עריכת הדף "פלתי/יורה דעה/לז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}
{{OCR|קישור=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8189&st=&pgnum}}
{{עוגןמ|א}} וכן המנהג כתב הש"ך אע"ג דלעיל לא מכשיר גבי נשפכה כקיתון רק בהפסד מרובה שמא יש חשש סמפונות שנמוחו. ומוה משמע דכאן מיירי דקיימי סמפונות אבל במקום שיש סמפונות הא גם בזה חשש לנמוח אלא שאני תמה דהא הרמב"ן במלחמות ה' בלחמו לסייע הרי"ף נתן טעם דלכך עכירי וסריחי אסור דא"א לבדוק סמפונות לרב עכירות וחוששין שמא נמוח סמפונות א"כ משמע הא דעכירי וסריחי בבוע' אסורות היינו במקום סמפונות אבל שלא במקום סמפונות אף להרי"ף מותר. מיהו לרמב"ן דס"ל דטעם דא"א לבדוק בסמפונות א"כ אף צמחים וטינרי יש לחוש אולי נמוחו סמפונות וכי במוגל' יותר לבדוק מן מים נמוחים. והרמב"ן אזיל לשיטתו דס"ל בצמחין בעי בדיקה דלא עכירי ור' יוחנן באמת לא מורי בי' התירא דס"ל צריך בדיקה אבל לפי דקיימ"ל טנרי וצמחי' וכנדי הכל כשרים וא"צ בדיקה א"כ ליתא לטעמא של רמב"ן. וצ"ל טעם אחר הואיל והם עכירי וסריחי ע"כ יש כאן רקבון ועפושי ויש לחוש לרקבון הקרום וסופו לרקוב משא"כ בקיימי טינרי וקשין והם מוגלא אף הסרחון הוא מחמת עיפוש המוגלא וזהו סופו לרפאות ולא שליט לקותא בקרום וכשר. ולכן במקום דקיימי סמפונות באמת יש להחמיר לכתחילה: 

{{עוגןמ|ב}} ויש מכשירין וכו' מים זכים הפר"ח טען לדעת רשב"א דתרי בועי סמיכי להדדי החשש דדוחקים זה לזה ומנקבים א"כ מה נ"מ במים זכים או עכורים מיהו לפי מה דמשמע בהגהת שחיטות דאם הוא מים זכים יתהפך מהם למוגלא וישוב לבשרו וא"כ י"ל טרם שיבא לידי ניתוק ונקב יתרפא ולא יהיה עוד: ובזה יש ליישב מה דקשה להך שיטה דמים זכים כשר א"כ מה זו דנתחבטו שם דף מ"ח אי העלתה צמחין וטנרי וכנדי אסורים ורבא גופא הוצרך להביא מן ר' נחמן ולא פשיט רבא מדידיה דאמר ב' בועין סמוכין וכו' הא חד בועי כשר ומכ"ש דטינרי כשר דלכ"ע חמור בועי מטנרא ודוחק לומר הא דנסתפקו היינו בטינרי סמוכי זה לזה דלא כן משמעות הגמ' ופוסקים וע"כ צ"ל די"ל הנך תרי בועי במים זכים ולכך בלתי סמוכים כשרה אבל במוגלא י"ל אפי' טינרי מכ"ש בועי אסור ולכך הוצרך להביא ראיה דאין מטריף וה"ה לבועי וא"כ מוכח דאף מים זכים קרוי' בועי ולדעת המכשירין אין קרוי' בועי כלל קשיא ולפי הנ"ל ניחא דהא דמכשירין תרי בועי במים זכים דסופו להיות מוגלא ושב לבשרו אבל בס"ד דמוגלא אסור אף מים זכים אסור דדוחקי' זה לזה וא"ש. אבל למסקנא דמוגלא כשר דשב לבשר אף מים זכים שרי דשב למוגלא ודו"ק: ובזו יובנו דברי הרא"ש דטען א"כ למה קאמר בגמ' על מים זכים כשרי' מוגלא פסול בכולי' אתמר ולא קאמר בבועי ולכאורה אין מקום לדבריו דהא י"ל הך דמכשירים ס"ל דמים זכים אין שם בועי עליו כלל וא"כ איך יתכן בבועי אתמר הא מילת בועי ע"כ במוגלא איירי ולפמ"ש ניחא דע"כ בס"ד הוי אמרי' בועי איירי במים זכים ואף זהו קרוי בועי ודו"ק: 

