עריכת הדף "פלתי/יורה דעה/לד"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}
{{OCR|קישור=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8189&st=&pgnum}}
{{עוגןמ|א}} נקב שיש בו חסרון הש"ך והט"ז ופר"ח תמהו דהא רוב היקף הקנה הוא רק דבר מועט שיש לו אורך ולא רוחב חוט בעלמא מקיפו אבל איסר דיש לו אורך ורוחב וא"כ אם תחתכו לרצועות יעלה היקף ממטבע הקטן באורך רב למאוד כאשר נדפס הציון בש"ך זיל קרי בי' וא"כ איך יהי' אין בו חסרון חמור מיש בו חסרון ושיעורו דילי' זוטר' ע"ש שמחלקים במעמד הנקבים אם הם בהיקף או באורך דבאורך לא הוי רק נסדק וכשר משא"כ ביש בו חסרון הן שעומדים בהיקף או באורך בכאיסר טריפה: ויש #ה) להבין לפירושם דהגמ' דפריך על הא דאמר אם נקבה כנפה מצטרפים לרובא למה לא מצטרפין לאיסר ופירשו התו' בד"ה אשתמיטתה וכו' דס"ל לס"ד דאיירי בנקבים שיש בו חסרון כנפה וקשה מ"מ מה קושי' דלמא איירי דעומדים בהקיפה ולא לאורך וא"כ פשיטא דמצטרפין לרובא ולשון כנפה משמע היקף כמ"ש רש"י: גם דאמרי' בגמ' נטלה הימנו רצועה מצטרפין לאיסר פי' הטור לארכו וקשה הא חסרון המשנה דקתני בכאיסר ע"כ איירי בלארכו דלרחבו א"צ איסר לדבריהם וגם לישנא בטור דכ' בפי' בהיקף קשה להולמן כמ"ש הש"ך גופי': ונראה #ו) בפשוט דודאי מה דכשר בשחיטה פוסל בנפסק או ניטל וע"ל סי' כ"א דאם שחט בקנה במקום א' ואח"כ גמרו במקום שני אם אינו בצד א' כזה והוא רובא כשר וא"כ ה"ה אם נפסק כזה אם הוי רובא טריפה אבל אם שחט בצד א' כזה אין שחיטה מועיל ולא אמרי' אם תצטרף באורך הו רובא דהא רוב הקנה קיים ומה לנו אם באותו מקום נחתך פעם א' או הרבה פעמי' זה אחר זה וא"כ ה"ה בנפסק בכה"ג כזה אין מצטרפין לרובא דהא לא נפסק רוב הקנה אך ה"מ בנפס' שאין בו חסרון הטריפות לא מחמת פסוקת הקנה רק מחמת חסרון א"כ אין נ"מ יהיה באיזה אופן שיהיה טריפה: וא"כ ניקבה כנפה קתני פירושו נקבים בהיקף הקנה זה למטה מזה כזה ודאי אם תקח כמות הנקב ותחתוך אותו לרצועות ותצטרפן הרי כאן רוב היקף אך א"א לצרפן דהנקב כזה הוא מלא סדקים כזה ואין מצטרף רק קו העליון כי שארי קוים הם זה למטה מזה ואינם מטריפים כמש"ל וקו העליון לבד אינו רוב ולכך האיסר שצייר הש"ך על דף איסר אין לך רק קו עליון כי שאר הקוים ורצועו' הנמתחים הם זה תחת זה ואין מצטרף להיקף כהנ"ל ולכך כשר עד שיהיה נקבים עומדים כזה אשר אם תקח רק קו עליון לבד מ"מ עולים רוב היקף טריפה. משא"כ אם עולה נקבים לאיסר אמרינן דהכל מצטרפין כל נקבין ולא קו עליון לבד דלא מטעם פסוקה מטריפין רק מטעם חסרון והרי חסר לפניך מ"ש אם הם זה בצד זה או זה למטה מזה וא"ש ולק"מ. והכל נכון וברור ואריכות בזה ללא צורך רק שים עיניך במה שכתבתי ויתבררו הדברים: 

