עריכת הדף "פירוש המשנה לרמב"ם/חולין/ו"

{{הועלה אוטומטית}}

{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''כסוי הדם נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני כו':''' אין הפרש בין קדשי מזבח ובין קדשי בדק הבית אם עבר אדם ושחטן אינו חייב בכסוי וכבר ביארנו שהכוי בריה בפני עצמו ולא הכריעו חכמים אם מין חיה הוא אם מין בהמה לפיכך אם יכסו דמו בי"ט ידמה שהוא חיה ויבאו לאכול חלבו ולפיכך אין מכסין את דמו עד למוצאי י"ט:

== ב ==

'''השוחט ונמצאת טרפה והשוחט לעבודת כוכבים כו':''' ר"מ אומר שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה וחכמים אומרים לא שמה שחיטה והלכה כחכמים:

== ג ==

'''חרש שוטה וקטן ששחטו ואחרים רואין אותם כו':''' מה שאמר פטורים מלכסות הוא ג"כ דעת ר"מ אבל חכמים אומרים חייבין לכסות דם העוף או החיה ששחטו וכן אין שוחטים אחריהן אם קדם שום אדם ושחט אותו ואת בנו לפי ששחיטתן ספק ואפשר ששחיטתם גמורה וחייבין לכסות בעוף ואסר לשחוט אחריהן בהמה ואפשר שהיא נבילה ואין חייבין לכסות בעוף ומותר לשחוט אחריו כמו שזכרנו ולפי שהוא ספק החמירו חכמים אבל אצל ר"מ שחיטתן בינן לבין עצמן נבילה לכל דבריה בין לקולא בין לחומרא ולפיכך אומר אין מכסין אחריהם לקולא והלכה כר"מ:

== ד ==

'''שחט מאה חיות במקום אחד כסוי אחד לכולן כו': שחט ולא כסה וראהו אחר חייב לכסות כו':''' הכל מודים שאינו מברך אלא ברכה אחת על דם החיה והעוף: ומה שאמר כסהו הרוח חייב לכסות ר"ל אם נתגלה אחרי כן כדי שלא תדמה שהוא כאילו כסהו ונתגלה שהוא פטור מלכסות אבל אם כסהו הרוח ונשאר מכוסה פטור מלכסות ואין הלכה כר' יהודה:

== ה ==

'''דם שנתערב במים אם יש בו מראית דם חייב כו':''' מה שאמר בדם החיה רוצה לומר בחיה טמאה לפי שאם היתה טהורה הכל מסכימים שחייב לכסות וענין מה שא"ר יהודה אין דם מבטל דם שאם היה דרך משל אותו [דם] העוף משקל גרגיר ונתערב עמו כמה לטרים מדם הבהמה לא בטיל דם העוף אלא מכסה הכל וכבר ביארנו בשמיני מזבחים שאין הלכה כר' יהודה:

== ו ==

'''דם הניתז ושעל הסכין חייב לכסות אמר רבי יהודה כו':''' כבר ידעת שרבי יהודה מפרש דברי חכמים והלכה כמותו:

== ז ==

'''במה מכסין ובמה אין מכסין מכסין בזבל הדק כו':''' אל יקשה בעיניך מה שאמר רשב"ג בעיקר הזה שמסר שהסיד והחרסית ומגופת האבנים ולבינה אין מגדלין צמחים לפי שענין מה שאמר וכוונתו הוא שהדבר שהיה בתחלתו מגדל צמחים מכסין בו אע"פ שנשתנה שמו מצד מלאכה שנעשית בו וכבר ביארנו לך שהעיקר שבידינו אין למדין מן הכללות הלא תראה שנסורת העץ הדקה וכן נעורת של פשתן מותר לכסות בהם אע"פ שאינן מגדלים צמחים לעולם ודע שכל מה תקראוהו תורה עפר מכסין בו ולפיכך מותר לכסות באפר כל דבר שנשרף ואפילו בגדים או בשר הואיל וקרא הכתוב אפר הפרה אדומה כמו שנאמר מעפר שריפת החטאת וכן שפיית הזהב בלבד מכל המתכות הניתכות באש שנאמר ועפרות זהב לו ודע שהמתכות שאינן נתכות כגון הכחל ואבן התכלת שקורין אותו בלשון ערב לאזור"י ובלע"ז לפי"ד לאוזלי"י וזרניך שהוא בלע"ז אורפיימנ"ט מכסין בהן אבל הנגר שנקרא בלע"ז וירדי"ט והאלבאין שנקראין בלי"ך בלע"ז והדומה להן אין מכסין בהן מפני שהן כשפיית הנחשת והעופרת חשובין וכבר זכרנו ששפיית כל המתכות אין מותר לשחוט לתוכן אלא הזהב לבדו וכל אלו העניינים מקובלים יש מהן שיש להן רמז בכתוב ויש מהן שאין לו רמז אלא קבלה:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}