{{עוגןמ|ג}} ואפילו מים זכים וכו' דעת מהרש"ל דבועה מע"ל הוא רק חומרא בעלמא ולכך מקיל במים זכים וכן דעת הט"ז בס"ק י"ד אמנם הרב הש"ך בס"ק כ"ה האריך דבוע' מע"ל אסור מדינא דגמ' במקום דקיימי סמפונות כמו ריאה שנשפכה כקיתון דבעינן עכ"פ בדיקה לקיום סמפונות ובזו לא שייך בדיקה והאריך בזה הש"ך. #א) ואני שואל ובהך ריאה שנשפכה כקיתון מה יאמר בו הש"ך אי פירשו כל ריאה אבל מקצתו לא א"כ אין מקום לדבריו דבכל הריאה כיון דלקותא כ"כ גדול עד שנתפשט בכל הריאה חוששין לסמפונות אבל במקצת דאין כ"כ לקותא לא חיישינן לסימפון. ואי תאמר ריאה סתמא קתני אפי' מקצתה א"כ כמו דאמרינן באורך ורוחב דא"צ בכל אונה כן בעובי אונא וא"כ בועה במקום סמפונות ועברה ממש כל עובי ריאה עד שנשתייר כל דהו יהי' ג"כ חשש סמפונות כי מה יתן ומה יוסיף שיור כל דהו להכשיר או לפסול ולמה בעינן דוקא מע"ל הא שיור כל דהו כשר אלא אמת יורה דרכו מלבד שיש לחלק בין פשטה הלקותא בכולו ובין פשטה במקצת' כמ"ש דפשוטו של דברים נשפכה כקיתון היינו בכולו אף גם זה העיקר דנשפכה כקיתון ובועי לא דמיא להדדי דשם נחסר מגוף הריאה דהא נשפכ' כקיתון ולא אפשר רק נחסר מגוף הריאה כמ"ש רש"י להדיא וכיון דשליט הלקותא לחסור מגוף הריאה אף בסמפונות יש חשש ולכך אמרו בלשונם חסרון מבפני' וכו' כי נחסר מגוף הריאה ואבד ברקבון משא"כ בבועי אין כאן חסרון בגוף הריאה אדרבה יותר מחזיק בכמות ממקדם שהרי פולט ואינו הלקות' מחסרון רק נפוח בין עור לבשר נעשה מוגל' ונתפשטו בכל הריאה וכמ"ש רשב"א ור"ן וא"כ אין זה כלל ענין לנשפכ' כקיתון וראי' לכך הא דפריך הגמ' על ר' יוחנן דמכשי' ריאה שנשפכה כקיתון ממשנה דחסרון מבפנים חסרון ולא פריך לעיל בדף שלפניו דאתמר רבא בועי חדא דמתחזי כתרתי כשרה ה"ל לגמ' לפרוך הך קושי' ממשנה דמוכח חסרון מבפני' שמי' חסרון אלא ברור כמ"ש בועי' לא שמיה חסרון דלא נחסר מריאה רק מחמת חולשא נעשה נפוח דרך מכות ואבעבועות ולא קשה מן משנה ולפ"ז דברי הש"ך ממילא מפורכים ולכך כתב המרדכי וכן הגהת מרדכי דעולם נהגו להכשיר כל בועי אפי' מע"ל ולא הי' נעלם ממנם ריאה שנשפכה כקיתון וכדומה וכן מהרי"ק ויתר מחברים ולכן אין לזוז מדברי מהרש"ל כמ"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}