עריכת הדף "
פרי הארץ/פרשת תולדות
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} '''ואלה תולדות יצחק בן אברהם.''' פירש"י ז"ל יעקב ועשו האמורים בפרשה. הענין הוא על דרך תשובת הלל להגר שבא להתגייר על מנת שילמדנו כל התורה על רגל אחת וקבלו ולמדו מה דסני לך לחברך לא תעביד. פרש"י ז"ל שהוא מצות ואהבת לרעך כמוך. עיי"ש במהרש"א שמקשה למה לא אמר לו בלשון שנצטוינו בתורה ואפי' בלשון תרגום עכ"פ בלשון עשה ותרחם לחברך כוותך. ואמר בלשון שלילה ובלשון לא תעשה מה דסני לך לחברך לא תעביד: אבל הענין הוא ארז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם והם כנגד עשרת הדברות כארז"ל שהסתכל בתורה וברא את העולם. והנה ענין בריאת העולם ידוע שהיה מתחלה הוא ושמו אחד אחדות פשוט בלי שום תפיסה השגה וגבול שהוא אין סוף וכשעלה ברצונו הפשוט לברוא צמצם את עצמו כידוע. והנה ענין אחדות פשוט וא"ס הוא דבור אנכי וכל המצות עשה, והצמצום שהוא הגבורות הוא הלא תעשה ודבור לא יהיה לך עם כל פרטי הלא תעשה שבכל התורה כולה מעילה לעלול בפרטי פרטים. הנה כל השרשים והענפים כללים ופרטים שיש להם שורש למעלה עשו פרי למטה במעשה המצות. וזו היא תורתנו הקדושה עם כל מצותיה חקותיה ותורותיה: והנה ארז"ל [עה"פ] {{ממ|בראשית}} עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי וכו' מלמד שקיים אברהם אבינו ע"ה אפילו ערובי תבשילין. אשר לכאורה תמיה מנא ידע ואם נאמר שהשיג מעשה המצות והמשפטים שהשכל מחייב אעפ"כ יקשה האיך השיג החוקים שאין להם טעם ואין שום שכל מחייב, כמו פרה אדומה ושארי חוקים. אבל לפי דברינו יובן, כאשר אמרו רז"ל שאמר למשה לך אני מגלה טעמי פרה ולאחרים חוקה שכל החוקים יש להם טעם ושורש למעלה בסדר הבריאה כי הבריאה היתה ע"פ התורה רק כי לאו כל מוחא סביל דא לכן לאחרים חוקה. אבל לא דברה תורה בגדולים כמשה ואברהם אבינו ע"ה שאין לך דבר עומד בפניהם להיות חוקה, אבל כל החוקים הם אצלם מצות לידיעתם והשגתם טעמם ושרשם: אבל דבר זה אי אפשר להיות שיתהפכו החוקים למצות לפניו אם לא בהתבטל המצות מפניו ואינם נוהגים אצלו על דרך משל כל הל"ת לא תרצח לא תנאף לא תגנוב. שאין האזהרות אלו ראוים לפניו מחמת שבירת תאותו עם כל המדות גשמיות שאינו משתמש עמם לצרכו כלל בלתי לה' לבדו, וכל עשיית צרכיו הם מאוסים אצלו, כלכלוך הטיט והצואה שאינם צריכים להזהיר לשום אדם שירחק מהם כי בלא"ה יעשה מפני המיאוס. ועל דרך זה אמר דוד המע"ה תהלים ולבי חלל בקרבי. הנה לאדם כזה שאין המצות נוהגים אצלו מגלים לו טעמי החוקים ונעשים לו החוקים למצות. וזהו ארז"ל שיתבטלו המצות לימות המשיח כי מלאה הארץ דעה את ה' {{ממ|ישעי'}} ויהיה להם תורה אחרת מן החוקים יהיו מצות וכשהולך מחיל אל חיל והיה רק למעלה למעלה עד שיגיע אל שורש כל התורה והמצות שהוא אנכי ה' אלהיך אחדות פשוט ואין סוף, בעמדו שם תרפינה כנפי כל המצות והחוקים וכולם בטלים שהרי הוא ביטול היצה"ר להיותו עומד למעלה וקודם התחלת הבריאה והיצה"ר מנין: והנה באמת שבתחילת וקודם הבריאה הוא העשה אנכי ה' אלהיך ואח"כ הל"ת אבל בהשגת המצות צריך להיות להיפך בתחילה סור מרע ואח"כ ועשה טוב שהרי האדם בתחילה פרא אדם יולד ומדרגתו למטה מטה וצריך להוסיף מחול על הקדש למעלה מעלה עד אנכי ה' אלקיך. וזהו שהגר שבא להתגייר רצה ללמוד כל התורה על רגל פי' קיום והעמדה אחת. והנה באמת למדו אם אמנם שורש הכל הוא אנכי ה' אלהיך כנזכר אבל הגר לא היה יכול להבין השגת אנכי אם לא בדרך שלילה תחילה לא יהיה לך מפני היות מדריגתו תחילה מטה מטה וזהו שאמר ואידך פירושא זיל גמור, כי מצות ואהבת והשלילה מה דסני לך לחברך לא תעביד הוא מצות אנכי ולא יהיה לך. וכהבנת פרש"י ז"ל: וזהו ואלה תולדות יצחק בן אברהם שהוא סדר הבריאה ופי' יצחק שהוא צמצום וגבורות בן אברהם שהוא חסדים ואחדות פשוט. ומאלה נפצה כל הארץ. זהו שפירש"י ז"ל תולדות הם יעקב ועשו האמורים בפרשה וכפירש"י ז"ל על עשו שנעשה ונגמר בשערותיו ביום הוולדו. וכמאמר הזהר על פסוק שור או כשב או עז כי יולד תיכף ביום הוולדו נקרא שור בן יומו מפני היותו נגמר ביום הולדו מה שאין כן אדם. אבל באמת אדם במדותיו הגשמים ביום הוולדו נגמר כמאמר לפתח חטאת רובץ, מלך זקן וכסיל. ולכן ביום הולדו נקרא עשו. ואח"כ יעקב ידו אוחזת בעקב עשו ופי' ידו היא התפיסה שלו שהיא חכמה תתאה שהיא יו"ד וזהו ידו ואחר כך ממנה יגיע לחכמה עילאה ומצות אנכי שהוא אחדות פשוט והמבין יבין: {{ניווט כללי תחתון}} [[קטגוריה:פרשת תולדות]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:בלי סוגריים מרובעים
(
עריכה
)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ממ
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:סרגל כללי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל כללי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:סוגריים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף