עריכת הדף "פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/פ"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''אם.''' עש"ך דהאידנא אין נאכל אלא במסורת כמ"ש סימן פ"ב. ויש לראות דשם ס"ג הוא מטעם שכתב רש"י דהא תרנגולתא דאגמא מתחלה היו מחזיקין בטהרה ואח"כ ראו שדרסה ואו"ה כלל נ"ו אות ח"י לפי שרבו הפירושים מהו סימן הדורס אי כפר"ת יע"ש משא"כ בסימני חיה ובהמה לא הוזכר זה דאין נאכל אלא במסורת ובהמה וודאי אין בקיאות להכיר מפרסת פרסה ומעלת גרה גם אין מקובלין אנו במין זה שהוא טהור וצריכין להכיר אי חיה אי בהמה. אלא דאיהו נמי ה"ק כיון שרבו הפירושים אין לאכול החלב אלא במסורת דא"א בקיאין במובלע חרקייהו ושאר הסימנים:

== ב ==

'''וודאי.''' עש"ך דאין זה סימן לטהרה אלא דה"ק דאם מפריס פרסה ומעלת גרה אלא להכיר בין חיה לבהמה מועילין אלו הג' סימנים ועיין בר"מ פ"א ממ"א ה"י כל מין שמפריס פרסה ומעלת גרה אם מפוצלות הר"ז היה וא"ל בעינן אלו הג' סימנים יע"ש. אמנם אין זה מוסכם דהר"מ פסק כת"ק דר' דוסא עפר"ח אות ב' אבל לר' דוסא כל שיש לו קרניים א"צ לחזור על טלפים דסובר חיה טמאה אין לו קרניים ועיין בר"ן בר"ה דשופר של טמאה אין יוצאין היינו כת"ק דחיה טמאה יש לה קרניים. והר"מ כתב כל מין שמפריס ומעלת גרה וקרניים כו' ואלו בגמרא חולין לא הוזכר כ"א קרניים וטלפים ומשמע דבהא סגי אף שפיה חתוך ויש לעיין:

== ג ==

'''שור.''' עש"ך מה שלא הגיה הר"ב כאן דיש מסתפקין לענין כיסוי דסמך על מ"ש בדיני כיסוי ועש"ך סי' רצ"ז אות ה' תמה על הר"ב שלא הגיה דשור הבר עם שור ישובי אסור דל"ש לתרוצי דסמך על מ"ש בהל' כיסוי ועמ"ש בט"ז לענין חלב שלו:

== ד ==

'''ואין.''' עש"ך מ"ש וכן בס"ו היינו אביו חיה אבל אמו היה מכסין בברכה ואמו בהמה היו לוקין על החלב דוודאי חוששין לזרע האם ולזרע אב הוא דמספקא לן. חלב כוי שלא הכריעו חז"ל אי מין חיה או בהמה וכן הנולד מאביו חיה ואמו בהמה הוה ספק לא וודאי ובהצטרף עוד ספק הוה ס"ס ולא הוה חסרון ידיעה כיון דהספק לכל באי עולם גם ספיקא דפלוגתא הוה ספק:

'''כתב''' כר"ו אות ד' מין ב"ח שבא לפנינו ואין אנו יודעין אמאי לא אזלינן בתר רובא דחיות הנה תי' דמין חיה ז' ומין בהמה ג' מ"מ מרובין הם בהמות מחיות. ואמת הוא כמו עופות טהורים מרובים מטמאים אפ"ה אמרינן אלף מינין יש במזרח וכולן מין איה ולא הולכין בתר רובא ה"ה כאן. עוד כתב באות ה' דלא כתב המחבר אם האם חיה דחוששין לזרע האם והלכה מותר סמך על הדין במקומו. וכוי אף שיש לו קרני חיה ממש אפ"ה ספק הוא ואין להקשות צבי בקרנותיו שמא מבהמה וחיה הוא וי"ל דהוה ס"ס שמא חוששין לזרע האב ועוד דלא שכיח עכ"ל. לא הבינותי מ"ש חלבו מותר הא ספיקא הוה שמא חוששין לזרע האב ושה אפילו מקצת שה אמרינן ובכל קורט מעורב חלב חיה ובהמה ואסור כמ"ש התוס' חולין ע"ט ב' ד"ה בין דכל משהו דם חציו דם חיה וחציו דם בהמה ה"ה לענין חלב וכמו לענין מתנות דחייב בחצי מתנות כמבואר. ומ"ש דהוה ס"ס לא ידענא שמא אמו בהמה ואביו חיה והוליד בדמותו כצלמו וליכא אלא חדא ספיקא ואף שי"ל קצת מכל מקום הנכון כתירוצא דמלתא דלא שכיח הוא:

'''שאלה''' האם יצויר שכזית חלב יהיה לפעמים בטל בשלשים זיתי היתר או לא יצוייר כלל:

'''תשובה''' לכאורה יצויר כזית חלב מכוי הנולד מאמו חיה ואביו בהמה דהוה ספיקא אי חוששין לזרע האב ועכ"פ מקצת חיה הוא דלזרע האם וודאי חוששין וכמ"ש התוס' בחולין ע"ט ב' ד"ה בין ונמצא בכל הזית אין בו אלא חצי זית איסור ומתבטל בשלשים דיש ס' נגד החצי זית. ומיהו באמו בהמה ואביו חיה שמא אין חוששין וכולו בהמה וצריך לשער נגד כל הזית. שוב ראיתי שיש לעיין דנהי דאין חייב כרת ומלקות על כזית זה דיש בו חצי של חיה מ"מ מדרבנן אפשר כולו איסור דחנ"נ בשאר איסורין ודומה ללח בלח נ"נ ובמליחה קיי"ל חנ"נ אף שאין דרך בישול ה"ה כאן. ומיהו הא אמינא שאם נפל לאינו מינו ונשפך וידוע שהיה שלשים זיתי היתר דחנ"נ בשאר איסורין דרבנן ספיקו להקל עס"י צ"ה ולדינא צ"ע {{אצבע מורה}} :

'''ראמים''' שלנו (היינו הבופל"י) מין בהמה דראם שהוא חיה גדולה הוא עד מאד תוס' זבחים קי"ט עפר"ח וכה"ג ובל"י:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}