עריכת הדף "פלתי/יורה דעה/ע"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}
{{OCR|קישור=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8189&st=&pgnum}}
{{עוגןמ|א}} דאין פולטים וכו' כ"כ הרא"ש דקשקשו' קמטי כמו עופות והטור כתב וז"ל הואיל ואינו אוסר יותר רק בכדי קליפה אם לא נטלו קשקשים שרי משמע מזה דטעמו דקשקשי' הם במקום קליפה וכ"כ ש"ך ופר"ח דהטור לא כ' כהרא"ש משום דאין נ"מ דהא אין מליח אוסר יותר מכ"ק והם במקום קליפה ודוחק דלמה ישנה הטור ל' אביו ז"ל ובפרט דברא"ש גופיה יש להבין ל"ל הטעם דקמיטי' הא ס"ל מליח אינו אוסר רק כ"ק והקשקשים הן הן הקליפה וצ"ל אם לקח קשקשים לאחר שמלחן זע"ז ובשלן עם תבשיל להך טעמא דהם במקום קליפה צריך ס' נגד קשקשים בלועים מדם וע' לקמן בהל' תערובות דבנדון זה דבר שנאסר בקליפה צריך ס' לבטל אבל לפי טעמו של הרא"ש דקמיטי ולא בלעו א"צ כלום וטובא קמ"ל וא"כ גם על הטור יקשה למה העלים סבר' רא"ש מה דנ"מ לדינא:ולכן נראה עופו' שנמלחו ודגים תפילים מ"מ אסורים ולא אשמעינן אם ימלחו דגים אגב דיפלטו דם דידהו יפלטו דם עוף דדם עופות נסרך בבשר דגים הרך למאוד ואין יוצא ע"י מליחה אבל קשקשים קמטו ואין נסרך אך מ"מ למ"ד מליח בס' עופות ודגים שמלחו דהיינו עופת מליח ודגים תפל אף דיש להם קשקשים אסורים דהא המלח מבליע הדם בתוך דגים ונסרך בבשר שאחרי הקשקשים ואינו יוצא ע"י מליחה ומה בכך דקשקשים קמיטי ואין נדבק בהם הבשר שלאחר קשקשי' אינו קמיט ולדבק בהם וא"י כלל והוא אסור אבל למ"ד דאין אוסר רק כ"ק א"כ אין הדם נבלע רק תוך קשקשים והם קשים ויפלוט ע"י מליחה ואף הקשקשים מותרים וזה כוונת הטור הואיל ואין יותר מכ"ק אם לא נטל קשקשים שרי אפי' קשקשים דאגב דיפלוט וכו' כי לבשר שתחתון אינו מגיע בליעה כלל וא"ש: 

{{עוגןמ|ב}} דג תפל וכו' משמע אפי' דג לא נמלח כלל מ"מ אסור ולא אמרינן אגב דיפלוט דם דידהו יפלוט דם עופות ודעת רמ"א אינו כן וע' פר"ח סק"ז ויש לדקדק בגמ' דפריך אי בכשא"מ מאי ארי' דגים ועופות אפי' עופות ועופות נמי וק' עופות ועופות היינו דשניהם מלוחים אבל אחד התפל אינו נאסר דמה בכך דמונ' בכשא"מ הא הוא תפל אבל עופות ודגים אף דהמה תפילי' מ"מ אסורים ואין זה קושי' דזהו דחדית לן הגמ' בתי' דרפו קרמי אבל בס"ד לא ידעינן מזה כלום שפיר פריך אבל התוס' ורשב"ם וכן הרא"ש דדייקו דקתני דגים ועופות שמלחו זע"ז ולא קתני דגים שמלחן וכו' קשה זע"ז היינו שעופות נמלחו ודגים מונחים בצד עופות והם תפילים מ"מ אסורים משא"כ אלו קתני דגים שמלחו ה"א דווקא מלחו אבל תפילין מותרים אגב דיפלוט דם דידהו וכולו וע"כ דהנך רבוותא סברי כרמ"א דבאמת מותר וכן הנכון ואין להחמיר: 

{{עוגןמ|ג}} פלט כל דמו ולא הודח ודעת אחרונים דכיון דהודח נסתמו נקבי פליטה ולא יועיל אפי' מליחה שנית והרב הצ"צ ערער מנלן דלא יועיל מליחה שני' והסכים עמו הרב פר"ח ואני מצאתי און מהא דכתב הר"ן דהא לאחר שיעור מליחה עדיין דם בחתיכה ותי' דהוי דם שלא פי' וכתב דלכך דעת הרמב"ם טרם דנתן לקדירה צריך להחליט החתיכה ברותחין וקשה תינח לעת בישול קודם בישול איך יתנו וימלח בשר שכבר נמלח והודח בכלי שאינו מנוקב ואין כאן עדיין חליטה וזו לא מצינו לרמב"ם דבשר דנמלח והודח דיהי' אסור למולחו שנית בכשא"מ קודם חליטה וע"כ צריך לומר דכשהודח כבר נסתמו נקבי פליטה ואף שימלח שנית לא יצא דם מקרבו ולכך מותר עד עת בישול כי כח בישול מוציא ובאמת צריך חליטה וזה ברור וממנו מצאו סמיכה אבל מ"מ במקום הפסד מרובה יש לסמוך אמקינן ודו"ק: 

{{עוגןמ|ד}} יום שלם בט"ז הגיה כי די בכבישה שיתן על האור והש"ך והפר"ח כתבו דוודאי איירי בכלי מנוקב א"כ לא הוי כבישה ולכך צריך מעת לעת ועדיין לא הועיל דגם במע"ל לא יתיישב ומה קמ"ל בזה רמ"א גבי ציר ה"ה במים נמי כמ"ש הט"ז ואפשר לומר דנסתפק רמ"א אי כבישה בכ"מ קרוי כבושה וגם זה ספק אם כבישה בחומץ הוי כ"כ כמבושל דלא יועיל מליחה אח"כ להוציא ולבטל כח ציר ולכך הוי תרי ספיקות ספק אי הוי כבישה בכ"מ ספק אי הוי כבישה גמורה בציר בכדי שיתן על אור והוי ס"ס ולכך בעינן תרתי וליכא רק חד ספיקא וכן במים אית פוסקים דלא הוי כבישה ולכך בעינן ציר ומע"ל דאית ביה תרתי: 

{{עוגןמ|ה}} בשר וכו' אם נתערב חתיכות תפלות עם חתיכות שנמלח בכש"מ האריך הש"ך להתיר ע"ש ובאמת אם אנו רוצים לאוסר' מחמת כשא"מ פשיטה דיש להתיר. אבל לדידי קשיא הא הך החתיכ' שנמלח בכשא"מ נאסרה מחמת דם שפירש ממקום למקום נ"נ ואם כן חתיכות תפלות בלעו משמנינות אותו חתיכה ולא שייך כאן אין הנאסר יכול לאסור דלמא קצת לחלוחלות הולכת עמו ולא שייך אין הנאסר וכו' ואם כן כולו אסור. ואפשר הואיל דהך דלאסור מטעם דם שפי' היא חומרא בעלמא ולא רצו לדון בי' נ"נ והקלו אבל לכתחילה יש להחמיר ויש לפרש כן במרדכי ודו"ק:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}