עריכת הדף "ערך/מודה בקנס"

{{ניווט כללי עליון}}
==בזמן הזה==
דעת הראב"ד {{ממ|הובא בטור חו"מ [[טור/חושן משפט/א#כתב רבי אברהם|סימן א]]}} שאף בזמן הזה אם הודה נפטר בהודאתו, ואם תפס בעל דינו מוציאים מידו בין אם הודה קודם התפיסה ובין אם הודה אחר התפיסה.

אמנם דעת הרמב"ן {{ממ|הובא בטור שם}} שבזמן הזה כיון שאין לנו בית דין מומחין ממילא הויא הודאה חוץ לבית דין שאינה מועילה {{ממ|כמבואר בבבא קמא [[בבלי/בבא קמא/עד/ב|עד:]]}}.

==אם ההודאה פוטרתו או שאינו נאמן לחייב עצמו קנס==
חקרו האחרונים (עיין בדבריהם באלו אופנים שייכת חקירה זו) אם פטור 'מודה בקנס' הוא שפטרתו תורה בגלל שהודה, או שנאמר בדין זה שאף שבעלמא הודאת בעל דין כמאה עדים דמי, בקנס אינו יכול לחייב עצמו. קצות החושן {{ממ|[[קצות החושן/חושן משפט/א|סימן א סק"ו]]}}; שערי יושר {{ממ|[[שערי יושר/ז/יט|שער ז פרק יט]]}} וחידושי רבי שמעון יהודה הכהן {{ממ|קונטרס בענייני קנס, סימן ב אות ב}}; חידושי רבי חיים מטלז {{ממ|בבא קמא סימן טו}}.

ובחזון איש {{ממ|בבא קמא סימן יח סק"ז}} נקט שבהודאת בעל דין אינו נאמן על המציאות אלא על ההתחייבות שניתן הדין לדון את האדם על פי הודאתו, ובקנס לאו כל כמיני' ליצור ההתחייבות. עיי"ש. אך עי' בחידושי רבי שמעון יהודה הכהן הנ"ל {{ממ|קונטרס בענייני קנס, סימן ב אות ב}} שהעלה סברא זו ודחאה דמכמה מקומות מוכח דאפי' היכא דבהודאתו לא נתהווה עליו שום התחייבות ושום דין אפ"ה יש לו דין דהודאת בע"ד כו' ומוכח שלא על הפועל בלבד ב"ד מאמינים אותו רק דהודאת בע"ד דנאמן הוא על מציאות המעשה, דב"ד מאמינים אותו על כל דבר שנוגע לעצמו דכן היה במציאות. עיי"ש כל דבריו.

==הודה בקנס בבית דין זה ושבו ותבעו אותו בבית דין אחר==
ב"ח סימן שנ {{ממ|[[ב"ח/חושן משפט/שנ#|סעיף ב]]}}; תרומת הכרי {{ממ|[[תרומת הכרי/א|סימן א']]}}; קצות החושן {{ממ|[[קצות החושן/חושן משפט/שנ#א|סימן ש"נ סק"א]]}}; נתיבות המשפט {{ממ|[[נתיבות המשפט/חושן משפט/שנ#א|שם סק"א]]}}.

{{ניווט כללי תחתון}}