עריכת הדף "פירוש המשנה לרמב"ם/תרומות/ו"

{{הועלה אוטומטית}}

{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

אמר השם יתעלה ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמישיתו עליו {{ממ|ויקרא כ"ב:י"ד}} זה החומש הוא רביע מה שאכל שהוא חומש הכל כיצד אם אכל מה ששוה דינר משלם מה ששוה דינר ורביע דינר וכן כל החומשים הנזכרים בתורה זהו דינם וזהו ענין אמרם עד שיהא הוא וחומשו חמשה:

וקרן ידוע והוא כמו העיקר שאכל ואמר השם יתעלה ולא יחללו את קדשי בני ישראל {{ממ|שם}} ואמרו {{ממ|נדה לב.}} להביא הסך והשותה אע"פ שהעיקר אצלנו שתיה בכלל אכילה מן הכתוב שאמר {{ממ|דברים י"ד:כ"ו}} בבקר ובצאן וביין ובשכר ואמר ואכלת וכמו כן הסיכה מכללו כדבר הבא בתוך הגוף הוא אמרם ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו {{ממ|תהילים ק"ט:י"ח}}: ואמרו [וחומש] חומשה ענינושאם אכל אותו החומש בשגגה שהוסיף עליו חומש אותו חומש לפי שדינו ודיןהתרומה שוה וזה הוא עניןמה שאמר בו הי"ת בזולת זה המקום וחמישיתיו יוסף עליו {{ממ|ויקרא ה':ט"ז}} ואמרו מלמד שהוא מוסיף חומש על חומש: ואמרו ואינו משלם תרומה כי התרומה לכהן והדבר שאכל חוב עליו ואין ראוי לפרוע חובו מממון אחר וחולין מתוקנים הוא שיוציא מהם התרומה וכל המעשרות וכבר בארנו זה בסוף דמאי {{ממ|פ"ז משנה ז}}:

והם נעשים תרומה. ענינו כי אותם חולין ששלם נחשוב אותם תרומה:

והתשלומין תרומה. ענינו כי דין מה שישלם בדיני התרומה משלם לענין הדמוע וזולתו:

== ב ==

כבר ידעת כי אשת כהן תאכל בתרומה לפי שהיא קנין כספו וה' יתברך אמר וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו {{ממ|ויקרא כ"ב:י"א}} והמאמר כולו מבואר ואינו צריך באור:

== ג ==

העיקר אצלנו אין שליח לדבר עבירה והעושה עבירה בעצמו מלקין אותו והמתעה אותו או מכשילו או מצוה עליו או המסייעו לדבר עבירה בשום פנים ממיני הםיוע ואפי' בדבורו הקל הוא נענש מהשם יתברך כפי שעושה באותו הסיוע או ההכנה אבל אינו חייב משום מלקות מן הנזכרים בתורה אבל הוא עובר על הכתוב שאמר ולפני עור לא תתן מכשול {{ממ|ויקרא י"ט:י"ד}} אם היה הוא סבה לעבור העבירה או עובר על הכתוב שאמר אל תשת ידך עם רשע {{ממ|שמות כ"ג:א'}} אם סייעו לאותו עובר ואין הל' כר"מ:

== ד ==

תשלומי כפל הוא תשלום כפל הגניבה כמו שאמר ה' ית' וחייב לגנב באמרו שנים ישלם:

אכלה משלם שני קרנים וחומש קרן וחומש מן החולין והוא מה שהוא חייב בו אפי' לא היתה גנובה ולפיכך אינו משלם תרומה אלא חולין ומוסיף קרן מדמי תרומה והוא מה שהוא חייב בגניבה וכבר באר בתחלת דבריו שהוא משלם בגניבה מדמי תרומה ואם הביא תרומה והיתה אותה תרומה הקדש והוא שיקדיש אותה כהן שהיא ברשותו לבדק הבית אם אכלה אחר כך ישראל יתחייב קרן שני חומשים חומש אחד שהוא חייב בו באכילת תרומה אפי' שאינה הקדש וחומש שני שהוא חייב בו באכילת הקדש ואפי' אינו תרומה כי העיקר אצלנו הנהנה מן ההקדש בשוה פרוטה מעל ומשלם שיעור מה שהפסיד מן ההקדש בשעת שנהנה ממנו בתוספת חומש על הדרך שזכרנו ואחר כך מביא קרבן והוא מאמר ה' ית' {{ממ|ויקרא ה':ט"ו}} {{ממ|ומעלה מעל}} [וחטאה בשגגה] מקדשי ה' וגו' ועוד יתבאר במסכת מעילה מי שגנב מן ההקדש לא יתחייב בתשלומי כפל למאמר ה'ית' {{ממ|שמות כ"ב:ח'}} ישלם שנים לרעהו לרעהו ולא להקדש ואיסור הקדש אינו מוסיף על איסור תרומה אלא מפני שהוא איםור מוסיף כי התרומה היתה אסורה לישראל ומותרת לכהנים וכיון שהקדיש אותה נאסרת לכהנים וכאשר אירע בה איסור לכהנים הוסיף ג"כ אותה האיסור לישראל לפי שהעיקר אצלנו אין איסור חל על איסור אלא באחד מג' דרכים האחד איסור מוסיף שהוא כמו זה שזכרנו ועוד יתבארו כולם במקומם במסכת כריתות ובמקומות אחרים מלבד זה המקום. כי אם אכל בשוגג ד' סלעים תרומה בדרך הדמיון בכל מקום שאמר משלם שני קרנים וחומש ענינו ישלם תשעה סלעים ובכל מקום שאמר משלם קרן ושני חומשים משלם ששה סלעים לפי שהעיקר אצלנו לפי דמים הוא משלם:

== ה ==

וחכמים מתירין באלו. ר"ל במעשר שני והקדש שנפדו לפי שאלו כיון שנפדו אע"פ שלא נפדו כהלכתן מותר לו שישלם מהם ור' מאיר אומר כיון שלא נפדו כהלכתן עדיין הם קודש ואינו משלם קדש במקום תרומה שאכל שהוא קודש שאין הקודש פודה את ההקדש ואמר שלא נפדו כהלכתן הוא שיפדה מעשר שני על אסימון וההקדש על הקרקע וכבר בארנו זה בפרק שביעי מברכות והלכה כחכמים:

== ו ==

ימתין לקשואים של מוצאי שביעית. לפי שאינו יכול לשלם מפירות שביעית לפי שהם הפקר לכל וכבר קדם לך שאין משלמין מן ההפקר. ואמרו ממקום שר"א מיקל הפסוק שממנו מביא ראיה ר"א להתיר שישלם ממון אחר שלא יהיה מאותו מין שאכל בעינו מאותו הפסוק מביא ראיה ר"ע לאסור אותו. והלכה כר"ע:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}