עריכת הדף "פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/לח"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''או.''' עט"ז בשם רש"ל ומשמעות דבריו דכל מראות חוץ ממראות פסולות המוזכר בגמרא כמו ברוי"ן או גר"א כשירים הם דמ"ש מקריי"ט שטיי"ן או כעין עין דאין להוסיף על הטריפות וכ"נ ממ"ש כל האחרונים אלא שראיתי להשמ"ח ס"ד וי"ד החמיר בשאר מראות יע"ש ומאחר שרש"ל בא"ט בסימן ל"ט התירו בפירוש והסכים על ידו הט"ז אין להחמיר בשום מראה גר"א או ברוי"ן זולת אותן מראות הפסולות המוזכר בש"ע ואף מראה ווינקשי"ל ומ"מ צריך עיון רב כי א"א בקיאין כ"כ להכיר בין המראות כתב השמ"ח סי"ב מראה המותר צריך הריאה נפיחה דהוה ריעותא ואם לא נפחוה כשירה בה"מ יע"ש ונכון הוא ובמראה פסולה ע"י נפיחה פסולה דבנפיחה משערין יע"ש ונראה דמיירי שנפחוה כדרכה הא יותר מדאי אמרינן דבחייה לא היתה נפוחה כ"כ אם לא כמ"ש הש"ך בסימן ל"ו מכח ממ"נ טריפה וה"ה כאן ופשוט הוא:

'''ודע''' דאם יש הרבה מראות כשירות כוחלה ואודם וכדומה כשירה כמ"ש המחבר ס"ד דאפי' יש הרבה גוונים מאלו המראות אמנם אם הם סמוכות להדדי כתב השמ"ח סימן ל"ז ס"ה באין ה"מ אסור דהוה ב' לריעותא. וכאן בתב"ש אות א' חולק על מהרט"ץ במה שאוסר תרי מראות כשירות וי"ל דמהרט"ץ מיירי בסמוכות וטור והמחבר מיירי באין סמוכות ומ"מ בה"מ יש לסמוך אמ"ש השמ"ח בסימן ל"ז ס"ה דכשירה:

'''כתב''' הכר"ו אות ב' ירוקה ואדומה בחדא ריאה טריפה ממ"נ אם לא נבלע הדם עדיין ירוקה מאי עבידתיה ואם לא נפלה הדם עדיין אדומה מאי עבידתיה יע"ש וכפי הנראה יש להכשיר אף ירוקה ואדומה בחדא ריאה די"ל מקומות מקומות יש במקום א' עדיין לא נבלע הדם ובמקום א' לא יש עדיין וכן נראה מסתימת הטור והמחבר ואם יש הרבה גוונים מאלו המראות כשירה משמע אף ירוקה ואדומה בחדא ריאה {{אצבע מורה}} . מ"ש הש"ע מראות חריות של דקל הוה רק ספק עיין שמ"ח ס"ג ומ"מ אנו לא מחשבין לס"ס דהוה ספק חסרון ידיעה שא"א בקיאין ועיין סימן ל"ה סי"ב נפוחה כעין חריות הוה ספק אמנם בשאר פירושים שם אהא דחריות של דקל הוה ודאי כן העלו אחרונים ומש"ה דקדק המחבר לכתוב בחריות של דקל הוה ספק לא באינך:

== ב ==

'''כמראה.''' הט"ז העלה דבעינן מראה ריאה והמחבר שינה וכתב למראה המותר והוא לשון הר"מ ז"ל בפ"ז מה"ש הח"י דמראה המותר סגי והט"ז הביא לשון רש"ל ביש"ש פא"ט סימן ל"ט והביא ראיה מלשון הטור במ"ש אצל מראות שיש הרבה גוונים (מ"ש בט"ז "אבל הוא ט"ס וצ"ל "אצל) משמע דמראה כשירה לקותא מיקרי והלכך כיון שרוב פוסלין אף שחוזר למראה המותר והם התוס' חולין מ"ו ד"ה אלא דאדומה כשירה היינו שחוזרת ומתלבנת ולפ"ז מראות פסולות אפילו מתלבנות פסולה ונהי דלא קיי"ל כן מ"מ בעינן מראה ריאה כן הוא תוכן כוונתו. ויש לראות אמאי לא הביא דברי הטור דסובר מראה ריאה בעינן. גם מה שהביא ראיה מהרבה גוונים דה"א כיון שנתקלקלה טריפה קמ"ל דלא ומזה הוכיח דמראה המותר קלקול עכ"פ הוה אמנם בטור לא כתב כן רק ולא אמרינן כיון דיש הרבה גוונים נתקלקלה קמ"ל וא"כ אדרבה קמ"ל דאין זה קלקול כלל. וא"כ גם מ"ש השמ"ח בסימן ל"ז דמראה כשירה על גבשושית הוה ב' לריעותא אין הכרח וכמ"ש ומ"מ מי יקל ראש לומר דלמראה כשירה לא הוה קלקול כיון דהט"ז קורא למראה כשירה קלקול והנה הרא"ש הקשה אתוס' דל"ש וטריפה דכל המראות כשחוזרים למראה המותר כשירה ומאי קושי' דאדומה אפילו השתנה למראה המותר כשירה ושאר מראות בעינן למראה ריאה דווקא. ולכאורה מוכח מרא"ש דלמראה המותר סגי וז"א דאי אדומה מראה פסולה בעינן מראה ריאה מ"ש משאר מראות פסולות. ובנה"ך השיג על הט"ז והראה מקום לש"ך אות ד' ושם הכשיר למראה המותר וכן דעת הפר"ח אות ח' והשמ"ח סי"ב. ובל"י אות ה' כתב דהעיקר לאסור וכתב דהלבוש כתב להיפך ולא ידענא למה דחה דברי הש"ך ואמר דבלבוש משמע דמראה ריאה בעינן ואני אומר הש"ך עיין היטב בלבוש שכתב וכל אלו המראות אין אסורים אלא כשנראה המראה בעיני' אחר נפיחה משמע הא משתנית אף למראה המותר סגי וכפי הנראה מ"ש שם בלבוש ס"ב למראה בשר צ"ל למראה כשר ומ"ש למראה ריאה הוא לאו דווקא יע"ש וגדולה מזה כ' השמ"ח דאם משתנית למראה אדומה כשירה ומ"מ דוקא בה"מ הכשיר השמ"ח כשמשתנה למראה המותר:

