עריכת הדף "פתחי תשובה/הקדמה"

{{מרכז|{{גופן|4||'''הקדמה'''}}{{ש}}[מדפוס זיטאמיר תרי"ב]}}


'''אמר''' המחבר הסבה אשר עוררני לחבר זה הספר ולהפיצו בישראל איננה קנאת סופרים. כי תזוח דעתי ועיני תרי?? להיות נמנה את נבונים חוברי חיבורים. ראשי אבות ישראל יושבי נטעים וגודרי גדרים. המאכילים מפרי תנובתם ומרווים מיין חכמתם המשמח אלקים ואנשים. איש איש כפי ברכתם ברובי תורותם ובדעתם ימלאו חדרים כי הלא ערכי נפשי יודעת מאד ואיך במזימה זו אתגאה בקהל רב. ואם אומר אך עשרתי מצאתי און. ידעתי כי לא הגעתי אפילו לרועי צאן. אף כי כל כבוד איש אך צל אליל כצל עוף הפורח. ותפארתו רק אפס ותוהו ואת הכל ישא רוח. נוסף לזה הלא נהפוך הוא מן הקצה אל הקצה הלא ידוע דרך רוב אנשי המונינו כי בוז יבוזו לכל מחברת חדשה תהי מה. ויתעוללו ויתגוללו על מחברה. יהי מי. ואיך תקו נפשי לקנות שם ותהלה בארץ:

'''אך''' הסבה האמיתית אשר עוררני לזה. כי זה לי זמן רב אשר רעיוני על משכבי עלו. הלא חרוצים ימי אנוש ומספר חדשיו חצצו. כבר הרבה שנים משני חיי כלעומת שבאו כן הלכו למו קל מני רץ רצו. מי ירפא את אשר מחצו ומה יתרון לאדם בכל עמלו. כל ימי חיי הבלו. אם לא יעשה דבר טוב זכרון לפועלו אשר חק עולם יהיה לו. וגם כי ירדם בקבר דעת שפתיו ברור מללו. וזאת תורת האדם אשר אור שכלו יאיר ויופיע. להשים כל מגמתו להשלים איש זולתו ומהודו עליו להשפיע. כי במה יודע איפה בין שוע לדל ובין חכם לגולם. אם לא ישים לב לתקן איזה דבר בעולם. לכן החי יתן אל לבו להשים כל מאוייו. להניח אחריו ברכה ולהציב לו יד בחייו. וכל איש נלבב ילבב. ומי ששכלו צח ונפשו שלימה. לא יאות לו להוציא שנותיו בשנת תרדמה. וכל מאמצי כחו יוציא אל הפועל כפי מדרגת תבונתו. איש איש לפי שכלו ובינתו. אי לזאת אנא בריה קלה וצעירה. אמינא איזיל ואתקן מלתא זעירא. אולי תמצא ידי עשו ספר אחד שיהא קיים לדורות. ואם כי ת"ל תחת ידי הרבה חידושים אשר חנני יוצר המאורות. אך לגדולים חקרי לב דברי הם למותרות. ולקטנים כערכי אשר לא ראו מאורות. חשכו הראות בארובות לצרות הצרורות. ודי לאנו אם עמדו בראשונם להבין ולהורות. אך ראה זה מצאתי אמרה נפשי ועלתה בדעתי לחבר זה הספר '''פתחי תשובה''' על שולחן ערוך יורה דעה:

'''ואופן''' החיבור הזה ומעשהו בקודש הוא כמעשה הספר [[שערי תשובה/אורח חיים|שערי תשובה]] על או"ח שחיבר ש"ב הגאון מהר"ח מרדכי ז"ל אב"ד מדובנא (והשלימו אחיו הגאון המפורסם מהר"ז מרגליות ז"ל) אשר הניף בעים רוח מבינתו לאסוף ולקחת אמרות טהורות. חידושי דינים משו"ת ראשונים ואחרונים (אשר לא כל אדם זוכה שיהיו נמצאים אצלו) והעמידם סדרים סביבות השלחן הטהור אשר לפני ה'. המסודר וערוך לפנינו מאת עמודי ההוראה מאורות הגדולים המאירים לנו הדרך אורח חיים ודעת (ובלעדם היינו מגששים כעור באפילה) מהר"ר '''יוסף קארו''' ז"ל ומהר"ר '''משה איסרלש''' ז"ל ובמתק שפתיו וטעם לשונו פעמים מאריך בטוב טעם ודעת ופעמים מקצר ברצון חכמים היודעים במחוג. והנה דבר גדול עשה בזה ועלה לרצון לפני חכמי ישראל אך לא חיבר ספר הזה רק על חלק א"ח ואחר זה נאסף אל עמיו ואיננו כי לקח אותו אלקים:

'''על כן''' הסכמתי בדעתי לחבר גם על שולחן ערוך יורה דעה כדמותו וצלמו ונטיתי שכמי לסבול המשא הגדולה. ועליתי השער שערי קרית ספר. וירדתי לגנים ללקוט שושנים. משו"ת ראשונים ואחרונים. גם מהרבה ספרים שונים מספרם בערך מאה ושמונים (הלא המה [[פתחי תשובה/רשימת הספרים|אשר נקובים בשמותם בראש הספר]]) וחקרתי בדבריהם. בינותי הספרים ואהי למס עובד ביום גם בלילה לבי לא ישכב. וקבצתי על יד אמרות טהורות. לבני ישראל הדרך להורות. וכל ?? כתבתי בטעמה ונמוקה. למען לא יהיה כגזירה וחוקה. ושמתי בטנא ענבי גפן פוריה. סליתי סולת נקיה. ונפשי חכתה לה' שיעלה לרצון לפני כל הלומדים לשמה בלי שום פניה. כי מי האיש אשר טעם את דברי רבותינו הגאונים ז"ל ונפשו לא חיה. וכל עין רואה יראה ולבבו יבין כי הוא מעשה רוקח מימיו מן המקדש יוצאים מרפא לנפש ולגויה חדים וקלים ונוחים לשתיה. ומה קיצי כי אאריך בשבח ותועלת הדבר הגדול הזה אשר הוא נראה בעליל גלוי לכל בעל עינים כשמש בחצי השמים:

'''והנה''' יש תחת ידי שולחן ערוך יורה דעה מאא"ז אבי אמי רבתי הרב הגדול החסיד מהר"ר נפתלי הירץ זצ"ל עם כמה הגהות ודברים מחודשים בכת"י הטהורה ממש. וכל אמרותיו אמרות טהורות. עינים מאירות. וכבר נודע לי גודל קדושת תורתו וצדקתו. אלא מרכז האמת כל מגמתו. אמרתי אעשה נח"ר לנפשו וכתבתי כמה דברים בשמו בתוך ספר זה. למען יהיו דובבות שפתותי. ידעתי כי גם בעודנו חי זאת היתה מגמותיו. עוד אנה ה' לידי כתבי קודש של הרב הג' החסיד ועניו כמוהר"ר דניאל זצ"ל שהיה מ"ץ בק"ק הוראדנא גם ספר עמודי כסף כ"י מכבוד ש"ב הגאון מהר"ר שבתי כ"ץ ז"ל בעל [[מאיר נתיב]] ובסופו כמה שו"ת וטעמתי נופת הנוטף משפתותם שושנים. והיה בפי למעדנים. ומאוד כלתה נפשי לזכות את הרבים בדבריהם הנעימים. אפס כי קצר המצע מהשתרע להעתיק כל דברות קדשם שהם כמעין הנובע. ולכן הוצרכתי להשמיט את אשר נשאו ונתנו בעומק השמועות. לפלפולא בעלמא ולא להוצי מהם הלכות קבועות. אך את הדברים אשר העלו להלכה לקחתי אותם לי. ואטמנם בתוך חיבורי. אחת הנה ואחת הנה. אל המקום [אשר] תדברנה. ומעתה בקול רנה ותודה. הנני לאל יתברך מודה. אשר על ידי גלגל וסיבב. שפתי ישנים דיבב. אף עמים חיבב.

