עריכת הדף "פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/טו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''הנה''' אפרוח קודם יציאתו מקליפתו יש מחלוקת אי מת ואפילו שחטו בתוכו ספר התרומה סובר בתוך קליפתו הוה נבילה ואפילו שחטו והרשב"א בארוך צ"ד א' ובקצר בית שני ש"ד ביאר בפי' דבתוך קליפתו אין בו ד"ת אלא מד"ס וקרא דכל השרץ לרבנן דקאי בתוך קליפתו הוה אסמכתא יע"ש ועיין ש"ך סימן פ"ו אות כ"ג ובר"ס ק"ז אות א'. והטור שכתב ביצת אפרוח שלא יצא לאויר העולם אסור משום שרץ השורץ דהוא אסמכתא ואלו הוה איסור תורה לא הוה נקיט איסור דרבנן ושבקיה לאיסור תורה הלכך לענין דינא ודאי מספיקא לא נפקא והוה ספק איסור תורה ואם יש ב' קרירות אח' היתר ואח' איסור ונפל אפרוח כזה ולא ידעינן להי נפל מ"ה הוה ס"ס שמא לא נפל לכאן ושמא מן התורה מותר ומדרבנן אני אומר לתוך איסור נפל ועיין פר"ח ופ"ת ותב"ש שהאריכו בזה לפרש דברי התה"א יע"ש ודעת הש"ך בכאן דהוה דרבנן ומש"ה הביא דברי הטור משום שרץ השורץ דהוה אסמכתא:

== ב ==

'''מותר''' פי' הש"ך מיד והיינו כת"ק דראב"י. או דאין הלכה כראב"י בברייתא או דרב ור"י פליגי עליה דמסתמא כשלא נפתחו עיניו איירי ומ"מ הש"ך אוסר כ"ז שלא גדל הנוצה שיש בהם קנים דלא כט"ז שמתיר ויראה לי אף למ"ד ב"ת הוה דאורייתא זה הוה דרבנן:

== ג ==

'''ואפי'.''' עש"ך דהרכיב דעת התוס' והרא"ש והטור אהדדי דמשמע ליה דהתוס' לאו דווקא אינו הולך ה"ה אינו עומד נמי ועיין ביש"ש פא"ט סי' ס"ג כתב מתו' משמע אינו הולך יע"ש. ומיהו וודאי דאף אינו עומד דאי רב נחמן עומד בעינן א"כ מה קא דחי לה התם בחולין הבמ"ע שהפריס הלך הל"ל אלא וודאי כדאמרן כאן. והראה מקום לא"ח סי' תצ"ה למ"ש רמ"א שם בהג"ה לענין י"ט בעינן הפריס ע"ג קרקע דווקא יע"ש. וכתב המ"א שם אות י"ז מדסתם רמ"א בי"ד ש"מ אף אי בדק ומצא שינוי באיברים שרי דלא כמ"ש בד"מ בא"ח ואפ"ה אין לשוחטו בי"ט אא"כ הפריס דשמא ימצא טריפות גמור. ובאות י"ו הקשה אמה דכתב ד"מ עוף דנדרס לכותל דשוחטין בי"ט דהוה חזקה משא"כ בעגל הא בעגל יש לו חזקה מחמת רובא עכ"ל ור"ל חזקה שלא נתבררה לא הוה חזקה ואף היה אלף שנים וע"כ מטעם רובא א"כ ה"ה לעגל יע"ש. ולכאורה כיון דאין יכול לעמוד יצא מהרוב אלא דאפ"ה שפיר אמר דוודאי הרבה וולדות אין עומדין מיד בשעת לידה אלא אחר שעה או שתים וריעותא דאין הולך היינו לאחר מיכן א"כ הו"ל תו חזקה טובה יש לו כמו עוף שנדרס וכ"ש הוא וכמ"ש הט"ז:

