עריכת הדף "ערך/מעקה"

{{ניווט כללי עליון}}
== מקור ==
בפרשת כי תצא {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כב#ח|דברים כב ח]]}} נאמר 'כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו'.

וזה לשון הרמב"ם בספר המצות {{ממ|[[ספר המצוות לרמב"ם/עשה/קפד|עשין קפד]]}}: והוא שציוונו להסיר המכשולים והסכנות מכל מושבותינו, וזה שנבנה כותל סביב הגג וסביב הבורות והשיחין והדומה להם, כדי שלא יפול המסתכן מהם או בהם, וכן כל המקומות המסוכנין והרעועים כולם יבנו על סדר שיסור הרעוע והסכנה, והוא אמרו יתעלה 'ועשית מעקה לגגך'. ולשון ספרי, ועשית זו מצות עשה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בבבא קמא.

ובי"ד החזקה {{ממ|[[רמב"ם/רוצח/יא#א|רוצה פי"א ה"א]]}} כתב, מצות עשה לעשות אדם מעקה לגגו, שנאמר 'ועשית מעקה לגגך'.

== הבית החייב במעקה ==
;תשמישו
כתב הרמב"ם {{ממ|שם ה"א}}, והוא שיהיה בית דירה, אבל בית האוצרות ובית הבקר וכיוצא בהן, אינו זקוק לו. 

והראב"ד השיג עליו שבספרי מרבה את כולן למעקה וממעט רק בית שער אכסדרה ומרפסת. וכן תמה הכסף משנה, וכתב שאפשר שלמד רבינו שדין זה תלוי במחלוקת תנאים כדרך שמצאנו בגמרא ביומא {{ממ|[[בבלי/יומא/יא/ב|יא:]]}} לענין מזוזה, ופסק הרמב"ם כמאן דפטר כדרך שפסק בהלכות מזוזה.

;רוחבו
וכל בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המעקה {{ממ|[[בבלי/סוכה/ג/א|סוכה ג.]]}}. 

ובבית שאין בו ד"א אך יש בו לרבע ד"א, כתב החיי אדם {{ממ|כלל טו}} שדינו כבמזוזה שנחלקו אם חייב או פטור.

== שוכר בית מאחרים ==
בהגהות מיימוניות {{ממ|רוצח פ"א אות א}} כתב שמדלא רבינן בספרי אלא לוקח ויורש וניתן לו במתנה ולא הזכירו שוכר משמע ששוכר פטור, ומה שאמרו בב"מ {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/קא/ב|קא:]]}} שהשוכר חייב לעשות מעקה היינו מדרבנן מפני שהוא דר בבית פן יבוא להתרשל, אך מדאורייתא פטור.


==נוסח הברכה וברכת שהחיינו על עשייתה==
חיי אדם {{ממ|[[חיי אדם/א/טו#כה|כלל טו סעיף כה]]}} בדעת הרמב"ם, הר"ן בפסחים והאבודרהם. ועי' נשמ"א. רמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/ברכות/יא|פי"א מהל' ברכות]]}}, נשמת אדם {{ממ|כלל טז ס"ק ג}} והמצויין שם.

ובמועדים וזמנים {{ממ|ח"ב סי' קפח ד"ה ומעתה יש לומר}} כתב שלדעת הרוקח {{ממ|שס"ו}} ורבינו בחיי {{ממ|סוף פרשת שלח}} דס"ל שאין מברכים על משפטים שכליים, א"כ אין מברכים על מצות מעקה.{{הערה|ועי' ערך {{עע|ברכת המצוות}}.}}

==בבתי כנסיות ובבתי מדרשות==
בחיי אדם {{ממ|כלל טו}}, כה כתב שגם בתי מדרשות פטורין דאין עשויין לדירה, ולכאורה מיירי גם בבימ"ד שיש לו בעלים דבלא"ה מאי קמ"ל ומי יתחייב ואולי יש חיוב לבני העיר. עי' עוד בענין זה בסהמ"צ להגריפ"פ [[ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/לא תעשה/נה|ל"ת נה]] (נד–ד).



{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}