עריכת הדף "פתחי תשובה/חושן משפט/כו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} ''' נוטל רשות מב"ד. ''' ע' בתשו' חו"י סי' קנ"ה שכתב בענין כ"י שנכתב בו שאם לא יפרע לזמן פ' יתחייב קנס מאה ר"ט להשררה ודאי מצד הדין אסור למלוה לתבוע להלוה בערכאות של עו"ג כבח"מ סי' כ"ו רק באם בע"ד אלם דקיי"ל שנוטל רשות מב"ד ודן בערכאות של עו"ג ובכ"י זה מוטל מאד על הב"ד להיות מתון ולהתרות בלוה על היזק דאפשר להגיע לו מלבד חובו ואם לא ישגיח והמלוה תובע את שלו והמה תובעים הקנס אין ללוה על המלוה שום תרעומות משא"כ בלי רשות ב"ד ודאי לא מהני תנאו אפי' נכתב בפירוש שתיכף שיעכב יורשה זה להגיד הקנס להשררה ולא יהיה לו דין מסור לאנס כל זה לא יועיל למלוה לתבוע אותו בערכאות של עכו"ם או להגיד להשררה מהקנס לבד ואפי' נימא דמ"ש שלא יהיה לו דין מסור לאנס כאילו התנה ע"מ לפטור כמו גבי קרע את כסות ע"מ לפטור (בסי' ש"פ ס"א) מ"מ יש לחלק דהתם אחר דאין הנאה להאומר ודאי פטר ליה בלב שלם דאל"כ למה א"ל משא"כ כאן כו' ע"ש עוד:

{{עוגןמ|ב}} ''' לב"ד לילך. ''' כתב בס' בר"י וז"ל כ"כ בעה"ת בשם רב שרירא יש רשות לזקנים ולתלמידים שילכו כו'. וראיתי להרב מקור ברוך סי' מ"ב ולמהר"א ששון שם בסי' נ"ב שכתבו דמה שהוצרך הגאון לומר שילכו החכמים והזקנים ולא שאר עמא דארעא הוא מפני תיקון העולם שאם נתיר להם להעיד ילמדו גם הם ויבואו לפניהם על כל דיניהם אפי' בלא רשות ב"ד ועוד האריך בזה בסי' מ"ב דדוקא לחכמים ותלמידים הותר ודימה זה למ"ש הרמב"ם בחילול שבת לחולה שיהיה ע"י גדולי ישראל וחכמיהם כו' עש"ב ונעלם מהם מ"ש הרב העיטור בסוף אות בירורין כו' דמבואר דלאו דוקא הוא עכ"ל. ולע"ד נראה לכאורה דמ"ש רב שרירא יש רשות לזקנים ולתלמידים הוא לרבותא דאפי' להם הותר דבר זה דלא נימא אדם חשוב שאני כעין מ"ש חז"ל בכתובות דף נב ע"ב ודף פ"ה ע"ב:

{{עוגןמ|ג}} ''' ולהעיד שזה חייב. ''' עבה"ט ובגליון ש"ע דהגי' רע"א זצ"ל נ"ב עי' במהריב"ל ח"ג סי' מ"ח ועי' בתשו' ח"ס חח"מ סי' ג' שכ' דנ"ל כוונת רב שרירא במ"ש שצריך שהערכאות של עכו"ם לא יקבלו שוחד היינו לפי מה דקיי"ל אין ת"ח מתחייב להעיד לפני ב"ד דזוטר מיניה כמ"ש בסי' כ"ח ס"ה וע' ס"ס רס"ג או ת"ח רשאי למחול על כבודו ולזלזל בעצמו במקום שאינו חייב והוה ס"ד בב"ד של ערכאות של עכו"ם בודאי אסור לת"ח להעיד קמ"ל רב שרירא דאדרב' יקר ותפארת הוא לדייני ישראל שפסקו הדין עם פלוני אלא שאין בידם להציל עשוק הולכים ומעידים כן לפני ערכאות של עכו"ם פלוני יצא מאתנו חייב כך וכך וע"ז התנה רב שרירא דוקא באם אינם מקבלים שוחד ויוציאו הדין כמו שפסקו דייני ישראל משא"כ אם מקבלים שוחד שאפשר שאחר שביזו ת"ח א"ע להעיד במקום שאינו לפי כבודם אתי חמרא ובטש לשרגא ולשוא צרף צירף אין להם רשות לוותר על כבוד תורתם מספק. וע"ש עוד בענין צוואת ש"מ שהגיד בפני עדים שחייב לפלוני כך וכך דאחר שנפטר והניח יתומים קטנים נתיירא הלוה בדבר חובו מאחר שלא יוכל לגבות עכשיו עד שיגדלו היתומים פן ישכח מלב העדים מה שצוה לפניהם ולגבות העדות ע"פ ב"ד קשה כי הב"ד חוששים לדעת אחרונ' שבסי' ק"י ס"ט שאפי' צוואה אין לגבות לב"ד עדים במקום שיש יתומים קטנים ע"כ רצה המלוה להעלות דברי העדים בכתב אצל ערכאות של עכו"ם לכתוב בפראטיקאל שלהם שיהיה שמור ליום מועד כשיגדלו היתומים אי רשאי לעשות כן או לא אי יש בזה מיקר שם פלילים או לא והאריך בסוגיא דגיטין מ"ד ע"א המוכר ביתו לנכרי כו' ומסיק וז"ל היוצא מדברינו בנד"ז שלא עשאום פלילים כלל רק מפקיד דברים אצלם ליום שיצטרך יוציא הדברים ויביאום לדייני ישראל איני רואה בזה שום נדנוד איסור אפי' בלי רשות ב"ד מכ"ש ברשות ב"ד ולכשיגדלו היתומים ויבואו הדברים לפני בד"צ אם העדים יכולים לחזור ולהגיד לשנות ממ"ש בראשונה כיון שאמרו שלא בב"ד או אם יעמדו בדבריהם אם יאמנו משום דעבידי לאחזוקי שקרייהו בזה אין אני אדון בדבר כי השופט אשר יהיה בימים ההם יוציא לאור משפט צדק אך מ"מ הואיל במ"ש וכתבו בעש"ג שקרוב לודאי כשיגדלו היתומים יאמינו ולא יעררו וישלמו מעצמן וכעין לשון רש"י בע"ז י"ג ע"ב כו' עכ"ל ע"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:פתחי תשובה: חושן משפט]]