== ג ==

'''כמראה''' הכחול הוא מה שקורין לאזו"ר ט"ז. והיינו בין כמראה כחול עצמו ובין כמראה הדברים שנצבעים ממנו כן כתב השמ"ח ס"י וכתב שם דאודם אף שנכנס לבשר כשר דלא כדמש"א ומראה המותר א"צ שינוי כלל אחר נפיחה וכן הוא פשוט ביש"ש פא"ט סי' ל"ט דמראה המותר א"צ שינוי כלל:

== ד ==

'''וי"א.''' עט"ז והטעם האוסרין כיון דהאדימה הריאה מחמת מכה שבדופן י"ל לח' שרצים מדמינן ליה וכן כתב הרא"ש בשם רבינו אפרים וז"ל כיון דאיכא לדמויי לח' שרצים לחומרא מדמינן לה. ויראה דספיקא הוה אף לר"א לא וודאי ומ"ש הט"ז דבה"מ יש להתיר הוא ד"ע לא דעת רש"ל דהמעיין בא"ט סי' כ"א יראה דמתיר לגמרי ומ"ש הט"ז למראה ריאה יש לעיין בשלמא מראות פסולות איכא טעמא דיש"ש בא"ט סי' ל"ט דרוב פוסלים משא"כ באדומה דרובן מכשירים באדומה אף מחמת דופן א"כ למה לי מראה ריאה וי"ל מראה המותר יש להתיר אף באין ה"מ וכדאמרן ועיין מ"ש בש"ך:

'''ודע''' בדין מראה פסולה שלא נכנס כ"א לקרום העליון דעת הפר"ח אות י"ג להכשיר דלאו זיהריה הוא דלימא מיקלי קלי והשמ"ח סי"ד היקל לצורך גדול בהאדים עור א' ובתב"ש כתב דאי האדים עור העליון והתחתון לא האדים לכאורה לט"ז טריפה דע"כ לקותא הוא דאי לא נבלע דמו מדר"נ הא התחתון לא האדים אפ"ה כשירה וכבר כתבנו לעיל דה"ה אדומה וירוקה בחד ריאה כשירה וכן משמע מדאמר חזותי חזותי משמע הרבה גוונים ולא חילק בין אדומה וירוקה בחדא ריאה:

'''וראיתי''' להכר"ו אות ב' הביא ראיה מחידושי הרשב"א דלא מני ריאה בהדי אדומים שהוריקו (עיין חולין כ"ו א') דאי ככרתי כשירה וכביעותא בלא"ה טריפה ואי לא מיטרפא עד שיכנס המראה לב' קרומים אכתי לחשוב ריאה בנפלה לאור אף בקרום א' עכ"ל. והנה בחדושי הרשב"א כתב שם אר"י שיעור ירוקתן כו' אפשר דווקא עד החלל אף שכתב לבסוף במשהו מ"מ לא ברירא ליה וא"כ הא כתב שם ב' תירוצים הא דלא מני ריאה או דלא שכיח שיש צלעות כו' ובתי' הב' כתב אם נאמר דבנפלה לאור בעינן ב' עורות אמנם בתה"א נ"ב א"ב כתב בפירוש דאף לא הגיע עד החלל טריפה ואפ"ה כתב התי' הב' דמש"ה לא חשיב ריאה דכביעתא בלא"ה טריפה והא משכחת ליה בהוריק קרום א' ולזה יש לומר דה"ק באם הוריקו ב' קרומים בלא"ה טריפה והא דלא חשיב התם ריאה דירקות כולל ב' צבעים וככרתי כשר בריאה דמצוי הוא מדר"ן וגם כביעותא רוב פעמים הוריק בכל ובלא"ה טריפה ואה"נ דמש"ה כתב הרשב"א בארוך דריאה של עוף אם נמצא כביעותא טריפה פשיטא ומה נ"מ וכמו שהוקשה להט"ז בכל זה בסי' נ"ב אלא דנ"מ להוריק עור א' ואי"ה בסימן נ"ב אבאר אלא דהט"ז לשיטתיה כאן {{אצבע מורה}} :

'''מה''' שכתב הט"ז מעשה הביא היש"ש בא"ט סימן ל"ט ויש חסרון בדפוס וכן צ"ל והיה חוט שחור ובדק שמא מחמת מוגלא או דם ונשאר החוט שחור כמו בתחלה והטריף וכן פי' השמ"ח סי"ד ותב"ש אות כ' דהא דמראה פסולה על בועא אין פוסל בדיקה בעי ואם כשלוקח המוגלא חוזר למראה המותר כשר והביא מעשה זו ועוד ראיות והל"ח בא"ט אות פ"ז פוסל ג"כ יע"ש והכה"ג בהגהות ב"י אות כ' הסכים לזה דבעינן שיהא העור אחר כך חוזר למראה המותר לאחר שנטל המוגלא ממנו. כתב עוד השמ"ח באם לא נכנס המראה פסולה רק לעור העליון והתחתון נהפך למראה אחר לכ"ע פסולה ונכון הוא ועיין מ"ש בש"ך אות ה':

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}