{{עוגןמ|ב}} ולפי מה שיתבאר בסמוך וכו' האחרונים ז"ל לא ירדו לכוונת הרמ"א עד שבא הרב הגדול בנו של הרב הש"ך בספרו נקודת הכסף וביאר דברי הרמ"א ביאור היטיב כי כוונתו על הרא"ש דפי' בהא דאיבעיא בעופא וכו' אינקבה כנפה דאם נצטרף שלם ביניהם וגם לערך איסר בבהמה זוטרי' ליה שיעורא עד מאוד וע"ז קאמר הגמרא מקפלו וכו' ש"מ דהך שיעורא נפיש מהך שיעורא דאיסור וא"כ יפה הקשה רמ"א דכתב להקל וע"ש: והנה על הרשב"א שהביא דין זה בחידושים לא קשיא כי הוא קאי על דברי הרי"ף דהביא הך בעי בעופא על המשנה דקתני חסרון קנה בכאיסר ועלה קשאל בעופא וע"ז משני מקפלו וכו' והא ודאי דמשערין לפי ערך כמ"ש הרא"ש וא"כ ערך איסר בעוף כמו איסר בבהמה ומ"מ סגי במקפלו ומניח ע"פ הקנה ש"מ דאידי ואידי חד שיעורא ומכ"ש אם נבא ליישב קושית הרא"ש על הרי"ף דלמה לא בעי בכל השעורים בעופא מהו אלא דפשיטא ליה דמשערין לפי ערך שור הגדול א"כ ס"ד כ"כ לענין נקיבת הקנה רק די"ל בכל מיני טריפות אין בעצם הבדל בין בהמה לעוף רק זה גדול וזה קטן ופשיטא דמשערין לפי ערך בהמה גופיה שור וגדי וטלה הרך וקטן הכל לפי ערך אבל בקנה דבבהמה אם שחט הקנה לבד חין מועיל שחיטה דלא תליא בי' חיותא לבד אבל בעוף אם שחט קנה לבד שחיטה מועיל דנפק חיותא וש"מ דבקנה לחוד תליא חיותא א"כ איך מדמה טריפות דבהמה בענין קנה לטריפות עוף דבהו נפק חיותא בפסוקת הקנה ביותר ויותר מבהמה ושפיר פריך ומשני הגמ' דבאמת בעוף נתנו שיעור מקפלו וכו' וא"כ מוכח דהוא שיעור קטן מערך איסר דאל"כ אדרבה מה שיש מהסברא להחמיר בעוף אתה מיקל. וא"כ דברי בעל עיטור שהעתיק הרשב"א בשמו נכונים: אך קושי' הרמ"א על המחבר דמעתיק בס"ד כהרא"ש דהך בעופא קאי על נקבה כנפה וא"כ לא ה"ל לסתום פה כרשב"א ובאמת י"ל דס"ל למחבר ודאי אף הרא"ש ע"כ מודה דזה וזה חד שיעורא דאל"כ ה"ל להקשות ארי"ף בקצרה דאיך נקל בעוף ליתן שיעור יותר מן ערך איסר #ז) ואם כי כך הי' מסורת לחז"ל להיות שיעור חופהו וכו' נמסר לעוף פשיטא דאין מקום לתמיהת הרא"ש למה שאל בעופא גבי נקובת הקנה ולא בשאר טריפות דשם לא ידע דיש סברא לחלק לא שאל דמהכ"ת ודאי משערין הכל לפי ערך כמ"ש הרא"ש אבל בכנפה ידע דיש מסורת שיש לעוף שיעור אחר ולכך שאל מהו השיעור והשיב מקפלו וכו' ולק"מ #ח) אלא דבלא"ה יש להתלמד בדברי הרא"ש דמפרש כפירש"י דשאלה בעופא קאי על נקבה כנפה והיינו דידע כי משערין בעוף לפי ערך בהמה שיעור חסרון קטן מאד אין מחמירי' בשיעור קטן כזה לצרף השל' עם החסרון קטן למאד ומשני דלא אלא שיעור אחר נתנו חז"ל וכו' וק' אם שורת הדין דמשערין לפי ערך וגם השלם שביניהם מצטרף דסופו לחסור ומה בכך דקטן מאד יהי' קטן או גדול כך תורת ה' תמימה להטריף כמות שהוא אם קטן או גדול והא ושט במשהו מטריף ויותר תמוה דמשני דנתנו שיעור אחר וכי מרחמין בדין בשביל ששיעורו קטן ובקל יטרוף בהו נתנו שיעור אחר להקל נגד שורת הדין דין זה לא שמענו בטריפות ודוחק לו' דזהו שהשלם מצטרף הוא רק חומרא דרבנן והן אמרו והן אמרו להקל. דזה דוחק וא"כ חומרו קולו לכן נראה ודאי אם עפ"י הדין בא השיעור וחסרון ודבר דמטרף בו בתכלית הקטנות והמיעוט לאו משגיחין בי' ומה בכך שהוא הקטן כך נתן בעל התורה בחוקותי' הישרים והצדיקים רק זהו לשער בעוף בערך בהמה בשיעורים