עריכת הדף "פירוש המשנה לרמב"ם/כלאים/ז"

{{הועלה אוטומטית}}

{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''המבריך את הגפן.''' הוא שיטמיננה בארץ ואסור לו לזרוע עליה אלא אם כן יש עליה עפר גבוה שלשה טפחים ואפילו טמנה בדלעת או בסלון ובארו בגמ' ואמרו בסלון של חרס הוא אומר שאם הכניס הזמורה בסלון של חרס או בדלעת שהדלעת כשתוציא ממנה הזרע תשאר ריקה ותדמה כמו צנור אסור לו לזרוע בקרוב לה עד שיטמינה בארץ שלשה טפחים:

'''וסלע.''' היא הקרקע הקשה:

והארכובה של גפן צורתה כך {{תמונה להוספה}} וימדוד עבודתה שהיא ששה טפחים מעיקר שני שנראית הגפן יוצאת משם וזה אם לא יהיה עיקר ראשון נראה אבל אם היה נראה ויראה שהוא עיקר הגפן הזאת שנתעקל יש למדוד מעיקר ראשון:

== ב ==

וצמר גפן נקרא בלשון ערב קוטו"ן ירצה לומר כשיזרע צמר גפן בכרם אינו מקדש את הכרם שאינו ממיני זרעים: ושאמר על גבי גפן. ר"ל כשיזרע עליה שהבריכה בארץ ואין עליה עפר גבוה ג' טפחים כמו שאמר ואין הלכה כר"מ ולא כר"א בר' צדוק בדברו האחרון:

== ד ==

חייב באחריותו לפרוע כפי מה שהפסיד ואין הלכה כר"י ולא כר' שמעון וידוע שכל הארצות בשעת השמטה הפקר הם ואין לאדם קנין גמור בהם ומפני זה נעשה כרמו בשנת השמטה כמי שאינו שלו ואין הלכה כר"ע:

== ו ==

עוד יתבאר לך במקומו שהקצירה בחולו של מועד אסורה אלא לצורך מכריח כמו שיתבאר במקומו ומותר לו לקצור הכלאים בחולו של מועד כמו שאמר:

וענין '''עד שליש''' ר"ל שיוסיף להם שלישית השכר כדי למהר בעקירתו כגון אם יהי' שכרן ג' פשיטים בכל יום יתן להם ד' פשיטים ואם לא ימצא אלא בשכר גדול מזה יקצור לאטו ואפי' אם נמשכה. הקצירה עד לאחר המועד ולאחר המועד יבקש פועלים בשכר הידוע ויקצרו כדרכם:

ומה שאמר '''משישקע''' ר"ל משיתחבא בעל הכרם מפחד האנס הרוצה לאנוס אותו:

== ז ==

'''עלעלה.''' פעל נגזר מתרגום צלע עלעא והענין הוא שהרוח שברה ענפי הגפן והפילה אותן על גבי התבואה: ופירוש יגדור שמיד יסירם מהרה:

'''משתשריש.''' מעת שיתפשטו שרשיה בארץ: ופירוש בשלו ידוע: וענין שאמר תבואה שיבשה כל צרכה וענביםשבשלו כל צרכןאינן מתקדשו'. הוא כפי מה שאומר והוא כשיטע גפן בתבואה שיבשה כל צרכה או זרע תבואה בכרם שבשלו ענביו כל צרכן אין מתקדשות וכן כשיזרע בכרם והענבים דקים מאד שהם בוסר בטרם שיהיו כפול הלבן אינה מתקדשת כמו כן והטעם בכל זה הוא מה שאמר הכתוב {{ממ|דברים כ"ב ט'}} פן תקדש המלאה הזרע וצריך שיהיה שם תבואת כרם ומלאת זרע ושתהיה כמו כן בענין גדול ותוספת ואם הגיעה לתכלית שלמותה לא יקראו אז תבואת כרם ומלאת זרע אלא ענבים וחטים:

== ח ==

כבר הקדמנו לדבר בעציץנקוב בפ"ה ממס'{{ממ|מ"י}} דמאי ופירשנו שם דינו והקדמנו כמו כן היאך נוכל לדעת אם הוסיף חלק ממאתים בפ"ה {{ממ|מ"ו}} מן המסכתא הזאת ושאמר אם הוסיף במאתים אסור על תנאי וזכרו אותו בגמ' והוא שאמרו ובלבד שיניחהו תחת הגפן ואין הלכה כר"ש:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}