עריכת הדף "פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/צה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''רחוצה.''' עיש"ך וע' מ"י כלל נ"ז אות י"ז וס"א אות י"ג ונ"ט אות א' וי"ז אות ד' והמתבאר שם דהר"ב סובר בבירור סתם כלים אין נקיים ובש"ג אפשר נקיים דעובדי כוכבים אנקיותא קפדי טפי מישראל ובאמת על הש"ך קשה איך כתב דהרב סובר דסתמן נקיים ולדינא הסכים המ"י עם הש"ך בכלל נ"ז אות י"ז וי"ח דסתם כלים אף ש"י נקיים אם לא כשרוצים להדיח כבס"ג צריך ברי. ובסכין סתמא אין מקונח דמדובק טפי ע"י דוחקא ותשמישו תדיר עש"ך צ"ו אות ג' יע"ש. כתב או"ה כלל ל"ג דין ב' דסתם כלי יש בתבשיל ס' נגד הלכלוך שעליו ובכלל ל"ד דין י"ז דבמי הדחה ליכא ס' נגד הלכלוך הביאו ג"כ המ"י כלל נ"ז אות י"א וי"ח יע"ש וא"י לחלק בין סתם לכלוך דיש ס' ובין מי הדחה ודוחק לומר דמדיח הרבה ביחד ואולי לכלוך שע"ג קדירה כקליפה דיינינן לה ויש בתבשיל ס' נגד קליפת הכלי עס"י ס"ט בש"ך אות ס"ה וקל"ז משא"כ מי הדחה דאין כ"כ כמו חלל הקדירה ואין להקל בכ"ע במי הדחה ולפ"ז יצא לנו הדין בסתם כלים יש ס' בתבשיל נגד הלכלוך כמו כאן וק"ג קדירה שאב"י מסתמא יש ס' דלא כפ"ת אות ג' שכתב דספק הוה בנשפך. ואמנם אף אנו נאמר דבקערה אפשר שאין ס' נגד הטוח עש"ך סי' ס"ט אות ס"ה ועמ"ש באות יו"ד. ודע שמ"ש המחבר ס' בדגים קאי אנצלו ובנתבשלו ס' בדגים ומים סגי דמוליך הטעם בשוה ופשוט:

== ב ==

'''ביצה.''' עש"ך והכין הוא וודאי דאין חילוק בין קלופה לאין קלופה ועם בשר אסור דמנוקבת היא ולדידן דמחמירין בבישול ה"ח ביצה בקליפה ויש לעיין ג' נ"ט אי שרי לכתחיל' לדידן דמחמירין אפשר חששו שנגעו הירקות והביצים בעצמן בקדירה משא"כ אי הוה ממש ג' נ"ט עש"ך צ"ד אות ט"ו:

== ג ==

'''והמנהג.''' עש"ך וכבר כתבנו בט"ז להתיר לבשל בכלי חולב ליתן לתוך כלי בשר או להיפך יש לעיין ומרמ"א אין ראיה:

== ד ==

'''ובדיעבד.''' עש"ך דמהרש"ל אוסר נצלו דיעבד אפי' נתן בכותח אסור דווקא טעם שלישי בעינן ובישלו הוי טעם ג' ופשוט דמים גופא הוי כמו נצלו כמ"ש היש"ש שם בדבש שהוריקוהו בכלי חולב דכתב דנ"מ אי הוריקוהו לחלב ממש דהוי הדבש כנצלו יע"ש ועיין ס"ס צ"ד ועיין מ"י שם כלל נ"ז אות ב' ומדברי יש"ש מוכח להדיא דווקא בכותח גמור אסור דיעבד בנצלו הא לכלי חולב שרי בדיעבד עכ"פ ממש ונ"מ לדידן בנפל לחלב עצמו יע"ש ועס"י צ"ד במ"ש המחבר דבש שהוריקהו דיעבד י"ל לכתחלה אסור דנצוק על ידי ערוי חיבור ואף בקערות בס"ג מתיר היינו ג"כ דיעבד. ומדברי הרא"ש אתה רואה כן שאוסר נצלו והתיר קערות בס"ג ולא נאסר המים דלא הוי רק מכלי לכלי עיין פכ"ה אבל במרדכי פ' אין מעמידין במעשה דדבש המבואר ס"ס צ"ד משמע דלריב"ן אפילו לכלי חלב אוסר ומש"ה הוצרך ליתן טעם דנט"ל דבש בבשר יע"ש ובמ"י שם וי"ל מ"ש ט"ז אות ה' ובלא"ה י"ל דסומכין לכתחילה ע"ש יע"ש:

'''ודע''' דמיני הריפות שקורין גרויפי"ן וטטרקי ואורז ודוחן שמבשלין עם מים ואח"כ מצטמק ועומד לערך רבע שעה בלי מים כלל הוי כנצלו דמה בכך שהיה תחילה מים ואסוד דיעבד ליש"ש וכאמו' ועיין פרישה אות ד' שכתב בירקות להדיא כן שאם בסוף אין מים דאסור לרא"ש בנצלו ועיין כל"י אות ד' קחשיב דרי דגברי הב"ה וט"ז ול"ח ורמ"א ופ"י וש"ך דאוסרין נצלו דלא כפר"ח ואם בישלו דגים במחבת חולבת בקשקשים הסרת קשקשים הוי קליפה עכ"ל. הנה דבריו לקוחים מכנה"ג בהנהות ב"י אות י"א ושם חשיב ב"ח וט"ז ול"ח אות קנ"ט בפכ"ה ודמ"א (והוא דמשק אליעזר) כי רמ"א מתיר בנצלו דיעבד וכתב ש"ך הוא ענין בפ"ע שם והבל"י חשב שש"ך קאי אלעיל. ומ"ש שאם נצלו די בקליפה לקח זה ממ"ש הדמש"א הביאו הכה"ג בהגהות הטור אות ו' וז"ל ויש חילוק אם בישלו עם בשר אסורין כולו ובנצלו כ"ק והסרת קשקשים די הנה ז"א לדידן דאין בקיאין בין כחוש לשמן עסי' ק"ה אבל נצלו בכלי בשר הדין אמת ויציב עס"י ק"ה בש"ך אות כ"ג דבר הבלוע בכלי שאוסרת בלא רוטב רק כ"ק ואף בשומן כמו שאבאר שם ועס"י ע' ס"א:

== ה ==

'''אבל.''' עש"ך ומ"ש שהמאכל שרי והכלי אסור לא ידענא מאין הרגלים לומר כן והלא כל עצמו של איסור זה כתב הט"ז אות י"ג דהוי ניצוק חיבור ולענין דינא בהפסד שרי ובמ"י כלל נ"ז אות כ"ד היקל ג"כ ולכן לעת הצורך אין להחמיר כ"כ ועיין כר"ו:

== ו ==

'''רק.''' עש"ך הנה מ"ש שכן מוכח בש"ס ותוס' ורא"ש וטור אם לומד אף דתחתון חם לדידן דתתאה גבר אפ"ה לא הוי כשניהם חמין כמ"ש הב"י הנה בתוס' ורא"ש וטור מבואר זה כדבעינן למימר לקמן אבל בש"ס לא מצאתיו. ואולי מהא דשייפא בצעא עיין כר"ו סימן צ"ד אות י"א ממ"נ אי איירי קערה קר ושייפא חם אין ראיה לרב ואי להיפך ל"ק לשמואל וע"כ אף למ"ד נתבשלו לא מ"מ א' חם בין עליון או תחתון אין אוסר לשמואל ושייפא מרריה טפי ודוחק. ומ"ש בכר"ו כאן אות ו' דהש"ך סובר תחתון חם הוה כנתבשלו לא ידענא דההיפך מבואר כאן אלא שכוונתו למ"ש הש"ך בצ"א אות ל"ג דמפרש דברי התוס' בין למ"ד עילאה כו' היינו למ"ד עילאה ודגים צוננים ולמ"ד תתאה קערה צוננת ומש"ה כת' הכר"ו דש"ך סותר דברי עצמו יע"ש. ולדידי אין כאן סתירה כלל ואף אם נפרש דברי התוס' כמו שפירש הש"ך שם לק"מ ומכ"ש שכתב כן לפי' הב"י והנה ראוי שתדע דבשניהם חמין הוה כנצלו היינו בלא רוטב וליש"ש אות ד' אסור אף דיעבד בכותח ועם רוטב דינם כמו נתבשלו ואפ"ה כשתחתון חם לדידן וע"י רוטב שרי דהוי כמו עלו ול"ת דווקא בלא רוטב דאין מפליט מכלי רק כ"ק עס"י צ"ד בש"ך אות ל"ג הא עם רוטב מפליט ומבליע בכולו מ"מ אין מפליט כ"כ עיקר הטעם כמו בשניהם חמין כמו שמוכח בב"י דהחילוק הוא בין ב' חמין לא' חם כאמור דלא ככר"ו בסימן צ"ד אות י"א והבן {{אצבע מורה}} :

== ז ==

'''אפילו.''' עש"ך ולענין אי הבלוע ד"ח אי חשיב נ"ט בר נ"ט או לאו מבואר בט"ז ודע דברים חריפים מבואר בסימן צ"ו סעי' אב"ג יע"ש ושם אבאר בדין הבצלים אי שלקו במים וכאן אין להאריך:

== ח ==

'''עד.''' עש"ך ולא הבינותי דאו"ה כלל כ"ד דין ז' כתב זה על חתכו בסכין של עובד כוכבים דנ"נ אפ"ה אין איסורו מחמת עצמו משא"כ בסכין בשר אף הבצלים וד"ח מותר כמבואר סימן צ"ה מתשובת מהר"ם מלובלין אם כן אין צורך לזה הטעם:

== ט ==

'''שניהם.''' עש"ך הנה תראה ממ"ש האדון ז"ל דברים אלו אשר לכאורה אין נ"מ לדידן דאף דיעבד אסור וגם מדציוה לעיין באות ג' ובצ"ד אות ט"ו תבין בו שכוון כוונה מיוחדת לפי דעתי כמו שאגיד. והוא דבאות ג' כתבנו שאין לגרום נ"ט בר נ"ט לבשל בכלי בשר ע"ד ליתן לכלי חולב דלא כפר"ח אות ז' שהתיר יע"ש וכנראה מספרו הארוך בכאן שהתלונן על מרן הב"י ז"ל במה שדחה דברי רי"ו יע"ש ואם כן מש"ה כותב המחבר כאן דלכתחילה אסור דאין לגרום נ"ט בר נ"ט אף כה"ג ונ"מ לדידן כאמור וכדי שלא תקשה מא"ח תנ"ב דקודם שעה ה' מותר להמחבר התם הוה ב' טעמים מכלי לכלי וג' נ"ט היתר מש"ה שרי לגרום נ"ט כזה לכתחילה וזה שהראה מקום לצ"ח אות מ"ו ברא"ש ע"ש והפר"ח אות י' כתב דהמחבר חושש לסברת ס' התרומה (דהטעמים פוגעין) דהא מתיר בא"ח קודם שעה ה' ולדידי מהא לא אירי' דהוי ג' נ"ט וב' כלים ועדיין היתר משא"כ כאן דממים לכלי ב' תו הוה איסור אין לגרום זה לכתחילה. ואמנם אחר מעט הסתכלות ראיתי שיש לשדות בי' נרגא מדכתב הש"ך מסימן קכ"א כלי חולב לבשר אסור לכתחילה והתם וודאי ג' נ"ט להיתר וב' כלים אפ"ה אסור לכתחלה וע"כ כמ"ש הב"ח שם בשם הגהות סמ"ק דאטו דאיסורא יע"ש אם כן מה ראיה יש ואפשר שסובר כדרישה שם בהג"ה דמגעיל כלי חולב בכלי בשר. שוב ראיתי בא"ח תנ"ב ס"ב ויש ליזהר להגעיל כ"ח ובשר "ביחד והר"ב הגיה וכ"ש כלי איסור על כן נהגו שלא להגעיל שום כלי ב"י והמ"א אות ז' ח"ט יש ליזהר ובדיעבד עבי"ד צ"ה ביחד פי' שתוחב בב"א שום כלי אפילו קודם ה' אטו איסור. הנה המחבר כת' יש ליזהר הא דיעבד שרי והר"ב שלא הגיה סמך על מ"ש במקומו כאן ומדהשמיט המחבר שלא להגעיל כלי חולב לבשר ש"מ דשרי דהוה כמו חמץ קודם ה' דג' נ"ט וב' כלים כדאמרן דכה"ג שרי לגרום לכתחילה נ"ט בזה. ומיהו מדכתב "ביחד משמע זא"ז שרי אפשר לשיטתיה כאן שכתב על רי"ו ואין דבריו נראים אם כן סובר מותר לבשל ע"ד ליתן בכלי חולב. והר"ב שכתב שם וכ"ש כלי איסור בא להשוותן יחד לענין דיעבד ומ"ש ע"כ נהגו שלא להגעיל הוא מסמ"ק קצ"ח אטו של איסור כמ"ש הב"ח בקכ"א ויש לראות להב"ח יהיו דברי הטור סתורים מקכ"א דאוסר מחלב לבשר כסמ"ק ואמאי בא"ח התיר קודם ה' ואולי יש לחלק בין זמן היתר והבן:

== י ==

'''ואם.''' עש"ך ועיין פר"ח אות י"ד ובל"י אות יו"ד להמחבר דלא חייש שמא יגעו הכלים להדדי מדהתיר בשניהן נקיים משום דאין פולט כלל מים לדידיה משא"כ בממש. ולענין דינא גם לדידן נ"מ בכל אלה אם הב"י מלוכלך שאב"י אסור לבשר או לחלב ולשאר דברים ממנהגא אסור עס"י צ"ג אות ג' בש"ך ואם אב"י מלוכלך שניהם אסורים אף לשאר דברים מדינא דהמים נ"נ ואוסרין הכל ואם שניהם אב"י המלוכלך מותר והנקי אסור מדינא לבשר וחלב ולשאר דברים ממנהגא ואם הדיחו ג' כלים וב' ב"י וא' אב"י אף ששלשתן נקיים לדידן הכל אסור:

== יא ==

'''צריך.''' עיין לעיל ס"ק א' ש"ך ושם נאמר דחילוק יש בין כשרוצה להדיחם עתה מסתמא יש לכלוך ובין כשמבשל בקדירה מסתמא נקיה ואמנם במ"ש הש"ע שיאמר ברי לי שם היה לציין כי שם מקורו. ואמנם נראה בזה מ"ש המ"י כלל כ"ז אות י"ז על מ"ש הר"ב שם וכתב האשר"י כי מן הסתם הקערות והמחבת אינן מנוקים משמע דאפילו אין רוצה להדיחם עתה שהרי המחבת אין מדיח עתה יע"ש ולזה ציין הש"ך ז"ל כאן דממ"ש המחבר ס' נגד שומן שבקערה ולא סתם ש"מ דכדבריו ס"ק א' כן הוא דווקא קערה שרוצה להדיח עתה סתמא אין מקונח לא המחבת ושאר כלים וכאמור:

== יב ==

'''וי"א.''' עש"ך הביא רק ט"א ועיין בצ"ד אות ה' ולענין אי הם כ"מ או כ"ע שמהני הגעלה כתבתי בט"ז אי בעי הגעלה דהוי כלכתחילה יע"ש:

== יג ==

'''מבליעת.''' עש"ך דאם ידוע שלא נשתמש ע"י עירוי תוך מעל"ע שרי ועמ"ש בסימן ק"ה בדבר גוש בכ"ש בש"ך ושם אבאר:

== יד ==

'''והמים.''' עש"ך וד"ל מדינא אף עם בשר כך אבל עם חלב מדינא אסור דנתבשלו לדידן הוה לכתחלה ואסור:

== טו ==

'''אבל.''' עש"ך וכ"ש הוא דל"ת דוקא יורה שהועמדה על האש יש בה כח להפליט ולהבליע בקערה לטעם שהקערה מן המחבת בלוע אפי' ב' כלים בשר וחלב ביורה חדשה אב"י אפ"ה אסור הכל אף היורה:

== טז ==

'''והכי נוהגין.''' ובזא"ז הוה כדגים דלעיל ש"ך ועמ"ש בט"ז לענין המים ואין להאריך:

== יז ==

'''ואם.''' עש"ך שהניח בצ"ע שבת"ח כתב בה"מ שרי בין עירה מכלי בשר על חלב ובאין ה"מ אוסר בעירוי מחדשה על בשר וחלב וכאן חזר מתרתי בעירוי מבשר לחלב אוסר אף בה"מ ובעירה מחדשה על בשר וחלב התיר אף באין ה"מ ולענין דינא כאות ה' התיר שם עכ"פ בה"מ ולענין עירה מחדשה על בשר וחלב הראה אות כ' (י"ט ט"ס):

== יח ==

'''עירה.''' עש"ך עיין באו"ה כלל ל"ד דין כ"א דלשאר כלים שאין הנצוק נוגע בהן הוה כ"ש וכן לענין שבת דאין מערה רותחין על תבלין אבל בצידיהן שרי עוד כתב שם בדין י"ז בזא"ז אם היו נקיים שרי ופשוט הוא דאם כלי אחד מלוכלך נאסר הב' אכל הכלי הב' מלוכלך אין מזיק כלום לשני לדידן דנצלו שרי עיין ברא"ש פג"ה:

'''והוי''' יודע שמ"ש דהכלי שאין הנצוק בו שרי יש בו מהעיון לפי מ"ש הר"ב בצ"ב ס"ז דקלוח מהקדירה רותחת על צוננת אם לא נפסק הקלוח אף שנזחל ע"ג כירה צוננת לא הוי כ"ש דנצוק חיבור ואין מניח לקרר ודין עירוי כ"ק יש עליו וכדבעינן למימר קמן א"כ כאן נמי כ"ז שלא נפסק העמוד אף שנזחל ונח המים על כלי צוננת ומניע לכלי אחד הכל חשיב עירוי כאמור וכן לענין תבלין בשבת כל זמן שלא נפסק הקילוח אף בצידיהן אסור לערות כדכתיבנא וכ"ת נהי דדין כ"ש לא הוי מ"מ אין מבשל ולענין שבת מישרא שרי הא בורכא הוא דהא דין זה מדברי תה"ד בסימן קפ"א והביא ראיה משבת מ' ב' אמבטי הרי מבשל הוא יע"ש. וסבור הייתי אני העני לומר המעיין במהרא"י שם סיים קדירה על האש ומתוך רתיחותיו נזחל וסיים וז"ל הואיל וקילוח נוזל ונזחל מקילוח העומד על האש כו' משמע דאם עוד כח "אש שולט אין מתקרר יע"ש היטב משמע הא סלקו ממש כה"ג אף שלא נפסק הקילוח ונזחל ע"ג מקום קר קודם שהגיע לכלי הוי תו כ"ש ומה אעשה שהרי הר"ב לא אומר כן בצ"ב ס"ז אין אומר ואין דברים מהא דעל אש אלא סתם וכתב וקלוח מקדירה רותחת ואף' אם נדחוק בזה מ"מ המעיין בת"ח כלל נ"ו דין ו' וז"ל ואם קדירה על האש או שאר "כלי "ראשון ולא נפסק הקילוח הוה כעירוי כמ"ש מהרא"י יע"ש הרי בביאור אף כ"ר שהוסר מאש דינא הכי ועמ"ש בצ"ב בט"ז אות כ"ז נם מ"ש הת"ח ס' נגד מה שנגע בקדירה הא הכל מחובר וצ"ל ומ"מ משערין באומד יפה וצ"ע גם בזה:

'''ומה''' אעשה שעוונותי גרמו שלא זכיתי להבין כל זה כי לפ"ד תה"ד דמדמה זה לערוי א"כ איך יפרנסו מעשה זו כת הפוסקים דאין עירוי מבשל כלל ובהכרח דיש חילוק בין עומד על האש ואפשר כה"ג אף הכל אוסר לא כ"ק עמ"ש בדיני עירוי בס"ח וצ"ב בשם הר"ן דאצל האש לא שייך תתאה יע"ש. גם מהמשנה האלפס והקדירה שהעבירן מרותחין דף מ"ב ב' תוס' בד"ה אבל שכתבו דהדיוקים סתרי ליכא למידק מינה והא דיוקא דסיפא בהכרח לאו דווקא דאל"כ לאשמועינן רבותא דמערה מצידיהן. ואפשר היה לומר דהתנא מדבר בקצוות לתוכן וודאי אסור ולכ"ש וודאי שרי וע"י עירוי עליהן אסור ובצידיהן שרי (ואפשר בנפסק הקילוח שרי) והדברים ארוכים ואין להאריך:

'''סוף''' דבר הכל נשמע לענין דינא כ"ז שלא נפסק הקילוח אף שאין על האש ונח על כ"ש אפ"ה חשוב כעירוי לחומרא וה"ה בשבת לא יערה בצידיהן כ"ז שלא נפסק העמוד וכדאמרן ואם נזחל כ"ר על כירה צוננת שלא בהפסק ומשם ניתז צרורות על כלי קר נמי הוי עירה ואוסר כ"ק כדין חם לתוך צונן ונהי שאין מבשל כה"ג מפליט ומבליע מיהא. ונקוט האי כללא בידך כ"ז שלא נפסק הקילוח הוי עירוי ולא נתקרר אף שנח ע"ג כלי קר אלא אם כן נפסק ונח ע"ג כלי קר ומשם לכלי אחר אין אוסר: {{אצבע מורה}} 

== יט ==

'''שאינן.''' עש"ך ובאב"י אפשר דהמים אסורים לשיטת הר"ב ועיין אות ה' ומיהו במערה מכלי בשר על כלי חולב שאב"י יראה אף להר"ב אין להחמיר דלא הוה רק מנהגא:

== כ ==

'''דאין.''' עש"ך דבסי' ס"ח פסק דמפליט ומבליע כאחת בעירוי שלא נפסק הקילוח וחילק בין להבליע בכלי כו' ומ"ש דנקיים הוי נ"ט בר נ"ט תמה המ"י כלל נ"ז אות כ"ב דלרמ"א בקערות הטעמים נוגעין זה בזה וכן הפר"ח אות י"ז החמיר יע"ש והסכים עמו הכר"ו ומ"מ י"ל דיש צירוף סברת המחבר דהוי נ"ט בר נ"ט ולענין דינא ראוי להחמיר וכ"ש אם מערה כמה פעמים י"ל בפעם א' מפליט ופעם ב' מבליע במלוכלך אבל בשניהם נקיים יש להקל בה"מ ואם אפשר בהגעלה וודאי יגעלנה. ומ"מ יש לראות כיון דעירוי אין מבשל רק כ"ק לדידן מסתמא יש במי הדחה ס' נגד קליפת האחד נהי שאין ס' נגד כולו וי"ל אין ה"נ אם יש ס' נגד קליפת האחד די:

== כא ==

'''יראה לי.''' עש"ך מ"ש דאין תקנה להגעיל ב"י והא יש ע"י אפר הקשה הפר"ח אות י"ט דלוי"ג אין להנעיל בהן והמ"י כלל נ"ז אות כ"ו וכר"ו אות ד' תירצו שיגעיל ב"פ פ"א להפגים ופ"ב להגעיל כדינו ואמנם הקשה הפר"ח דוודאי יש שאר דברים הפוגמין ובתשובת ח"צ ק"א כ"כ אלא דהתורה מיידי דין הגעלה במים ממש וכר"ו הקשה עוד דא"כ כלי הצריך ליבון יכשיר במי אפר ויהיה נט"ל יע"ש וכוונתו דמ"ה וודאי נט"ל שרי אף שקיבל תחילה טעם מושבח ומדרבנן אסור אטו ב"י. והנה בתוס' ק' ד"ה בשקדם פי' הש"ך דהכי קשיא בשלמא לר"א ניחא דלא נ"נ הגעילו ב"פ פ"א נפלט כל האיסור במים ואף שאין ס' מ"מ אחר כך כשנבלע לדופן הקדירה לפי ערך המדומע הוא מעט ואח"כ מגעיל פ"ש ונגד המעט יש ס' משא"כ לר"ת הנ"נ וסוברים השתא דמ"ה נ"נ בשאר איסורים ויש דעה במהרי"ק לומר כן (ואנן לא קיי"ל כן אלא מדרבנן בשאר איסורין) א"כ המים נ"נ:

'''עיין''' במ"י כלל נ"ז כ"ו במ"ש הר"ב צ"ב ס"ז זב על הכירה במקום אפר הניח בצ"ע שמא בשעה קלה אין מפגים ובכלל נ"ה אות כ' התיר יע"ש ובנה"כ כתב דמעט שומן הדבוק נפגם ע"י אפר לא בעין ומ"מ בהפסד מרובה וצורך ע"ש במעשה דמ"י אפשר לצדד. ובתשובת ח"צ התיר בורית בפשיטות וכן הוא האמת וכמ"ש בט"ז דנפסד לגמרי הוא:

== כב ==

'''אין מניחין.''' הטעם דשמא יפול ולא בטיל ש"ך ועיין מ"ש בט"ז טעם הר"מ ז"ל דהמלח שואב מכותח:

== כג ==

'''מותר.''' עש"ך דמיזהר זהיר וכ"ש איסור אצל היתר ויש מחמירין אפילו איסור והיתר:

== כד ==

'''ויש מחמירין דווקא במגולים''' ש"ך וכ"ש הוא מכותח דווקא במגולה וכ"ש כאן:

== כה ==

'''מלח.''' עש"ך לא ידענא דדין זה כפול הוא לקמן סי' ק"ה סי"ג ושם מבואר ג"כ אפילו בקערה של איסור ואולי כוונתו דאף לכתחילה בקערה של איסור מותר להניח ולא כמו שחולק המ"י כלל י"ז אות נ' בכלי היתר שרי לכתחילה דאף דמוציא קצת בדבר יבש מ"מ הוה כנ"ט בר נ"ט טעם קלוש כזה אף בר"ח מהני משא"כ בכלי איסור ובאמת המעיין בסימן ק"ה סי"ג בהג"ה שכתב וכן בכלי איסור דמאחר שהם יבישים אין בולעים מכלי וע"כ היינו אף לכתחלה כמ"ש הש"ך שם אות מ"ז דאי דיעבד אפילו נתלחלח המלח שרי דאין מליחה לכלים להפליט וא"כ מבואר אפי' בכלי איסור שרי לכתחלה כ"ז שהוא יבש לגמרי ועמ"ש בש"ך סי' צ"ו אות י"ז. ולענין דינא לכתחלה וודאי אין ליתן מלח בכלי של היתר וכ"ש בכלי של איסור ועוד שלוקח ממלח בידים מלוכלכות ונכון שיהיו ב' כלים ודיעבד אין איסור אפילו נתלחלח המלח דאין מליחה לכלים להפליט אפילו שמנונית כמבואר בדוכתי טובא ובסימן ק"ג וק"ה וקכ"ב אבאר עוד:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}