הללו סלע ואיסר וכזית וכדומה לעשות מרך מכוון כמעט בכל אלה לא מצאתי איש שיודע שיעור הללו על בורי' רק הואיל א"א לכוין נחמיר להקטין השיעור בתכליתו עד שיצא ספק מלבנו שזהו ודאי ערך השיעור לגבי בהמה כי כך חובותינו וכך יפה לנו: ולכך לא שאל על שום טריפות סלע וכזית וכדומה אבל לגבי חסרון בגרגרת דבלא"ה מחמירינן לצרף השלם שביניהם דסופו להתבלות ולרתוק א"צ בצירוף תרי חומרות ולרתוק א"צ בצירוף תרי חומרות שלם הנ"ל להחמיר בשיעור הערך מחמת חסרון ידיעה א"כ יכבד מאוד עד שבנקב קטן יטרוף ולכך השיבו דמה שהשלם מצטרף מה לעשות רק מחמת חסרון ערך ולא תצרף להחמיר ביותר יש כאן שיעור אחר מקפלו וכו' ובזה א"צ אומד ושיעור ערך עד שתצרך להחמיר בו ואי שיש חומר מחמת שלם שביניהם לא משגיחין כיון ששורת הדין כך. וזה ברור בדברי הרא"ש וא"כ מוכח דשיעו' מקפלו חד שיעורא עם איסר דאל"כ איך יעברו על הדין ליתן שיעור אחר להקל משל תור' א"ו חד שעורא והקולא הוא רק בניקב' כנפה לבל יצטרך להחמיר בערך האיסר כמ"ש כי בזה מקפלו וכו' שעורו מובן. וא"כ דברי רשב"א לכ"ע אתמר אך עם כל זה לבי חוכך דאף דלא ידעינן כמה איסר ואף דאמרינן פשיטא זוטרא ובגמ' דברכות עד שיראה איסר כנגד לבו פי' מטבע קטן מונח בקרקע ואם אינו שוחה הרבה לא יפול בו הראות מ"מ יש לדחות כי מי יודע אולי בערך מטבע אחר היא קטן ומ"מ בעצם היא גדולה רק זהו הוא לדקד' שיעור' דסלע נפיש מאיסר כנודע ושיעור דסלע שליש טפח כהנ"ל ס"ס למ"ד והיא לערך אצבע ומחצה ועין ראתה ותעידה בבהמה בקנה שלה יוכל להכניס כמה אצבעות אגודל ברווח לכן צ"ע לדינא. וביותר נראה דס"ל לרשב"א הא דחזינן בעוף מקפלו ומניחו וכו' והחוש מעיד דהוא גדול מאיסר כמ"ש דשניהם במסורת מחז"ל חלל רוב רוחב הקנה בעינן בלתי ספק כי העיקר טריפות תלוי ברוב בפסוקת הגרגרת זהו בהקף וזהו ברוחב רק לפעמים בבהמה קטנה הקנה קטן ושיעור כיסוי רוב רוחב הקנה מעט נתנו שיעור בכאיסר שאם אין בו איסר אף שמכסה רוב רוחב מ"מ כשירה ותרווייהו בעינן ולכך בבהמה משערינן בכאיסר אף שלפעמים אין בו חיפוי רוב קנה מ"מ החמירו ונתנו שיעור בכאיסר אבל בעוף שקשה לשער בערך נשאר שיעור חיפוי קנה וא"ש וצ"ע לדינא כי הרשב"א גופי' נסתפק בהו ולא החליטו להלכה למעשה: והנה מדברי הרא"ש נלמוד דאם אין בנקבי' ושלם לחפות חצי מרוב רוחב חלל הקנה דודאי כשר דהא הרא"ש כתב כל החרדה הוא הואיל ושלם שביניהם מצטרף ואם הנקבים ושלם מחפים רוב רוחב הקנה הנקבים לבדן חופים חצי רוב רוחב הקנה דהא שלם שביניהם הוא רק כמלא נקב פשוט. ואם חצי רוב רוחב הקנה נפיש מערך איסר א"כ עדיין קשה מ"ש בזה בעוף דלא משערין לפי ערך ואי דכאן מחמירין לצרף השלם דל שלם מהכא ואין מהצירוף הלא הנקבים לבדן אינן מחפים יותר מן חצי רוב רוחב הקנה והוא נפיש מאיסר ועדיין אתה מכשיר האסורה דשיעור בכאיסר וע"כ צ"ל דחצי הנ"ל ה"ל ודאי פחות מאיסר ומותר לכ"ע רק השלם שביניהם שמצטרף הוא הגורם שיעור אחר ודו"ק כי זה ברור: 

