עריכת הדף "פירוש המשנה לרמב"ם/נדרים/ז"

{{הועלה אוטומטית}}

{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''הנודר מן הירק מותר בדלועין רבי עקיבא וכו':'''

ר"ע אומר כל מידי דמימליך עליה שלוחיה מיניה הוא וחכמים חולקין בזה. והלכה כחכמים:

== ב ==

'''הנודר מן הדגן אסור בפול המצרי יבש דברי כו':'''

חמשת המינים הם החיטין והשעורים והכוסמין ושבולת שועל ושיפון. כוסמין מין חטים ושיבולת שועל ושיפון מין שעורים ופול המצרי מין ממיני הקטנית אינו נמצא אלא בארץ מצרים וכן קוראין אותו הרופאים הפול המצרי ואינו הפול הידוע אצל ההמון והלכה כחכמים:

== ג ==

'''הנודר מן הכסות מותר בשק וביריעה כו':'''

שק ארוג במטוה שער. ויריעה בגד גס ועבה שאינו תפור. וחמילה מסך והיא אצל בני אדם בתכלית העובי מגין אדם בה ראשו מהמטר וכמו כן יריעה הנזכרת בכאן ור' יהודה אינו הולך אחר פשט הלשון אבל מביא ראיה מן הענין שנופל עליו הנדר ומאיזו סבה היה והלכה כרבי יהודה:

== ד ==

'''הנודר מן הבית מותר בעלייה דר"מ כו':'''

'''הנודר מן המטה מותר בדרגש דברי רבי כו':'''

'''הנודר מן העיר מותר ליכנס לתחומה של עיר כו':'''

דרגש מטה קטנה נותנין אותה לפני המטה הגדולה שנקראת מטה כמו הסולם שעולין בו אל המטה הגדולה וכבר בארנו בפ"ה ממסכת עירובין שהבתים ודומיהן ממקומות הדירה היוצאות חוץ מן המדינה אם היו קרובים מן המדינה ע' אמה או פחות מהם הרי הם מתחברות אל המדינה ונמדוד אותם כולם בריבוע ואז מודדין חוץ מן המרובע אלפים אמה לכל רוח והוא תחום שבת הנקרא תחום העיר ואלו המקומות הנוספים שנתוספו אל המדינה כשנרבע מסוף הבתים היוצאים ממנה נקרא עבור העיר דהוא כמו המדינה ודינו כדין המדינה וכבר בארנו זה וציירנו בו צורה במקומו: ואגף הוא נטילת הדלת מגזירת יגיפו הדלתות ואין הלכה כרבי מאיר בכל מה שאמר:

== ו ==

'''קונם פירות האלו עלי קונם הן על פי קונם הן כו':'''

דבר שזרעו כלה הוא מה שנפסד זרעו בארץ ונאבד כמו החטה והשעורה ושאר הזרעים ודבר שאין זרעו כלה שיהיה הדבר שנשבע עליו בצל או שום או מה שדומה להם והוא כשזרע זה הבצל או זה השום בעצמו צומח ממנו מה שצומח וישאר הגרעין הזרוע קיים בארץ וכבר נתבאר זה בפ' התשיעי ממסכת תרומות וביאורו שם:

== ח ==

'''שאת עושה איני אוכל עד הפסח שאת עושה כו':'''

זה כולו מבואר אינו צריך זולת תקון הקריאה ולהפסיק הדבור במקום שראוי להפסיק ולא דבר בו הש"ס כלל לרוב באורו ולא זכרו התנא אלא מצד הבבא האחת בלבד והוא מה שאמר ואחר הפסח בל יחל דברו שהוא אפשר לו שאמר אחר שהיתה השבועה על דרך משל בשבט שלא תהנה בו עד הפסח אם תלכי לבית אביך מהיום ועד סוכות ועבר הפסח אניחנה שתלך לבית אביה שכבר עבר הזמן שהתנתי בשבועתי שהיא לא תהנה כשתלך לבית אביה ולמדנו שהענין אינו כן אבל הוא מחויב למנוע אותה עד תשלום הזמן שנשבע ואע"פ שנתבטל העונש שהתנה בו אם עברה אחר שעבר הפסח וזה הענין בלבד רצה להשמיענו אבל שאר הדברים הרי הם מבוארים:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}