עריכת הדף "פלתי/יורה דעה/ו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}
{{OCR|קישור=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8189&st=&pgnum}}
{{עוגןמ|א}} ואפילו אם בטלו מהרש"ל החמיר כהרא"ש דבטלו בדיעבד אסור ולא ידעתי למה הא בגמרא אמרי' דייקא נמי דומיא דקנה וכללא הוא כל מקום שנאמר דייקי נמי איפשט' אבעי וע' סוף פ' א"ט ועיין רמב"ן במלחמות דכתב ג"כ כזה ואי דיש כאן דייקי מרישא נגדו דסכין הוא דלא מבטלי הא דבר המבטל אסור. הא לא איירי דא"כ קשין הדיוקי' אהדדי דקתני נעץ סכין וכו' טעמא דסכין הא דבר המבטל ליה פוסל ואלו סיפא קתני עולה מאליו טעמא דעולה מאליו אבל כותל עלמא לא. אף דמבטל לי' אלא ודאי דייקא בתרא דוקא כדאמרינן דייקא נמי ודייקא דרישא בסכין לאו דוקא רק דקמ"ל אפי' בסכין דלא מבטלין ה"א בתחילה מותר דלא שייך לגזור ב' אטו מחובר מכל מקום לכתחילה אסור וכ"כ הרשב"א בת"ה ולכן לא ידעתי טעם האוסרים. ואין לנו אלא דברי הש"ע וכ"כ הפר"ח: 

{{עוגןמ|ב}} או בדבר התלוש לישנא דרמ"א מורים דנעץ בתלוש ומיירי דאין בידו וא"כ טעמא דאית ביה במחובר אף בתלוש איתא אבל אם נעצו בתלוש ואחזו בידו בזו בדיעבד פשיטא דמותר אבל בתחילה דעת הש"ך לאסור וטעמו דגמרא קאמר על הא דקתני בין שהסכין למעל' ובהמה למטה ובין שבהמה למעלה וסכין למטה ומוקמינן לצדדין קתני בתלוש אפי' הסכין למטה ומ"מ אסור לכתחילה וכן מוקמינן בעופא ומ"מ אסור לכתחילה. והפר"ח צועק מי יאמר לו דאסור דהא לעיל בהך ברייתא לא נזכר מילת דיעבד רק לכתחילה שוחטין בין בתלוש ובין במחובר וכו' ע"ש. והאמת אתו אבל בתוספתא קתני להדיא בין אם שחט וצוואר למעל' או שחט וצוואר למטה כשרה והיינו ג"כ לצדדין קתני מ"מ קתני לשמן כשרה דיעבד וכן הוא בכה"ג כמו בתוספתא לכן יש להחמיר כדעת הש"ך. ודע דכל זה דמוליך צוואר על סכין ולכך חיישי' שמא ידרו' אבל כשמוליך הסכין על הצוואר הכל קרוי סכין למעל' וצוואר למטה יהי' באיזה צד ורוח שיהי' אם הסכין על הצוואר קרוי סכין למעלה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}