עריכת הדף "פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/עז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ואפילו.''' עש"ך דאפילו הודח דנסתמין נקבי הפליטה וה"ה לאחר פליטת כל צירו היכא דהבליעה ופליטה כא' ש"ד והכין הוא ודאי מראית טפילת בר גוזלא דקמח אין לו פליטה כלל מגופו אפ"ה אמרינן ביה ככ"פ אמנם מ"ש לשון הרא"ש וטור הנה בטור ליתא ושהה אלא הכי כתב ואפילו נמלח החיצון שעתה אין טרוד לפלוט וברא"ש פג"ה כתב ואפילו נמלח החיצון "ושהה דהשתא אין טרור לפלוט דמו לומר כמו שבולע פולט אגב דמו יע"ש. ומ"ש טרוד לכאורה הוא מיותר כמ"ש הפרישה דודאי אפילו תוך שיעור מליחה החיצון בולע דאין לפנימי מעבד כי אם דרך שם ועיקר דאין לומר אגב דפולט דם דידיה פולט דאחריני והטור השמיט העיקר אגב דפולט ונקיט טרוד גם השמיט מלת "שהה והמחבר השמיט הכל וכתב ואפילו נמלח החיצון ויראה לפרש דה"ק נמלח החיצון ובין שהה דהאיסור הוא בחיצון ובין לא שהה והאיסור הוא בפנימי מחיצון שקודם צליה ע"י מליחה אפ"ה אמרינן ככ"פ מדם המילואים בחיצון וה"ה בפנימי אמרינן ככ"פ אף שאין על האש:

== ב ==

'''וכ"ש.''' עש"ך ותוכן כוונתו דהר"ב מיקל אפילו בנמלח הפנימי והורה דאין טרוד אפילו לציר אפ"ה שרי דנורא מישב שייב מהחיצון ואין מניח לבלוע בפנימי אמנם מהרש"ל וכן הסכים הש"ך דפנימי לא שייך ככ"פ שאין אצל האש רק טרוד שייך בפנימי שאין בולע משא"כ היכא שבולע שאין טרוד תו לא אמרינן ביה ככ"פ ובחיצון אף שאין טרוד כל שהבליעה ופליטה באין כא' אף שאין לו ציר ש"ע ככ"פ והגמ"יי ואו"ה כלל ט' ד"א שכתבו לאסור אם החיצון נמלח היינו שלא שהה החיצון שיעור מליחה והפנימי תפל אסור ומ"ש או"ה דנמלח החיצון אסור דבליעת הפנימי נשאר בתוכה להר"ב צ"ל דה"ק דבליעת הפנימי נשאר בתוך החיצון והוא דחוק ולש"ך ה"ק דבליעת הפנימי מה שבלע מחיצון ע"י מליחה קודם צליה כיון שהחיצון לא שהה מיד בלע הפנימי ע"י מליחה ושוב לא יפלוט אגב דם דידיה דבמליחה כה"ג שרי משא"כ ע"י צליה שאין אצל האש לא אמרי' ככ"פ והשתא לפ"ז הכי הוה הדין ליש"ש וש"ך כל היכא דשניהם תפילים שניהן מותרים דלאימת בלע הפנימי בשעה שהוא חם ע"י צליה אז מפליט דיליה וטרוד ואין בולע וחיצון אף שע"כ בולע מפנימי דאין לפנימי מעבר כ"א דרך החיצון ככ"פ בחיצון שאצל האש ושניהם מלוחים ושהו שיעור מליחה ג"כ שרי וזה פשיטא הוא ואולי דל"ת דהמלח נאסר לז"א דיש ס' במילוי עם העוף נגד המלח שבפנימי והחיצון מדיח אח"כ ושרי דמסתמא עוף הוא כמו המילוי וכשיש בקדירה כ"כ כמו החתיכה שרי כמבואר סי' ס"ב זהו דין א'. הב' כששניהן לא שהו שיעור מליחה נ"כ מותרים דפנימי טרוד ואין בולע. השלישי היכא שהפנימי תפל והחיצון לא שהה נאסר הפנימי מיד ע"י מליחה וככ"פ לא אמרינן לגביה אבל החיצון ג"כ תפל מותר דאימת יבלע לכי חיימא ע"י צליה אז הפנימי טרוד ולא בלע. הרביעי היכא דחיצון תפל או לא שהה והפנימי שהה דנאסר. ומדבריו אתה למד אף שלא הודח הפנימי דאין נסתמין אפ"ה נאסר הפנימי מדכתב ושהה משמע דרק שהה ולא הודח ואף דבסי' ע' פסק דהיכא דפולט ציר במליחה אין בולע מחתיכה שאצלה הכא דמי לחתיכה שנפלה לציר דוודאי בלעה אלא דהתם בה"מ מתיר ע"י הדחה ומליחה שנית ככ"פ אגב ציר דידיה וכאן שאין אצל האש לא אמרינן ככ"פ. החמישי היכא שהפנימי לא שהה והיצון שהה אם לא הודח שרי החיצון דאין נאסר ואף דע"כ בולע ע"י המליחה תחלה מפנימי דאם הפנימי בולע מחיצון ע"י המליחה כ"ש חיצון מפנימי וכיון שאין לו דש"ע כ"א ציר והר"ב לא התיר אלא בה"מ ולרש"ל אף בה"מ אסור ואיך כ' הש"ך דרש"ל הסכים עמו בכל זה י"ל דצליה לענין זה עדיף ממליחה וככ"פ אמרי' בחיצון אף שבלע כל שיש לו ציר ש"ע ככ"פ אבל הודח דנסתמין נקבי הפליטה בחיצון לא אמרי' ביה ככ"פ כה"ג זהו הנ"ל מדבריו כאן:

'''אמנם''' מ"ש דהמחבר והר"ב הבינו בהגמ"יי דמיירי בנמלח החיצון ושהה קשיא לי נהי דהר"ב הבין כך בת"ח כלל ט' ד"ז אבל הב"י כתב דהגמ"יי כתבו דנמלח החיצון והפנימי לא נמלח אסור הפנימי ע"כ מפרש דחיצון נמלח ולא שהה דאל"כ אלא בשהה איפכא מיבעי ליה דאסור החיצון וסבור הייתי לומר דהב"י כ"כ על הטור שהשמיט מלת "ושהה וגם אגב דפליט כו' סובר בין נמלח החיצון ושהה או לא שהה מותרים שניהם ע"ז כתב דלא כהנמ"יי שאוסר הפנימי בנמלח החיצון ולא שהה אלא שמה אעשה שהב"י כתב דלא כתוס' דהיינו דהנמ"יי מחולק עם תוספות שלפנינו ואלו אי הוה מפרש הב"י דהגמ"יי איירי בנמלח החיצון ולא שהה אין מבואר בתוס' דמתירין דהתוס' מיירי בפי' דחיצון נמלח ושהה דאין איסור בחיצון וראיה מטפילת בר גוזלא אם לא שט"ס הוא בב"י וצ"ל דאי נמלח החיצון אסור החיצון או יאסור הפנימי ר"ל לחיצון וכדאמרן כאן:

'''ועיין''' בפר"ח אות ב' השיג על הש"ך מר"מ ז"ל פ"ו ממ"א הי"ז דאם בשר שלוק או צלי מלוי בעוף וצלאן מותר והא יבלע הפנימי מחיצון יע"ש וי"ל דהר"מ מיירי שחיצון נמלח ומ"ש הפר"ח דמ"מ נשאר בו דם להר"מ אה"נ ושאני צליה דמעט דם שנשאר בפנימי דעל השטח העביר המליחה וקודם שתרגיש החיצון חום אש כבר נתקשה בתוכו ולא יצא כלל כמו חליטה הלכך אין ראיה מר"מ להתיר. ועכר"ו ולא הבינותי מ"ש דהר"מ סובר חתיכה שפלטה כ"ד וצירה שהונחה אצל חתיכה במליחה שרי חדא דמ"מ לא שייך כאן ככ"פ בפנימי כיון שאין אצל האש ועוד דהר"מ לא סובר הכי כיון דאין המלח פועל שיפליט כל הדם מחתיכה ומש"ה מצריך מליחה וחליטה א"כ דם מעלמא וודאי לא מהני ככ"פ להר"מ דנשאר קצת בתוכה ודם שפירש אסור בשלמא דש"ע כל שלא פי' וחולט ששוב אין יוצא שרי כמבואר להמעיין בר"מ ז"ל (דדוחק לומר דם מעלמא יפלוט הכל) ומ"מ הא ודאי דאם אחד מהן נמלח והודח והשני לא שהה במלחו כ"ע אף הר"ב מודה דנאסר השני ע"י ולא מהני צליה אח"כ דאין הבליעה ופליטה באין כאחד {{אצבע מורה}} :