'''והנה''' אין בית המדרש בלא חידוש וכתבתי בכמה מקומות דברים מחודשים אשר הוספתי מדעתי. ועלה במצודתי בעת שוט רעיונותי. על תלמי שדה הפוסקים ודבש מסלעם ינקתי ואת הכל באגודה אחת אגדתי. עם דברי הגאונים בעלי התשובות אשר הבאתי. (ובמקום אשר יארך הענין יותר, פעם לבאר דברי רבותינו האחרונים ז"ל ופעם לברר איזה [דין] חדש הצבתי אותה לבדנה בשולי היריעה ועשיתי להם ציונים קראתים בשם '''נחלת צבי''') אפס כי לא יהי' על זה תפארתי. כי אני מכיר את ערכי ויודע אני קוצר השגתי. האדע דבר ולא ידעוהו חבירי וכ"ש רבותיח. כי על כן יבאו? בצל קורתי. לשמוע מה יענה רוח מבינתי. מה אני כי יתאוו את פריי ואת תנובתי. המגחלת עמומה תקוה זוהר? מרש אין כל מאומה במידו מתן ומוהר. אמנם אנכי באתי לא לסתור ולא לבנות. כי אם לעורר לב המעיין להראות באצבע פה מצאתי מקום עיון. ובעזה"י ימצאו תוך דברי קצת דברי חפץ. ואף במקום אשר לא אגיד חדשות מאומה אולי דלינא לכו חספא למשכח מרגניתא תותא. ובזאת אבוא על שכרי להשמיע דברי קטן כמוני. מתוך דבריהם של גדולים. הלא המה הגאונים בעלי הספרים והתשובות אשר הבאתי. והיה כל מבקש דבר ה' מתוך הספר גם דברי יהיה לנוכח עין הקורא. ופן יראה וימצא גם בדברי דבר הגון. להיות גם זכרון לשמי. וזכות אבותי הקדושים יעמוד לי לבל אכשל בדבר הלכה. ויהא דעת רבותי בדבריי נוחה:

'''והנה''' באמת דעתי היה להתעכב לדפוס ספר זה עד שאבוא בימים ותעדר שלהבת הגידול והצמיחה המערבבת. ואז יובחר ענינים הראוים. ואחרי שובי נחמתי כי קצרו ימי אנוש להגדיל עצה עלי תבל לאמר עוד חזיון למועד כי מה אנוש וחלדו ותקותו עלי ארץ כי יאמר יש לי עוד תקוה. ומה גם אשר זה זמן לא כביר יד ה' נגעה בי שנחלאתי ונדכאתי עד מאד עד אשר כמעט נתיאשו ממני מלהיות איש. לולי רחמי הבורא ית"ש עלי היה. הנותן גשם נדבות על כץ יבש בארץ ציה. כי אליו עיני צופות ונפשי הומיה. ורוחי בקרבי ישחרונני אל תאמר לכשאפנה כו'. ומה תעש לאלה אשר בעזרתו ית"ש מעט מעט השגתם בימי חלדיך ועל יד נקבצו. הגם באלה ישלט המות יעלו בתהו ויאבד הלא על זאת תרגז נפש עמל עמלה לו ועמודיה יתפלצו:

'''עד''' אשר לא תחשך השמש והאור עת לעשות ויכתבו מלי ויחוקו דברי אשר בימי חיי הבלי דבר פי ושפתי פצו. למען השאיר אחרי ברכה אולי יועיל לאנוש כערכי כי ישאלון משפטי צדק קרבת אלקים יחפצו:

'''ואף''' כי אמנם אנכי ידעתי דבת רבנים על ספרים חדשים. אשר חברו גדולי זמנינו חכמי חרשים. ובודאי יהתלו על חיבורי זה באמרם איך ישתרר זעיר הזבובים קצוץ הכנפים. הגם שאול בנביאים כמנהג רוב בני אדם בזמנינו למזבח למעלה. ועכ"ז הצבתי עצמי מטרה לחצי המורים אמרתי יעבור עלי מה ואני לשם שמים כוונתי ובפרט שגם פה לא עשיתי עיקר חיבורי משלי. אפס ממקום קדוש יהלכו דברי הגאונים חכמי הדורות. אשר היו לנו למאורות. ובצלם אנו חוסים. ומימיהם אנו שותים. ואם מעט מים הוספתי על נהרותם ועל יאוריהם. והגדתי את העולה על רוחי בענין מן הענינים לכן המשפט לקרב או לרחק בדברי טעם ושום שכל. ובצדק תשפטוני ולכף זכות תדינוני כי נקל לאיש כמוני להלכד במלכדת השגיאה ורשת זו טמונה לנפש נאנחה תחת בגידת הזמן. אך אחת שאלתי אותה אבקש אל תמהרו לשפוך כאש חמה קנאת גבר להרוס את דברי עד אשר תחקרון מלים. ואם אחר החקירה והעיון תראו אשר טעיתי ושגיתי. אנשי חסד יודיעום לי בעודני חי בעזה"י אולי יהיה בידי די השיב ובאם לא אודה ולא אבוש כי כן דרכי מעודי לקבל האמת ממי שאמרו. ואני בכל לבי אברכם תחת הצילם נפשי ממכשול המשגה. טרם יקראנה יוצרי ית"ש לשוב אל המקום אשר היה שם אהלה בתחילה ואחר כבוד יקני. ואתה ה' תנחני ותנהלני. העבר עיני מראות שוא בדרכיך חייני:

'''וטרם''' אשים קנצי למילין אודיע לכל קורא נעים קצות דרכי בחבור הזה. בכמה מקומות כתבתי עיין בספר פלוני סימן פלוני ולא כתבתי מה הוא כותב שם, תדעו בטח כי אין שם דבר חדש הנוגע לענין ההוא להלכה אך לפלפולא בעלמא ובמקום שכתבתי עיין בספר פלוני לענין אם היה כך וכך מהו הדין ולא כתבתי מסקנתו להלכה הוא מחמת כי הוא מסופק שם ולא העלה דבר ברור גם השגחתי לדייק בלישנא ופעמים כתבתי בלשון שכתב ופעמים שפסק ופעמים שהורה ופעמים מבואר שם והוא חלוק זה מזה כידוע למשכילים. אמנם אם ימצא המעיין איזה מקום אשר לא יהיה מכוון כמו שאמרתי אל יאשימני בזה כי לא בשלי הוא הטעות אך בשל מעתיקים והדן אותי לכף זכות כו' ומה' אשאל עזר יורנו תורותיו ומצותיו ונלכה באורחותם. ינחנו בנתיב הישר להבין דברי חכמים וחידותם. אלה דברי המחבר הבא עה"ח: 
יום ב' י"ב תמוז שנת '''אמת קנה''' לפ"ק. וכעת הוספתי עוד חידושים מתשובות [[שו"ת חתם סופר|חתם סופר]] ומתשובות [[יריעות האהל]] ומתשובות [[בית יהודא]] ותשובות [[משכנות יעקב]] והצבתי ציונים לפניהם ולאחריהם כזו [] שנת '''תורה''' לפ"ק:

'''אברהם צבי הירש''' באמ"ו הרב המפולג בתורה וביראה מהר"ר '''יעקב''' אייזנשטאט נ"י נכד להגאון החסיד מהר"ם א"ש זצ"ל בעל [[פנים מאירות]] ולהגאון החריף הגדול מהר"ר הירץ זצ"ל שהיה אב"ד בק"ק זאלקוא. ומהר"ם א"ש הנ"ל הוא נכד להגאון מהר"ם כ"ץ ז"ל אביו של הגאון המפורסם בפסקיו בעל [[ש"ך]] ז"ל: זכותם יעמוד לי עד עולם:

{{מרכז|'''אזהרה'''}}

'''שמעו''' אלי רודפי צדק וכל בית ישראל האזינו. הן איסור השגת גבול ידוע מלאו דלא תסיג גבול רעך {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יט#ד|דברים יט]]}} גם גלוי לכל העמים חוק זכות מחברי ספרים בתוקף פקודת אדונינו '''הקיר"ה''' לבל יתערב איש זר לחזור ולהדפיסו בלי רשיון מהמחבר כל הימים אשר הוא חי. ואף אחר ישוב אל אחוזת אבותיו משך כ"ה שנה בלי רשות יורשיו. ובטוח אני באחב"י שלא יעלה על לב איש לפרוץ הגדר (ולכן לא היה מן הצורך להעתיק כל הנוסח מהסכמת הגאונים) וכל אשר יעבור ויפרוץ ענש יענש ככל העובר על דת התורה ועל דת אדונינו הקיסר יר"ה: '''דברי המחבר'''

'''להוי''' ידוע שיש ת"י המדפיסים שטר מכירה מהרב המחבר נ"י. ומחמת הוצאת הדפוס לא הדפסנוה:

[[קטגוריה:הקדמות]]