עריכת הדף "פתחי תשובה/אבן העזר/קנ"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''ואם נשאת אפי' לא נבעלה.''' עיין בס' ג"פ לעיל סי' קכ"ח סק"ו שכ' ומספקא לי אם נתארסה בלבד ועדיין לא נכנסה לחופה אם תצא ומסתברא דלא תצא כיון שכבר נתקדשה עכ"ל וע"ש עוד בסי' קנ"ט ס"ק מ"ט ונ"ב:

{{עוגןמ|ב}} '''לא תצא.''' עח"מ לעיל סי' י"ז ס"ק ס"ג מבואר מדבריו דס"ל דהכא לא תצא אפי' בנשאת במזיד דעל הא דמביא הרמ"א שם תשובת מהר"ם גבי מים שאל"ס דאם נישאת בעבריינות תצא כתב הח"מ וז"ל לכאורה משמע ה"ה בכל מקום שאנו פוסקים לא תצא דוקא בנשאת בטעות ולא במרד אבל המעיין בגוף התשובה יראה דיש לחלק עכ"ל והיינו משום דבתשו' מיימוני לה"ג סי' י"א ובמרדכי סוף יבמות מבואר דלא אמר מהר"ם הכי רק במים שאל"ס דלא תני בהדיא אם ניסת לא תצא אבל בפסולי דרבנן דאמרי אם נשאת לא תצא אין חילק בין נשאת במזיד. אמנם בדברי הד"מ בסי' זה אות ד' שכתב בשם הריב"ש סי' ר' וז"ל ואם נשאת בגט שהוא פסול מדבריהם אם עשתה שלא ע"פ חכם ראוי לקנסה ואם עשתה ע"פ חכם לא תצא עכ"ל משמע דמה דכתב תחילה דראוי לקנסה היינו דתצא. וכן מצאתי בתשו' ברית אברהם סי' צ"ט שדייק כן מדברי הריב"ש הנ"ל וכתב דהא דלא חילק בזה בש"ע אפשר משום דהרמב"ם והש"ע כתבו דאם היה ותיק וגירש מעצמו ה"ז משובח ממילא משמע דמיירי בשוגג דאי במזיד האיך מקרי ותיק ובודאי לא יגרש מעצמו ואף דאפשר דהוא שוגג והיא מזידה י"ל דבכה"ג לא קנסינן לדידיה כו' ומתוך כך רצה לומר בעובדא דידיה שהיו שניהם מזידים יש לקנסם דתצא כדברי הריב"ש הנ"ל ובפרט דבנדון דידיה שמיחו בה ועברה על ההתראה י"ל דגרע טפי וכמבואר בת' הרא"ש שהובא בטור ס"ס קמ"א (ובש"ע לעיל ס"ס י"א) ושוב צידד להקל דאפשר לחלק דע"כ לא קנס הריב"ש רק היכא שלא תתעגן אחר שתצא מזה שתשתדל גט כשר ותנשא לאחר משא"כ בנ"ד שמת הבעל ונשאר יבם קטן ואם תצא מבעלה ע"כ תתעגן עד שיגדל היבם כו' ועי"ל דע"כ לא קניס רק נגד איסור א"א ולא נגד איסור יבמה לשוק כו' ועוי"ל דע"כ לא קניס אלא בידוע שלא נתעברה אבל בנ"ד שדרו ביחד איזה שבועות ושמא נתעברה מבעלה אין לקונסם כו' ואף דבס"ס י"א מבואר דאחר ההיתר לא הוי דעביד וכדברי תשובת הרא"ש הנ"ל הלא גם התם כתבו האחרונים דלאו כללא הוא ומבואר במשנה דמס' ידים פ"ג מ"ב דאין למידין דברי סופרים מדברי סופרים והאריך בזה בתשו' לחם רב סימן ל"ג והגם דהתם עיקר הטעם דקנסוה משום דעברה במכוון ע"ד חכמים וכמו שהוציאו מן הירושלמי לחד גירסא וי"ל דדוקא באם כבר הזהירו הב"ד שלא תנשא משום ודאי איסור כמו בכל הני דהתם אבל בנ"ד אף שהזהירו אותה שלא תנשא עד שיוסכם ההיתר מגדולי הדור עכ"פ לא איפסוק להם איסור בודאי כו' ע"ש עוד וגם בס"ס ק' שם. (ולכאורה איני יודע האיך אפשר לומר כן בדעת הריב"ש דס"ל דאם עשתה שלא ע"פ חכם יש לקנסה דתצא. שהרי מדברי הריב"ש סי' רמ"ב שהובא בקצרה בב"י לעיל ס"ס י' ובב"ש ס"ס י"א מבואר דס"ל דאפי' בעברה על ההתראה לא תצא ושלא כדברי הרא"ש. ואיך נאמר דכאן בסי' ר' ס"ל דאפי' בלא התרו בה רק שעשתה שלא ע"פ חכם תצא ואפ"ל דכוונת הריב"ש באם היה שוגג והבעל ותיק ורוצה לגרש מעצמו והיא אינה רוצה בזה יש לקנסה ע"ל סי' קט"ו ס"ד בהג"ה ויש לעיין בריב"ש שם) . וע' מ"ש לקמן סי' קנ"ז ס"ד סק"ה בשם תשו' חוט השני סי' י"ב:

{{עוגןמ|ג}} '''וכותבין לה גט אחר.''' עיין בהגהת מל"מ פ"י מה"ג דין ב' שכ' דנראין הדברים דאין לנו לכוף לבעל הראשון לגרשה בגט אחר שנשאת לשני וכן נראה מדברי מרן בתשובה דף ע"ט ובהכי ניחא מה שתמה בס' ג"פ סי' קכ"ט סקנ"ב עכ"ל סימן קנ"ד סכ"א בהגה:

{{עוגןמ|ד}} '''אם לא נכתב.''' עב"ש סק"ד שכתב וע' במרדכי כו' וע' כמהרי"ק שורש כ"ו מ"ש בזה:

{{עוגןמ|ה}} '''כל גט שהוא בטל כו'.''' עיין לעיל סימן ו' ס"א בהגה ועיין בס' בית מאיר מ"ש בזה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}