== ג ==

'''עד.''' עש"ך דה"ה שידיחם כ"א לבדו ומשמע מדבריו דאם מלאו בלא הדחה בתרייתא אף שמדיח החיצון אסור והא העוף מסתמא כמו המילוי ובסי' ס"ט נתבאר דאם יש בקדירה כמו החתיכה הכל שרי ואולי דהוה איסור דבוק כי אין שייך דנמס המלח ומ"מ לאו כלום הוא דהחיצון וודאי מצטרף ומיהו הא וודאי דאם אין בחיצון כמו הפנימי אין שאר דברים שבקדירה מצטרף כיון דהמלח הוא בפנים אף לש"ך דחולק על רש"ל בסי' ס"ט כאן מודה {{אצבע מורה}} :

== ד ==

'''אינו.''' עש"ך דל"ד לחתיכה עבה דהמילוי הוא בשר בפ"ע ואפילו מלח העוף בפנים ג"כ אין מועיל למילוי ומ"ש דצריך למלוח העוף ג"כ מב' צדדים מדבריו נראה דבה"מ עכ"פ שרי כמו בסימן ס"ט דמדמי להתם דלא כט"ז באות ד' בשם יש"ש דכה"ג אפילו בה"מ אסור וצ"ע:

== ה ==

'''וכל.''' עש"ך דמהר"ב משמע דביצים עם בשר הוה כבישול בין לקולא ובין לחומרא ואף אם לא נמלח הבשר שבפני' כל שיש ביצי' עמו הוה כבישול דלא כיש"ש פ"ק דחולין סי' כ"ט שם האריך ונתווכח עם הר"ב ז"ל פא"פ ומחלק אם לא נמלח המילוי אז יש חילוק בביצי' לחוד הוה כבישול ובשר עם ביצים שרי ואם נמלח המילוי אף ביצים עם בשר המלח שבפנים גורם שיקרש והוה כבישול והר"ב אין מחלק אף בלא נמלח כל שיש שם ביצים עם בשר הוה כבישול ואם היה ס' הכל מותר:

'''כתב''' בתשובת רשד"ם סימן מ"ו אותן הנותנים חתיכת בצל בין חתיכה לחתיכה וצולין בלא מליחה אסור והפר"ח אות ה' השיג עליו וכתב דלכתחלה אין לעשות כן ודיעבד שרי. ובאמת לפי מ"ש הר"ב בד"מ עשבים שרי וביצים אי לאו דנקרשים הוה שרינן אף דאין להם מה לפלוט מגופן ואף לרש"ל כה"ג אצל האש שייך נורא מישב שייב או ככ"פ ומ"מ בצל שהוא חריף איני אומר בה לא איסור ולא היתר. ודע דלרש"ל יש לראות ביצים עם בשר שלא נמלח מתיר והא הוה כפנימי דפלט כ"ד וצירו דבולע מחיצון ולדידיה לא שייך בפנימי ככ"פ כיון שאין אצל האש כמ"ש באות ב' וצ"ע. ואנו אין נוהגין במילוי אם לא ששניהם מלוחים כמ"ש הר"ב דסובר דמולייתא האמור בפרק כ"צ דשרי היינו דיעבד ולא לכתחלה והמנהג דמולחין מב' צדדין כמו לקדירה:

== ו ==

'''ואפילו.''' עש"ך עשה כלומר דמה עד שימלחנו שניהם כיון דהמילוי הם ביצים לז"א דהר"ב מיירי בשר עם ביצים וסובר אף שאין נמלח הפנימי כל שיש ביצים אסור כמו שנתבאר לעיל {{אצבע מורה}} :

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}