עריכת הדף "פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/צז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''שמא.''' עט"ז. הנה מ"ש דמדוכה נעשית בשר אף ששומן אין חריף מ"מ ע"י חורפא דתבלין וחוזק הדיכה נבלע השומן ג"כ במכתש וזה אמת ויציב עיין רשב"א תמ"ט ויבואר לקמן בק"ג ס"ו ואף שהפר"ח בצ"ו אות כ' בתולע שחתך בפירי חריף אין הסכין צריך נעיצה דאין התולע חריף ל"ד לכאן. גם הב"ח מחמיר שם ואף דהת"ח כלל נ"א כתב דא"צ סכין נעיצה היינו דתולע פגום הוא. והפר"ח כאן אות א' חולק עליו אמנם הכה"ג בטור אות ב' כט"ז וכן הפ"ת אות א' והיינו היכא לפי שעה אבל אם ייחדוה לבשר ויחד נמי מכתש חולב שרי כן משמע מפ"ת וכן יראה להקל דהט"ז לא מיירי אלא ברוצה לכתוש לפי שעה לבשר להכשירו אח"כ או להניח כך ואם יצטרך לחלב ישאל משכינו כה"ג אסור. ומ"ש הפ"ת שם צ"ע דוודאי אף בהדחה אסור דנ"ט בר נ"ט ואב"י לא מהני בד"ח עס"י צ"ה:

'''והנה''' אי איכא ס' נגד החלב אי שרי לכתחלה לעשות כן דעת הצ"צ בסי' פ' דאסור דהוי כמבטל איסור לכתחילה כיון דדרך הפת ויין להשתמש עם בשר וחלב וכה"ג בהגהות הטור אות ג' התיר יין לערב בו מעט חלב והסכים עמו מהר"י אישקפ"ה יע"ש. נמצינו למידן לערב לכתחלה מעט חלב בפת כדי לאכול עם בשר לכ"ע אסור עס"י צ"ט בש"ך אות כ"ב ומ"י כלל פ"ה אות ס"ב ואפילו לאכול כך יראה לאסור כי פליגי לתקן היין דמשום הפסד הוי דיעבד הצ"צ אוסר והכה"ג מתיר:

'''ואם''' אפו פת בתנור שטחו בשומן המבואר בס"א לאסור אפילו במילחא אין להקשות ליטעמי' עש"ך צ"ו אות ה' וההיא חשוב דיעבד דאפילו במלחא אסור י"ל דמה"ט הוא דעבד לכתחילה הוה כמבטל איסור בידים ומהר"י מטראני (שהובא בכה"ג א' שהוא מורו הרב יודה בכאן לכתחילה) ולפ"ז אם בשוגג שלא ידע שטחו התנור וכיוצא ואפה פת י"ל דמהני טעימה ואפילו לאוכלו עם בשר או עם חלב שרי כבסי' צ"ט שם ועם זה יתיישב ההוא דרבה בר אהילאי פסחים ל' דמקשה מברייתא דוודאי לכתחילה לעשות כן אסור אף ע"י טעימה ועיין כר"ו א' יע"ש ומיהו בלא טעימה אף שיש ס' בפת נגד השומן אפ"ה כ"נ מיהו אסור עש"ך בק"ה אות ט"ו ומ"י כלל ס' אות א' בשם מהרא"י מטראני:

== ב ==

'''ואם.''' עט"ז משמע דמפרש כש"ך אות ב' ובכר"ו הקשה דאמאי אסור הפת דהוי נ"ט בר נ"ט יע"ש ובאמת קשה טובא כיון דלא זב תחת הפת ממש רק שהבלוע הולכת בכל התנור וברמ"א א"א לפרש נילוש עמו משמע דאף במליחה אסור וז"א עס"י צ"ה בהג"ה דניצלו דיעבד שרי ומיהו עם חלב ממש אסור דהוי לכתחילה כמו בס"ב פת שאפאו עם בשר אבל עם מלח וודאי שרי וליכא נמי למיגזר עס"י א' ובש"ך אבאר עוד:

== ג ==

'''ואפילו.''' עט"ז ובנה"ך הניח בצ"ע ובכה"ג ובל"י בסי' צ"ב התירו דלא הוי בעין כיון שמפסיק העיסה של הפשטיד"א רק בלוע בתנור ומכלי אל כלי אין יוצא בלי רוטב ומ"ש הט"ז דמחבת לכתחילה אסור משמע הטעם דב' קדירות לכתחילה אסור ועיין בת"ח כלל ל"ה משמע דחיישינן שמא יזוב מאוגני המחבת בעין לחוץ:

== ד ==

'''עד.''' עט"ז הנה להמחבר בצ"ב צ"ל כן דמתיר נצלו לכתחילה ולדידן אדיעבד דאם אפה אסור הפת היינו שאין תנור מקונח יפה (ומיהו כ"ח מתקנח יפה) ולפ"ז אם טחו באליה והוסק מעט לא מתלבן שיהא ניצוצות נתזין הימנו דמ"מ הבעין נשרף תו הוה נ"ט בר נ"ט ודיעבד הפת שרי במלחא עכ"פ לדידן והא דכתב המחבר עד שיתלבן אפשר משום להתיר עם החלב קאמר דאין לגרום לכתחילה נ"ט בר נ"ט עס"י צ"ה ועיין תוס' פסחים ל' א' ד"ה ודילמא וצ"ע דהא רבה בר אהילאי לעולם אפי' הוסק התנור שיהא מתלבן אוסר דסובר אין כ"ח יוצא מידי דופיו בכך והא הוה נ"ט בר נ"ט ולהתוס' הוקשו דאסרה לעולם משמע אפי' דיעבד ואפי' שגג עס"י צ"ה מ"ש בשם הש"ך ואם היינו אומרים דרבה בר אהילאי כרב סובר דנ"ט בר נ"ט אסור אכתי מה מקשה מברייתא עד שהוסק ברייתא סברי כשמואל דנ"ט בר נ"ט שרי ורב תנא ופליג ורבה ב"א כרב סובר ועיין בר"ן פסחים במ"ש דרך להסיק י"ל כמו שכתבתי ואין להאריך. ואם לא הוסק ויש ס' בפת נגד הבעין דיעבד שרי ובתנאי שיטול כדי נטילה וכאמור:

== ה ==

'''ואפילו כו'.''' דבוכיא לא מהני היסק בחוץ ט"ז אבל בפנים מהני היסק עיין הלכות פסח תנ"א וח"י אות י"ג ושם יבואר בעז"ה וכאן אין להאריך:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}