עריכת הדף "ערך/שיעורים ומשקלות"

{{ניווט כללי עליון}}

'''<big>{{מרכז|שיעורים ומשקלות המצויים בתורה ובדברי חז"ל}}</big>'''

== {{הערה|רוב שיעורי המשקל האמורים כאן, הם בעצם שמות של מטבעות שהיו בזמניהם. כי פעם היו המטבעות "אמיתיים", דהיינו ממתכות יקרות (או זולות) אמיתיות, בין מטבעות הכסף ובין מטבעות הנחושת ובין מטבעות הזהב, ושוויים היה לפי סוג המתכת ולפי גודל המטבע (כי לפי גודלו כך שוקל יותר), והרבה שיעורים של משקל בזמניהם היו בעיקר על פי המטבעות שלהם, שכך היה זמין ונח לכל אחד לשקול, שהוא משקל קבוע ללא זיופים ומצוי בכל בית.}}שיעורי משקל ==
=== גרה / אגורה / מעה ===
{{ערך מורחב|ערך=גרה (מטבע)}}

=== כסף / שקל / סלע ===
{{ערך מורחב|ערך=שקל}}

=== שקל הקודש / סלע ===
{{ערך מורחב|ערך=שקל הקודש}}

=== דינר ===
{{ערך מורחב|ערך=דינר}}
{{ערך מורחב|ערך=דינר זהב}}

=== סלע ===
{{ערך מורחב|ערך=סלע (מטבע)}}
{{ערך מורחב|ערך=סלע צורי}}
{{ערך מורחב|ערך=סלע מדינה}}

=== מנה ===
100 זוז
{{ערך מורחב|ערך=מנה}}
{{ערך מורחב|ערך=מנה צורי}}
{{ערך מורחב|ערך=מנה איטלקי}}

=== כיכר ===
3,000 שקלים
{{ערך מורחב|ערך=ככר (משקל)}}

== שיעורי נפח ==
כזית = שוה לחצי ביצה [עי' פסקי תוס' חולין אות רע"ב תוס' עירובין (פ ע"ב). וכן כתבו הראבי"ה בח"ב (סי' תקכ"ה עמוד קס"ד). והמרדכי (בסוף פרק ערבי פסחים, בסדר ליל פסח). והרא"ה בבדק הבית (דף צ"ו ע"א). וכן כתב מהרי"ל בפירוש ההגדה (דף ט"ז ע"א). וכן כתבו בשו"ת תרומת הדשן (סי' קל"ט). ובפסקיו (סי' כ"ו). ובשו"ת מהרי"ו (סי' קצ"ג). וכן פסק בשו"ע או"ח (סי' תפ"ו){{הערה|בזו הלשון: שיעור כזית יש אומרים שהוא כחצי ביצה. ולא הביא שום חולק על זה. משמע שכן סובר להלכה.}}. 

כביצה = הפוסקים דנים אם שיעורה כביצה (מדיום) שלנו, או יותר.

שיעור ביצה הוא שמונה עשר דרהם{{הערה|והוא על פי מה שמבואר בהרי"ף בהלכות (פסחים פרק י', ק"ט) ששיעור רביעית הוא כביצה ומחצה. וכן כתב הרא"ש בתשובה (כלל י"ד סי' ה'). ומבואר בפירוש המשניות להרמב"ם (עדיות פרק א' משנה ב'), ששיעור רביעית הוא כ"ז דרהם מן המים. לפי זה שיעור ביצה הוא י"ח דרהם. וכן כתב בשו"ת בית דוד (חאו"ח סי' פ"ב). וכן כתב החיד"א בספר ברכי יוסף (סי' קס"ח סק"ד) ובמורה באצבע (סי' ג' אות צ"ה). והגאון רבי חיים פלאג'י בספר חיים לראש (דף ק"ט ע"ב). ובן איש חי (פרשת שמיני אות א', ופרשת פנחס אות י"ט) ועוד.}}.

פרס = 

{{הערה|שיעור "רביעית" האמור בסתם בכל מקום, היינו "רביעית הלוג".}}לוג = 6 ביצים

קב = 4 לוגין. 24 ביצים

סאה = 6 קבין. 24 לוגין. 144 ביצים

איפה = 3 סאין. 18 קבין. 72 לוגין. 432 ביצים

כור = 10 איפות. 30 סאין. 180 קבין. 720 לוגין. 4,320 ביצים

==שיעורי זמן ==
כדי אכילת פרס

שיעור עיכול

== שיעורי אורך ==
אצבע

טפח

אמה

מיל

פרסה

== שיעורי שטח ==
כגריס

{{הערה|פירוש המונח "בית סאה" היינו קרקע בגודל שניתן לזרוע בה סאה זרעי חיטה.}}בית סאה = קרקע ששיטחה 50 אמה על 50 אמה (דהיינו 2,500 אמות מרובעות)

== שיעורי אילנות ==
נטיעה (אילן צעיר) = עץ תאנים המייצר פחות ממשקל כיכר תאנים בשנה, נחשב עדיין לנטיעה{{הערה|לענין הגדרת מרחב יניקתו כדלקמן ב"שיעורי יניקת עצים".}}. וכן שאר עצים בגודל כזה.

אילן = אם הוא כבר גדול שמייצר יותר מכיכר בשנה, נקרא "אילן".

== שיעורי יניקת עצים{{הערה|לא מדובר כאן על אורך השורשים, עד כמה מתארכים, אלא כדאמר אביי ב"ב כ"ז ב' "מיזל טובא אזלי" והשיעורים הם רק על "כח יניקתן" החזק, עד היכן מגיע.}} ==
נטיעה = 250 אמות מרובעות{{הערה|בבא בתרא כ"ו ב'.}}.

אילן = 16 אמה (ועוד קצת) לכל צד.

== "עיגול" שיעורים ==
על "עיגול" שיעורים בהלכה, עי' [[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/סוכה/ז]].

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}