'''ומדי''' דברי בו זכור אזכרנו {{אצבע מורה}} מה שראיתי בס' שאגת אריה הל' י"ט סימן ס"ד וז"ל בקיצור דבדיקה בריסוק בעמדה לא הוה אלא מדרבנן דאי מ"ה מה מיבעיא בביצה עוף שנדרס מהו לשוחטה בי"ט פשיטא דספיקא דאורייתא לחומרא וגם אהא דביה"ר אין בו משום ריסוק משני הפריס ואכתי הא בעי בדיקה ולא משני שהלכה דעדיף טפי וגם הקשה ממסוכנת איך מותר לשחוט ודלמא לא תפרכס והוה ספיקא דאורייתא והעלה דמסוכנת לאו ההיא דחולין שצריכה פרכוס אלא חולה ואין מסוכן כ"כ שאינה יכולה לעמוד יע"ש. והנה מסתימת א"ח תצ"ח ס"ו דמותר לשחוט מסוכנת משמע אפי' צריכה פרכוס ועיין תב"ש סי' י"ז אות ז' דרוב מסוכנות אין מתות קודם גמר שחיטה אלא דאי לא פרכס יש ראיה דמתה קודם ומש"ה השוחט בלילה לא כתב הר"מ דהוה וודאי נבילה וא"כ שרי לשחוט המסוכנת גמורה בי"ט. ומיהו דברי התב"ש שם צ"ע ושם אבאר. ומה שהקשה מהא דמסיק הפריס לא הבינותי מה קשיא ליה דע"כ הוצרך ר"נ להשמיענו דאיכא ריעותא דאל"ה פשיטא דרוב הנולדים ימותו כקושית הר"ן ז"ל וא"כ שפיר משני בהפריס וודאי אין בו חשש דאזלינן בתר רובא הא בלא הפריס בעי בדיקה מדאורייתא בשהה מעל"ע אה"נ דאסור לשחוט בי"ט וכדאמרן. אמנם מה שהביא ראיה מהא גופא מה מיבעיא ליה סבור הייתי לומר דמש"ה כתב בש"ע עוף שנדרס בי"ט דווקא דלא תיקן להוציאו מידי אמ"ה כמ"ש הר"מ בהלכות מלכים דאין ב"נ מוזהר על אמ"ה של עוף אלא שזה טעות דהא תיקן להוציא מידי נבילה ולההיא דהל' מלכים כבר הקשו כולם מפסחים ע"ג דמשני בחטאת העוף והר"מ הל' שגגות פ"ד פסקה ואין כאן מקומו. וכפי הנראה דאם שחט ע"מ שימצא כשר א"כ כי נמצא טריפה אין כאן חיוב חטאת שהרי מלאכת מחשבת אסרה תורה משא"כ בשוחט לעבודת כוכבים שמתכוין לכך וכדומה ומ"מ בעינן שם קצת תיקון ועיין פסחים ע"ג שוחט ונמצא טריפה ובר"מ בפ"ב מהל' שגגות ה"י והדברים ארוכים ואי"ה בסי' נ"ח אכתוב עוד:

'''ודע''' דהא דמשני הב"ע הפריס וליכא ריעותא הוא דהוה כמ"ש הרא"ש שם ואפילו איכא ריעותא שאין עומד והתוס' שכתבו שאין הולך הוא לאו דווקא וכיון שהפריס לאו ריעותא ורש"י שפי' עמדה א"צ מעל"ע הוא כפי' הר"ן ז"ל או סובר דלא מחזקינן ריעותא לענין י"ט:

== ד ==

'''אין סומכין כו'.''' דעובד כוכבים מסל"ת אינו נאמן אלא בעדות אשה לבד וכ"ש כאן דלהשביח מקחו אומר כן ומיהו אף עובד כוכבים אף שאין מוכר אין נאמן מה"ט דאין נאמן אלא באשה. ומשמע לכאורה מדבריו כל שאין ידוע אי כלו חדשיו הוה ספיקא דאורייתא דאי דרבנן הא מהימן אף בשאר איסורין עובד כוכבים מל"ת כמ"ש הש"ך בצ"ח אות ב' ובקל"ז אלא דא"א לומר כן כמו שמוכח בא"ע סי' קנ"ו וקס"ד ואפשר דהכא איתחזק מיקרי דעד עתה היתה מעוברת:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}