עריכת הדף "פירוש קדמון על ספר חסידים/נא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
'''אסור להנהיג עצמו כו' אלא תוכו כפיו והענין שבלב הוא הדבר שבפה.''' ר"ל שלא ידבר אלא מה שהוא בלבו, והענין שבלב ידבר ולא ישתוק:

'''ואסור כל מה כו'.''' ר"ל כיון שאמרנו שאסור לגנוב דעת בשאילת שלום, לפ"ז '''כל מה כו'.''' שהרי אסור למחרפו אם הוא סובר שאמר לו כנ"ל ע"כ כל מה כו':

'''אך מפני דרכי שלום נוכל להקדים כו' ועוד כו'.''' ר"ל אעפ"י שאמרנו כל מה שנוכל למעט כו' כנ"ל, אפילו הכי מפני דרכי שלום נוכל להקדים ולפתוח תחלה בשלום לגדולים שבהם. ועוד טעם אחר שפותח תחלה בשלום שבזה ממעט בשאלת שלום, שאם אינו פותח תחלה אלא ימתין עד שהם פתחו עמו בשלום, יהא צריך לכפול להם שלום וירבה בשאילת שלום:

נ"א '''וכן לא יסרהב אדם כו'.''' ור"ל לא יפצור:

'''לא יהא אדם בעל דברים כו'.''' ר"ל כמו שאמרו חז"ל וכל המרבה דברים מביא חטא:

'''פרוץ בשחוק לא יהיה עצב כו' פנים יפות.''' ר"ל אעפ"י שאמרנו לא יהיה פרוץ בשחוק עכ"פ לא יהיה ג"כ עצב, שאם יהיה עצב לא יקבל אדם בסבר פנים יפות אלא מקבל כו' ע"כ. '''לא יהי' בעל נפש רחבה נבהל להון.''' דאם נבהל להון לא יקבל אדם בסבר פנים יפות מפחד שיתחסר מהונו:

'''ולא עצל כו'.''' ר"ל אף שאינו נבהל להון מ"מ לא יהיה עצל ובטל ממלאכתו:

'''אלא בעל עין טובה כו'.''' ר"ל אינו נבהל להון:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>