון אמנם בנ"ד לא צרכינין כלל לזה דאף הרמב"ם דמבואר דדבריו דאם החזיק ראשון קודם להשני מעמידין אותה ביד הראשון היינו דוקא חזקה בגופה של קרקע כמו שהיו מחזיקין בנכסי גר דהיינו נעל או גדר כו' ובנ"ד ודאי נעל או גדר וכדומה לא עשה אביהם בעצמו רק ע"י פועלים ודאי אין כאן זכיה כי אין דעתם לזכות כמ"ש בסי' ער"ה (סכ"א בהג"ה ובסמ"ע שם ועיין בנה"מ לעיל סי' קפ"ח הבאתיו בסי' קצ"ב שכתב דשם מיירי דגם היא לא נתכוון לזכות כו' ע"ש) ואף להדיעה דשטיחת פירות והצעת כרים גם כן קנה הנה ידוע לן בדורות אלו אף אלו הדברים אין גדולי ישראל וקצינים עושים בידיהם כ"א ע"י משרתים כו' ובזה שקטה נפשי גם כן פן יאמרו הבנים אבינו זכה בתורת הפקר כפי התקנה שכתב הרא"ש כו' (הובא בסמ"ע סק"ח וכתב שם דגם הרשב"א מודה בזה) מלבד דיש לדחות דלא קאמר הרא"ש כ"א ביש עדים שקנה וזכה בתורת הפקר זולת זה לא אמרינן כן כו' גם זאת ידוע דבר שאינו מורגל לא אמרינן כ"א בדאית סהדי וכן הסכמת כל הפוסקים וכאן ודאי הוא דבר שאינו מורגל שנעשה מעשה בגוף הקרקע ע"י עצמו אלא ע"י פועלים או משרתים כו' עכ"ד ע"ש עוד:

{{עוגןמ|ד}} ''' והשני מקרא רשע. ''' עבה"ט ועיין בתשובת אא"ז פמ"א ח"ב סימן נ"ט אודות שמעון שהיה לו חוב מ' זהו' אצל עובד כוכבים וכתב לו העובד כוכבים כתב באם שיתן לו השררה רשות למכור ביתו ליהודי אזי יהיה לשמעון קדימה וישלם חובו מביתו ואחר כך כשנתן לו רשות בא ראובן והחליף ביתו עם בית העובד כוכבים ומותר דמי שווי הבית נתן ביד העובד כוכבים וכ' לו שטר מכירה כנהוג בערכאותיהם ועתה תבע שמעון לראובן לדין באשר לו קדימה בבית זה כפי שטרו מן העובד כוכבים וגם יש בידו להשתדל אצל השר שיכוף לעובד כוכבים שימכור לו הבית וראובן השיב שהוא לא ידע מזה שיש לו שטר כזה על העובד כוכבים וגם לא התרצה העובד כוכבים אלא בשביל בית יהודי ולולי זה לא היה מוכר. והשיב נראה ברור דהשני קנה ולא הראשון חדא כיון שלא פסק הראשון דמים וש"ס ערוך הוא בפ' השוכר את הפועל דף ע"ב כו' ועוד דאפילו בפסק דמים שאמכור לך במנה מבואר בש"ס שם ובח"מ סי' ר"ו דאם מכרה יותר על מנה קנה השני דאמרינן זוזי אנסוה ובשביל המעות שהוסיף אם כן בנ"ד שהחליף העובד כוכבים על ביתו של שני אף על פי שאינו שוה אלא מנה יש לומר דהוי כמכרה ביותר דהא אמרי' דאין בחליפין אונאה מטעם דיש רוצה במחט יותר מבשריון במ"ש בסי' רכ"ז ס"כ וק"ו בבתים פשיטא דיש לומר אילו לא נתן לו הישראל בית אחר לא מכר הנכרי ביתו כלל בשום ממון דמה"ע אם החליף חצר בחצר אין בו דין בעל החצר כמ"ש בסימן קע"ה סכ"ד כו' ועוד דאפילו בלא תוספת דמים דקנה הראשון זהו באם המוכר ישראל אבל בנ"ד שהמוכר הוא עובד כוכבים אפילו היה הראשון פוסק דמים עבור הבית ונתן לו המעות כיון דלא כתב לו שטר מכירה קנה השני בנתינת המעות עם השטר כמבואר בסי' קנ"ד כו' אלא דשם בהרמב"ם צריך השני להחזיר לראשון את הדמים משום דס"ל דישראל הראשון נתכוון תחלה לזכות בתורת משכון עד שיחזור לו דמים אבל בנ"ד ברור דשני קנה וא"צ להחזיר לראשון אפילו חובו דכאן לא הלוה לו על בית זה רק היה חייב לו העובד כוכבים מתחלה והבטיח לו לשלם מדמי ביתו וישראל השני לא משתרשי ליה הני זוזי אם כן יתבע הראשון מהעובד כוכבים. וממילא דבנ"ד אפילו אם ידע השני משטרו של ראשון לא מקרי רשע דהא כתב הב"י הביאו הסמ"ע ס"ק י"ב דחדא באידך תניא כיון דצריך המחזי' ליתן מעות ללוקח נמצא דאינו כמציאה והפקר כו' ואם כן בנ"ד דאין צריך להחזיר לראשון מעותיו ממילא דהוי כמציאה וק"ו בנ"ד שלא היה שום פסיקא דלא מקרי רשע כמ"ש בסי' רל"ז ס"ח בהגה כו' והראשון הכא לבטל זכותו של שני ע"י השר מקרי מסור לאנס גמור ומצוה להשפיל לבעלי עול אם אינם רוצים לשמוע דברי חכמים עכ"ד ע"ש ועמ"ש לעיל סי' קע"ה סט"ז ס"ק כ"ו:

{{עוגןמ|ה}} ''' אלא בקרקע. ''' עיין בתשובת ח"ס חח"מ סימן ס"ו דה"ה במטלטלין שעל הקרקע כמו בעובדא דהתם (הובא לעיל סי' ק"ו ס"א ס"ק א') שאחד קנה עצים מן שר א' והתנה עמו שישאר העלים מונחים ביער עד זמן ועידן וכ' שם דאילי היה קונה הקרקע שהעצים מונחים עליהם בקנין גמור אם נתן המעות להשר קודם שקבל שטר הקא טר"אקט לא היה קונה הישראל הקרקע כמ"ש בסי' קנ"ד ס"ג וממילא דגם המטלטלים היינו העצים נעשו הפקר וכל הקודם זכה דהכא ל"ש טעם הסמ"ע במטלטלין משום שדרך הוא שהלוקח יקחם מיד לביתו דהכא כל קנינו היה ע"ד שישארו העצים שם ביער עד זמן ועידן ואם הקרקע שהעצים עליה מופקרת גם העצים מופקרים וכל הקודם זכה אך בנדון לא קנה הקרקע בק"ג רק בתורת שכירות לזמן והשר לא סילק ידו ורשות ממנה אין חרם יכול לזכות בהקרקע ההיא ונקנה לישראל בכסף ושטר כדינא (ר"ל אפילו לדעת הט"ז שחולק לעיל ס"א על הרמ"א בענין שכירות מן העובד כוכבים וס"ל דבעי גם כן בשכירות כסף ושטר) וממילא עדיפא הני מטלטלים אפי' משארי מטלטלים דאמרי' הואיל ודרך ליקחם לביתו סמכא דעתיה מכ"ש הכא שכבר הם בביתו של ישראל שהרי מקומו מושכר לו דקנה הישראל להעצים בלי פקפוק ע"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:פתחי תשובה: חושן משפט]]