עריכת הדף "פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/קו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''אינה.''' עש"ך לדידן אין החתיכה מצטרפת ולא עוד אלא שצדיך ס' נגד כולה דנ"נ ומיהו לח בלח וודאי אף דרך בישול ויש אחר כך ס' עם היתר הא' הכל שרי להמחבר ואף לדידן בה"מ ולא שייך לומר בכה"ג אפשר לסוחטו אסור כיון דנבלל בשוה הוה ליה כאילו נפל עתה האיסור משא"כ בגוש אף שטעמו עובד כוכבים (להרשב"א והמחבר) ולית ביה מעם מכל מקום ווראי יש לומר דאין חולק בשוה ומש"ה נשאר באיסורו ועוד דבר הניכר ועומד בפ"ע אמרינן ביה אפשר לסוחטו אסור משא"כ בנבלל והוא פשוט לדעתי אף ע"י בישול וכאמור:

== ב ==

'''אבל.''' עש"ך ור"ל דאי חנ"נ לא אמרינן בשאר איסורין אז שייך פלונתא דהרשב"א וטור אי אמרינן אפשר לסוחטו אסור לרשב"א והמחבר אפשר לסוחטו אסור בשאר איסורין ואף אי טעם קפילא ולית טעם כיון דאין איסור נפלט לגמרי ומיהו אם בא אליהו ואמר שנפלט לגמרי היה מותר אלא שאין במציאות (עס"י ק"ה בש"ך אות י"ז) והטור סובר דכמו דלא גזרו נ"נ בשאר איסורים ה"ה אפשר לסוחטו לא גזרו אבל לדידן דנ"נ בשאר איסורין פשיטא דהחתיכה נשארה באיסורה. ויש לראות הר"ב שהגיה וכן עיקר הא פשיטא דאפילו ס' נגד כולה בעינן ודוחק לומר דה"ק דחתיכה אסורה מספיקא דאורייתא שמא יש בה טעם ונ"מ אי ספק אי זאת ההתיכה אי לאו דאי מטעם נ"נ הוה ליה ספיקא דרבנן כו' וס"ס לא הוה דזה לא נכנס כלל בגדר הספק שמא פלט הכל דאם לא כן כחל כו' וכמ"ש הב"י בסימן צ' מטעם דכ"א יקיל דזה דוחק. גם אין לומר דנ"מ חתיכה שנאסרה במשהו דלא נ"נ כמבואר בצ"ב זה טעות דבזה אף הטור מודה דמשהו מיהא נשאר בתוכו ואין לו שיעור. וי"ל בדוחק בדשיל"מ במינו ואח"כ אינו מינו רבו עליו ומבטלו:

'''או''' יאמר דמלח של איסור בעצמו דאוסר עד אלף ומכל מקום יש לומר דלא נ"נ הואיל והוא למעלה מס' לא שייך לתא דבב"ח כמ"ש בצ"ח ואם כן עכ"פ החתיכה אסורה הבלוע ממלח ההוא ואף שנפלה אחר כך ליורה גדולה דוודאי אין נרגש תו בחתיכה טעם המלח עס"י צ"ח בש"ך אות כ"ח אפ"ה אפשר לסוחטו אסור:

== ג ==

'''ולפי.''' עש"ך והנה לח בלח בה"מ אין הנ"נ ומצטרף הכל לס' דהיינו רוטב היתר שהיה מעיקרא עם מה שנתוסף כ"מ מסתימת הפוסקים ועמ"ש בצ"ב. ולשון רמ"א לכאורה קשיא דהא להמחבר אין חילוק בין לח ליבש אלא ביבש החתיכה נשארה באיסורה דמובדל וניכר הוא או שאר טעמים ובלח הכל מותר ולדידן נמי הכין ואדרבה בה"מ יש לדידן חילוק אחר דביבש בעי נגד הכל ובלח לא ואם כן מה לדידן אין חילוק דמשמע להמחבר חלוק הוא יותר. ואולי דה"ק דלהי"א בצ"ב דבלח לא נ"נ יש הבדל גדול אלא דלפי מה שנותנין בלח באין ה"מ אין חילוק:

== ד ==

'''אם.''' עש"ך ובא"מ כתב באו"ה כלל כ"ד ד"ב משמע כרמ"א והבל"י העתיקו ולא ידענא דוודאי בשאר איסורין בטל הוא כמבואר בדוכתי טובא באו"ה ובש"ע הרבה כי אין דין חהר"ל אלא בב"ח (אפילו דרבנן) ולא בשאר איסורין ואף חתיכה מדם ש"ע לא מיקרי ר"ל ובאו"ה לא מצאתי כלל מזה ע"כ נראה פשוט דאין כאן איסור כלל וכ"כ הפר"ח אות ד' ופשיט הוא:

== ה ==

'''שיש.''' עש"ך והר"ב שלא הגיה סמך אמ"ש בהרבה מקומות דבאיסור דבוק צריך ס' נגד הכל:

== ו ==

'''שחלב.''' עש"ך דרשב"א לית ליה איסור דבוק וכמ"ש בט"ז. והקשה אי לא נמלחה בעינן ס' נגד הכל ואיך כתב נגד החלב ועס"י ס"ט סעיף י"א דכ"מ מהמחבר דאין החתיכה עצמה מצטרף יע"ש ומיהו הא ל"ק דעכ"פ החתיכה אסורה יש לומר להמחבר שם החתיכה מותרת דאי בנמלחה כבר נאסרה במליחה ותי' שהיה ס' ואחר כך חתך ממנה וכ"כ הפרישה אות ד' או כחוש. ומ"ש חלב דרבנן אל תטעה לומר חלב דרבנן אפילו שמן אין אוסר יותר מכ"ק דוודאי אוסר עד ס' והרי אפילו היתר שמן אוסר בשומן הגיד עד ס' להמחבר בסימן ק"ה ס"ט ושומן הגיד וקרומים משום דכחושים הם אלא הכי נמי קאמר חלב דרבנן כחוש הוא כמו שומן הגיד וקדומים. ומיהו ליכא לשנויי דבמליחה היה ס' (עפ"ת אות ד') דלהמחבר אין מצטרפין עס"י ק"ה ס"ט מש"ה מוקי כשחתך. ובכר"ו אות ח' מוקי בריש מעיא באמתא עם חלב דאין מחזיקין דם בבני מעיים ונם זה נכון דרשב"א לית ליה דבוק ומ"ש שלא יאסר מחלב דעדיף מיניה נקיט איסור תורה:

== ז ==

'''ולפי.''' עש"ך ומ"מ לשון הר"ב ק"ק דהיאך תלוי זה בחנ"נ לא הל"ל אלא איסור דבוק דהוא העיקר וא"נ לא נ"נ אסורה החתיכה דאפשר לסוחטו אסור אלא הרשב"א לית ליה דבוק ומ"ש לא יניחנה בחנם בקדירה ומדברי פר"ח נראה דיש קצת איסור כמ"ש בט"ז אות ב'. ומ"ש על הלבוש פירשנו בט"ז אות ב' והא וודאי כשמוציא האיסור לא יוציא בכף אלא בקיסם גם יזהר שלא יגע בקדירה דאז יאסר הקדירה עכ"פ {{אצבע מורה}} :

'''קדירה''' חדשה שבלעה כזית חלב או דם ובישל בה היתר ויש ס' נגד הזית דשרי התבשיל עס"י צ"ח אסור ליקח מהקדירה שום דבר שלא יתמעט מס' ותאסור הקדירה לתבשיל מאי תקנתיה יניחנה עד שתצטנן וזה אף לדידן ופשוט {{אצבע מורה}} :

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}