עריכת הדף "פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/כו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ניקב.''' עש"ך ויראה לפרש כוונתו דיש לומר אם שחט רוב הוושט וניקב אסור מתרי טעמי חדא לדידן דפסקינן כרש"י דה' ה"ש אסור במיעוט בתרא מטעם גזירה אטו קודם הרוב ה"ה ניקב יש לגזור וזה אפילו בשחט הב' סימנים ברובן יש לגזור כן ועוד יש לומר למ"ד יש טריפות לחצי חיות אין לחלק בין ריאה לאותו סימן גופא ע"ז כתב דאף למאן דפוסל ה' ה"ש במיעוט בתרא ניקב אין פוסל והביא ב' תירוצים ויש לכ"א קולא וחומרא לתי' הא' אם דרס והחליד ברוב ששחט כבר אין חשש דאף רש"י אין אוסר כ"א במיעוט הנשאר שלם לא במה שכבר שחט וחומרא אם ניקב המיעוט השלם טרפה ולתי' ב' חומרא אם לאחר ששחט רובן דרס והחליד במה ששחט כבר טרפה דהוה דרך שחיטה וקולא אם ניקב המיעוט השלם כשרה כיון דלא הוה דרך שחיטה. והא דעיקור סימנין מהלחי במיעוט בתרא אוסר אף דלא הוה דרך שחיטה מ"מ כיון דנעקר בשעת שחיטה א"א להשחט כראוי המיעוט ומש"ה פסול. והביא ראיה מרש"י גופא דף ח' שכתב והאיכא צדדין שורפין קודם שתשחט רוב הסימנים וושט נקובתו במשהו ומדכתב קודם רוב אלמא לאחר רוב אין קפידא אף דפוסל כ"ש במיעוט בתרא וגם מדכתב וושט משמע קנה ליכא קפידא. ומיהו הא אין ראיה דאף למ"ד יש טרפות לחצי חיות מ"מ באותו סימן גופא אין פוסל. חדא דרש"י מפרש רוב שנים ועוד דרש"י סובר דלר"ז אין טריפות לחצי חיות ומש"ה דקדק הש"ך וכתב וכן משמע מפירש"י רק אמ"ש דאף לרש"י דפוסל ה"ש במיעוט בתרא מ"מ נגד מה ששחט לא מדכתב קודם הרוב משמע עכ"פ לאחר רוב שנים אין מזיק וה"ט כיון דחתוך כבר לא גזרינן כולי האי ודווקא במיעוט השלם. א"נ כיון דלא הוה דרך שחיטה דגם טרפה לא הוה דרך שחיטה אין פוסל ולא כתב אח"כ על מ"ש שאין טריפות לחצי חיות שכן מוכח מרש"י כי זה לא מוכח כדכתיבנא. ומ"ש שכן משמע מרש"י משום דדיוק גמור לא הוה דלמא רש"י מפרש דקושית הגמרא הוא משום קודם הרוב דלאח"כ מה קושיא דלמא ר"ז מיפשט פשיטא ליה דאין פוסל ח' ה"ש במיעוט בתרא ומ"מ משמע כן דאל"כ למה לרש"י לפרש קודם הרוב משמע דדינא אתא לאשמועינן ומש"ה כתב כן. אח"כ הביא הש"ך ראיה דהא נמי לא אמרינן בבהמה אם שחט הוושט וניקב קודם הקנה דיש טריפות לחצי חיות ואין לחלק בין אבר אחד לאותו אבר גופא לזה כתב דהרשב"א בתה"א למ"ד ובתשובה סי' שס"ז כתב להדיא אף מאן דאוסר ואומר יש טריפות לחצי חיות מ"מ באותו סימן גופא אין אוסר יע"ש והביא דברי הדרישה דאין טריפות לחצי חיות. ומ"ש כ"ש אם ניקב הוושט לאחר ששחט כל הוושט דלא כב"ח שכתב למעשה צ"ע דשמא יש טריפות לחצי חיות אף באותו סימן גופא דז"א. ומכל מקום א"י מה מלמדנו דפשיטא דכל שכן הוא אם בנשחט רובו דכשר אם ניקב כ"ש נשחט כולו. ואולי דהכא קאמר בנשחט רובו עדיין אם ניקב השלם י"ל כתי' א' דפוסל לרש"י אבל בחתך כולו לומר יש טרפות לחצי חיות בהא כ"ע חולקין על הב"ח דשאני ריאה דהוא אבר אחר מאותו סימן גופא דודאי אין טריפות לאחר הרוב:

'''כתב''' התב"ש אות א' אם נפגם הוושט במקום ששחט בצד דחתוך קודם הרוב טריפה והביא ראיה מקושית והאיכא צדדין ופשוט הוא. עוד כתב דאם ניקב רק עור העליון והעור הב' אין מגין עכשיו דחתוך הוא או שוחט באלכסון והעור עליון עודף על התחתון אין חשש ע"ש מ"ש התב"ש בסוף הספר בדף האחרון. עוד כתב באות ב' דווקא אם ניקב לאחר ששחט הרוב במקום שחיטה הא בתורבץ או הקנה בכנפי הריאה הוה כאבר אחר ודמי לריאה וספק טרפה הוה וכבר צידדנו בסימן כ"ד ושאר דוכתי והדין נכון הוא:

'''ודע''' דיש להסתפק היכא דשחט סימן א' בבהמה כולו ואח"כ דרס והחליד באותו סימן החתוך במקום אחר מהו לפי' הריב"ש בסימן קפ"ז דאם החליד במיעוט בתרא דקמא פסולה לפי שזקוק לשחוט עוד ה"ה אם החליד בסימן החתך במקום אחר א"ד לא פסלה כהאי גוונא ונ"מ לדידן בשנים שוחטין ובלא שהייה משכחת לה להאי דינא. ומיהו אם שחט כל הסימן ואח"כ חזר וחתך במקום אחד באותו סימן ושהה כדי לשחוט כל הסימנים בסכין רעה הוה ודאי נבלה לא ספק אף לפירוש הר"ר אושעיא דהתם שחט במיעוט השלם משא"כ כאן במה שכבר חתך:

== ב ==

'''וניקבה הריאה''' דחיי ריאה תלויה בקנה וושט ויש טריפות לחצי חיות ועיין מ"ש לקמן בסימן כ"ז לענין מכירת הבני מעיים לעובד כוכבים:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}