{{עוגןמ|ג}} השלם שביניהם דעת הש"ע דבאין בו נקבים אין מצטרף השלם שביניהם דלא כר"ן וכן כתב הש"ך דכן דעת רש"י ורשב"א וטור ורא"ש והפר"ח רוצה להחמיר כר"ן ואין לדחות דברי הש"ע ובפרט דלהרמב"ם לא מצטרף השלם פי' בנקבים שיש בו חסרון ונראה דזהו דעת הרי"ף ולכך מפרש הך איבעי בעופא קאי אמשנה נקב שחסרה כאיסר ועקר האיבעי' ממקומו אשר נאמרה על נקבה כנפה ושתלה במקום אחר על הך משנה והוא הטעם דס"ל אי אניקבה כנפה קאי איך קאמר מקפלה ומניחה עפ"י חלל הקנה הא איכא שלם ביניהו ואין כאן חיפוי להטריף דהא השלם אינו מצטרף ולכך מפרשי ליה הרי"ף על הך משנה דחסרה באחד כאיסר ולזו שפיר שייך מקפלה דאין כאן שלם בתוכו וחיפוי הקנה מעיד מל רב חסרנה ודוק. וא"כ עכ"פ מדברי כולם נלמוד דאין השלם מצטרף באין בו חסרון וכדאי לסמוך ונכון: 

{{עוגןמ|ד}} אסורה ואמרינן בגמ' באיסר כיתר מאיסר ודייק הגמ' ועד אינו בכלל ולכך פסקו כולם איסר מצומצם טריפה ולא תכשיר רק בהיותה פחות מאיסר ואולם הרמב"ם בפי' המשנה כתב להדיא דאיסור מצומצם כשר וכבר תמה הפר"ח וצריך לדחוק דרמב"ם מפרש בגמ' כך איסר הנאמר במשנה אין כוונתו על איסר דזה כשר רק כוונת המשנה דקתני כאיסור היינו יתר מאיסר גופי' כשרה ודייק הגמ' דע"כ ס"ל עד ולא עד בכלל דאי בהלל איך אפשר לומר דמשנה דקתני עד כמה תחסר עד כאיסר פירושו יותר מאיסור ועד בכלל אם כן הרבה יכנס דהכל בכלל יתר ואין כאן שיעור מוגבל א"ו דלא בכלל ואם כן כל שהוא יתר מאיסור אינו בכלל היתרא ואין מותר רק איסור מצומצם והן הן דברי הרמב"ם ודו"ק: 

{{עוגןמ|ה}} תלוי ועומד וכו' זהו פירש"י אבל הרי"ף מפרש כמ"ש בסעיף של אחריו דהנקב מפולש. #א) וא"כ יש לתמוה על מחבר דהביא שני דיעות ביחד ואי הא לאו הא. #ב) וצ"ל דתפס לעיקר כפירש"י דנקב מפולש ואיסר בעוביו כרי"ף מאן דכיר שמי' לא נזכר במשנה כלל ולכך פסק לדינ' כרש"י דהואיל פחת עומד בעינן איסר מרווח אבל הך בנקב מפולש אין סברא לאוסרו כי עובי איסר לא נזכר ומ"מ חש לדברי הרי"ף הואיל ונפק מפומי' וסתם ג"כ לאסור אבל העיקר כפי' רש"י ולכך מתיר בהיות הפתח תלוי ועומד שאינו אסור רק בנכנס האיסר מרווח. ונראה דהרי"ף אזיל לשיטתו דס"ל הך בעופא מאי קאי אחסרון כאיסר דאין לשער בעוף באיסר כהנ"ל ונתנו חז"ל שיעור אחר לחפות רוב החלל קנה וקשה עדיין בנפחתה כדלת בעופא מאי דכדי שתכנס איסר במרווח הא בעופא ליכא שיעור איסור כלל. ולכך הרי"ף דפי' נקב מפולש וכדי שתכנס איסר בעוביו וזה אף בעוף יתכן דעובי איסור במציאות בעוף כמו בהמה ולק"מ משא"כ רש"י דמפרש בעופא על נקבה כנפה אבל בחסרון איסור משערינן לפי ערך כמ"ש הרא"ש א"כ ה"ה בנפחתה כדלת משערינן לפי ערך וא"ש: ובאמת יש להבין למה בכל הדברים משערין בבהמה ובעוף הכל לפי גדלו וקטנו ובזה בעובי איסר בנפחתה כדלת יהיה בהמה ועוף בשוה בשיעורו כדמשמע מתוך דברי הפוסקים והש"ך ולכן הרי"ף והרמב"ם חשבו שזה השיעור לאמר בעוף ומזה ההיפוך דבהמה צריך יותר והערך מהופך וצ"ע:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}