עריכת הדף "ערך/ברכת הלבנה"

{{ניווט כללי עליון}}
== מקור ==
סנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/מב/א|מב.]]}}.

==גדרה==
=== ברכת המצוות, הנהנין או השבח ===
ראו פמ"ג פתיחה כוללת להל' ברכות {{ממ|סימן יח}} דהיא מברכות השבח, ועיין אור לנתיבתי {{ממ|קובץ טז עמ' 74}} בשם מהרי"ד מבעלזא שהיה מקום להסתפק אם היא ברכת המצוות על מצוות קידוש החודש או ברכת הנהנין, ומה שביאר לפי זה במימרת אביי הילכך נימרינהו מעומד.

==נוסח הברכה==
אמר רב יהודה{{הערה|[[בבלי/סנהדרין/מב/א|סנהדרין מב.]]; רי"ף {{ממ|[[רי"ף/ברכות/כא/א|ברכות כא. בדפי הרי"ף]]}}; רא"ש {{ממ|[[רא"ש/סנהדרין/ה/א|סנהדרין פ"ה ה"א]]}}; טור {{ממ|[[טור/אורח חיים/תכו|אורח חיים סי' תכו]]}}.}}: ברוך [אתה ה' אלהינו מלך העולם]{{הערה|רי"ף; [[רבינו חננאל/סנהדרין/מב/א|רבינו חננאל]]; רמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/ברכות/י#טז|הלכות ברכות פ"י הט"ז]]}}; רא"ש; טור.}} אשר במאמרו{{הערה|פירש [[מהרש"א - חידושי אגדות/סנהדרין/מב/א|מהרש"א]]: דבי' מאמרות נברא העולם.}} ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם{{הערה|פירש [[מהרש"א - חידושי אגדות/סנהדרין/מב/א|מהרש"א]]: עש"ה {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/לג#ו|תהלים לג]]}} בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם ואשמועינן דברוח פיו במאמר בעלמא ברא אותם כדאמרינן {{ממ|}} בה"א נברא העולם דהוא אות קלילא.}} חוק{{הערה|פירש [[מהרש"א - חידושי אגדות/סנהדרין/מב/א|מהרש"א]]: חק הוא דבר קבוע לשמש ביום ולירח בלילה.}} וזמן{{הערה|פירש [[מהרש"א - חידושי אגדות/סנהדרין/מב/א|מהרש"א]]: דהיינו זמן סיבוב גלגל הלבנה בכ"ט י"ב תשצ"ג וסיבוב גלגל החמה בשס"ה יום ורביע.}} נתן להם שלא ישנו את תפקידם{{הערה|פירש [[רש"י/סנהדרין/מב/א|רש"י]]: מצוה שצויתם להתנהג בהילוך תקופותיהם. ו[[מהרש"א - חידושי אגדות/סנהדרין/מב/א|מהרש"א]] פירש: שלא ישנו מינוי שלהם מלשון {{ממ|}} ויפקדהו על ביתו.}} ששים ושמחים{{הערה|פירש [[רש"י/סנהדרין/מב/א|רש"י]]: כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/יט#|תהלים יט]]}} ישיש כגבור. וכתב [[מהרש"א - חידושי אגדות/סנהדרין/מב/א|מהרש"א]]: אף על פי שמיעט הלבנה גם היא ששה ושמחה לעשות רצון קונה להתמעט עצמה.}} לעשות רצון קונם{{הערה|כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברבינו חננאל, ברא"ש, ובטור. במסכת סופרים {{ממ|[[מסכת סופרים/כ#א|פ"כ ה"א]]}} נשמטו התיבות "ששים ושמחים לעשות רצון קונם", והוסיפן הגר"א. ברמב"ם: '''קוניהם'''.}} פועלי{{הערה|כ"ה בגמרא, במסכת סופרים, ברבינו חננאל, ברמב"ם, ובטור בשם יש גורסין, ופירש [[רש"י/סנהדרין/מב/א|רש"י]]: פועלי אמת הן שאינם משנים את סדרם. ברי"ף, ברא"ש, ובטור: '''פועל'''. וכ"ה ב[[תוספות/סנהדרין/מב/א|תוספות]] בשם אית דגרס, ופירשו דאהקב"ה קאי, שבאמת ובדין מיעטה, ולהכי קאמר בתר הכי וללבנה אמר שתתחדש. וז"ל רבינו יונה {{ממ|על הרי"ף ברכות שם}}: '''פועל''' אמת שפעולתו אמת לבורא הוא חוזר שהוא פועל אמת וגם הפעולה עצמה היא אמת שהיא קיימת כענין שנא' {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קמח#|תהלים קמח]]}} ויעמידם לעד לעולם שאם היה חוזר לצבאיו מספיק היה בשיאמר פועלי אמת ולמה היה צריך לומר עוד שהפעולה שהם פועלים שהיא אמת אלא ודאי פועל גרסינן ולבורא חוזר כדכתיבנא. ועי' כסא רחמים {{ממ|על מסכת סופרים}} שכ"כ בספר המנהיג, ושכ"ה גירסת גורי האר"י ז"ל, ושכן המנהג.}} אמת שפעולתן אמת{{הערה|כ"ה בגמרא. ברי"ף, ברא"ש, ובטור: '''שפעולתו''' אמת. ברבינו חננאל: '''שפעולתם''' אמת. ברמב"ם: '''ופעולתם צדק'''. במסכת סופרים: '''פועלי אמת שפעולתו אמת''', ובנוסחת הגר"א: '''פועלי אמת שפעולתן'''.}} וללבנה{{הערה|כ"ה בגמרא, במסכת סופרים, ברי"ף, בתוספות, ברמב"ם, וברא"ש. ברבינו חננאל ובטור: '''ללבנה'''.}} אמר שתתחדש עטרת{{הערה|כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברבינו חננאל, ברמב"ם, ברא"ש, ובטור. במסכת סופרים: שתתחדש '''באור יקר ועטרת'''.}} תפארת לעמוסי בטן שהן{{הערה|כ"ה בגמרא וברבינו חננאל. במסכת סופרים, ברי"ף, וברמב"ם: '''שהם'''. ברא"ש: '''שאף הם'''. בטור: '''שאף הן'''.}} עתידין{{הערה|כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברמב"ם, ובטור. במסכת סופרים, ברבינו חננאל, וברא"ש: '''עתידים'''.}} להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם{{הערה|כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברבינו חננאל, ברמב"ם, ברא"ש, ובטור. במסכת סופרים: '''לפאר יוצרם''', ובנוסחת הגר"א: '''ולפאר ליוצרם''', וכ"ה בנוסחאות כ"י.}} על שם{{הערה|כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברא"ש, ובטור. במסכת סופרים הושמטה תיבת '''שם''' [וכן השמיטוה רבינו חננאל והרמב"ם], והוסיפה הגר"א.}} כבוד מלכותו{{הערה|ברמב"ם נתוסף: '''ועל כל מה שברא'''.}} ברוך אתה ה' מחדש חדשים{{הערה|כ"ה בגמרא, ברי"ף, ברבינו חננאל, ברא"ש, ובטור. ברמב"ם: '''החדשים'''. במסכת סופרים: '''מקדש ראשי חדשים''', ובנוסחת הגר"א: '''מחדש חדשים'''.}}.

==תחילת זמנו==
לדעת המחבר{{הערה|בית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תכו|אורח חיים סי' תכו]] בשם הר"י גיקטיליא בעל שערי אורה}} ע"פ הקבלה; שולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תכו#ד|ס"ד]]}}.}} אין מברכים עד שיעברו ז' ימים מהמולד, ועי' משנה ברורה{{הערה|[[משנה ברורה/אורח חיים/תכו#כ|ס"ק כ]].}} שרוב האחרונים חולקים על זה, וסוברים שעל כל פנים לאחר ג' ימים{{הערה|ולשון רבינו יונה {{ממ|על הרי"ף ברכות, דף כא. בדפי הרי"ף}}: משעה שמתוק האור שלה ואדם נהנה ממנו שזהו אחר ב' ימים או ג' אבל ירח בן יומו מתוך קטנותו אין האור שלה מתוק שאין אדם נהנה ממנו.}} מעת לעת מעת המולד יש לברך ואין להחמיץ המצוה, ע"ש. ובספר זוהר חי{{הערה|פרשת וארא {{ממ|דף לח טור ג}}.}} כתב שעל פי האר"י ז"ל{{הערה|בפרי עץ חיים.}} יש לברך תיכף מראש חודש ואילך{{הערה|ודלא כמי שכתב {{ממ|עי' מקדש מלך פרשת וארא דף ל' ע"ב בשם ח"י}} בשם האר"י ז"ל שלא לקדש עד ז' למולד.}}.

==אם להמתין עד מוצאי שבת==
גרסינן במסכת סופרים{{הערה|[[מסכת סופרים/כ#א|פ"כ ה"א]]. ועי' בית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תכו|או"ח סי' תכו]]}} שמדברי תלמידי ה"ר יונה {{ממ|על הרי"ף ברכות}} נראה שלא היה גורס זאת במסכת סופרים. ובתרומת הדשן {{ממ|[[תרומת הדשן/א/לה|ח"א סימן לה]]}} הביאו בשם א"ז{{דיוק מקור}}. וכן פסק המחבר {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תכו#ב|ס"ב]]}}.}} שאין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת{{הערה|והוא הדין מוצאי יום טוב {{ממ|משנה ברורה [[משנה ברורה/אורח חיים/תכו#ה|ס"ק ה]] בשם [[אליה רבה/אורח חיים/תכו#|אליה רבה]]}}.}} כשהוא מבושם{{הערה|רבינו יונה {{ממ|על הרי"ף ברכות}} גורס '''משתתבשם''', וע"ש כמה פירושים בזה.}} ובכלים נאים{{הערה|וגם כשמברך בחול יש שנהגו ללבוש סרבל [או מצנפת {{ממ|דרכי חיים ושלום [[דרכי חיים ושלום/תצא|סי' תצא]]}}] מיוחד {{ממ|הגהות מיימוניות [[הגהות מיימוניות/ברכות/י#ס|אות ס]] בשם "מורי רבינו שיחיה" [והכוונה למוהר"מ. דרכי משה [[דרכי משה/אורח חיים/תכו#ב|אות ב]]]}}. ועכשיו אין נוהגין לדקדק בזה {{ממ|משנה ברורה [[משנה ברורה/אורח חיים/תכו#ז|ס"ק ז]] בשם [[אליה רבה/אורח חיים/תכו#|אליה רבה]] בשם כנסת הגדולה}}.}}, וכתב ע"ז בתרומת הדשן דיש לחלק בדבר, דהיכא דליל מוצאי שבת הבא בקרוב אינו לילות הרבה בחודש כגון ז' או ח' בחדש שאפילו אם יהא מעונן במוצ"ש וב' וג' או ד' לילות אחריו עדיין יש זמן לברך עד סוף ליל ט"ו כה"ג יפה להמתין עד מו"ש{{הערה|עי' מועד קטן {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/ט/א|ט.]]}}: רבי יונתן בן עסמאי ורבי יודא בן גרים קא רמו קראי אהדדי, כתיב {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ד#כו|משלי ד כו]]}} "פלס מעגל רגליך" [- כלומר, שקול המצוות ועיין בהם איזה גדולה, ועשה הגדולה. [[רש"י/מועד קטן/ט/א|רש"י]]], וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ה#ו|משלי ה ו]]}} "אורח חיים פן תפלס" [- דמשמע כל מצוה שתבוא לידך עשה אותה, בין גדולה בין קטנה, ואל תניח קטנה מפני הגדולה]. ומיישבת הגמרא: לא קשיא, כאן במצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, כאן במצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים [- מצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, עשה אתה הגדולה וחביריך יעשו הקטנה. מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, אל תפלס, אלא מצוה שבאה לידך בין גדולה בין קטנה עשה], ע"כ. ובביאור פסקו של התרומת הדשן להמתין עד מוצאי שבת עם ברכת הלבנה, אף שלכאורה המצוה לפניו ו'אל תפלס'. ביאר בשו"ת חכם צבי {{ממ|[[חכם צבי/קו|סימן קו]]}}: שכשנעשית המצוה באופן יותר משובח, יש להמתין כדי לקיימה על צד היותר טוב. אבל במצוות שונות אין מעבירין קלה מפני החמורה. אבל במצוה אחת שאפשר לעשות היום שלא מן המובחר ולמחר מן המובחר, טוב להמתין למחר ואין בזה משום {{עע|אין מעבירין על המצוות}}. אבל יש אומרים {{ממ|עי' שער הציון אות כא}} דהעיקר דשהוי מצוה לא משהינן אף אם יחשוב שאח"כ יעשה מן המובחר, וכן כתב במשנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תכו#כ|ס"ק כ]]}} שכמה אחרונים והגר"א מכללם סוברים שאין כדאי להשהות המצוה, ומסיים המשנה ברורה שהנוהג כן בוודאי יש לו על מי לסמוך, ובפרט בימי החורף וגשם בוודאי הזריז לקדש הרי זה משובח. ועי' עוד שדי חמד {{ממ|[[שדי חמד - פאת השדה/כללים/ה/לה|כללים מערכת ה פאת השדה סי' לה]] ד"ה שוב וד"ה ועל פי}} שהביא דברי הרב חקרי לב {{ממ|[[חקרי לב/אורח חיים/קה|א"ח סי' קה]]}} מה שכתב לפלפל בדברי התרומת הדשן.}} אבל אם ליל מוצ"ש הבא יהא לילות הרבה בחודש שאם יהיה מעונן בו וב' וג' או ד' לילות אחריו יעבור זמן הברכה כה"ג אין להמתין עד מו"ש{{הערה|וכן פסק הרמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תכו#ב|שם]]}}, ועי' משנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תכו#ו|ס"ק ו]]}} שצריך לחשוב אם ישארו עוד חמשה לילות עד חצי כ"ט יום י"ב שעות ותשצ"ג חלקים מהמולד.}} דכל היכא דראוי הוא להסתפק שתעבור המצוה אין משהין אותה אפילו כדי לעשותה יותר מן המובחר.

==אם להמתין עד מוצאי יום הכיפורים==
לדעת הרמ"א{{הערה|דרכי משה {{ממ|[[דרכי משה/אורח חיים/תכו#ב|סי' תכו אות ב]]}} בשם מהרי"ל; שולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תכו#ב|ס"ב]]}}.}} אין מקדשים הלבנה קודם יום הכיפורים{{הערה|משום שמאויימים מכח הדין ואין שרויים בשמחה {{ממ|דרכי משה [[דרכי משה/אורח חיים/תכו#ב|שם]] בשם מהרי"ל; משנה ברורה [[משנה ברורה/אורח חיים/תכו#ט|ס"ק ט]]}}.}}. וכתב ב[[ביאור הלכה/אורח חיים/תכו#|ביאור הלכה]] שדעת הלבוש דאדרבה יש לו לקיים המצוה בימים כאלו שתלויים ועומדים ופן זכות אחד יכריע הכף, ושכן נוטה דעת [[בית מאיר/אורח חיים/תכו#|בית מאיר]]. ובאלף המגן על מטה אפרים {{ממ|סי' תרב, אלף המגן ס"ק כה}} מביא שכן דעת החיד"א בעבודת הקודש {{ממ|מורה באצבע סי' ט אות רפג}} שיותר נכון לקדשה קודם יום הכיפורים, ומביא בשם אורחות חיים שכן היה נוהג הגה"ק מהרי"א מזידטשוב ושכן היו נוהגים רבותיו וגדולי תלמידיו ושכן פסק הגר"א, ומציין לעיין במנהגים למהר"א טירנא בשם מורו ע"ש. ובעל מטה אפרים {{ממ|סי' תרכד אלף למטה ס"ק א}} כתב שאין נוהגים כן אלא ממתינים עד מוצאי יום הכיפורים, אבל מי שחושש לאיזה אונס שלא יוכל לקדשה אחר יום הכיפורים, יוכל לקדשה קודם יום הכיפורים {{ממ|מטה אפרים סי' תרב סמ"ו}}.

==סוף זמנו==
לדעת המחבר{{הערה|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תכו#ג|סי' תכו ס"ג]].}} מברכים עד ט"ז משעת{{הערה|לשון המחבר: "י"ו מיום המולד", ומפרש במשנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תכו#יז|ס"ק יז]] בשם [[מגן אברהם/אורח חיים/תכו#|מגן אברהם]] ו[[מאמר מרדכי/אורח חיים/תכו|מאמר מרדכי]]}} דלאו דווקא מ'''יום''', אלא מ'''שעת''' המולד מונים ט"ו יום מעת לעת.}} המולד, ולא ט"ז בכלל{{הערה|ובביאור הלכה מביא בשם כנסת הגדולה שיש חולקים על המחבר בזה, וסוברים שגם ט"ז בכלל. ועי' שו"ת השיב משה {{ממ|חלק או"ח סי' יד}} שמתיר לסמוך על דעה זאת בשעת הדחק. ועי' [[מנחת פתים/אורח חיים/תכו#|מנחת פתים]] בשם כתבי הרב מו"ה שמעריל ז"ל מחבר עיון תפלה שכן נעשה מעשה בבראדי בפני הגאון מו"ה מאיר ז"ל האב"ד דשם.}}. ולדעת הרמ"א אין לקדש אלא עד חצי כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים{{הערה|דהיינו י"ד ימים מעת לעת וח"י שעות וחצי מתשצ"ג חלקי השעה מעת המולד, שאחר אותו זמן היא מתחלת להתחסר {{ממ|דרך פקודיך מ"ע ד בסופו, בהג"ה אות ד}}.}} משעת המולד.

להלכה כתב ב[[ביאור הלכה/אורח חיים/תכו#|ביאור הלכה]] שאם הוא עדיין יום ט"ו, אלא שהיה אחר י"ב שעות ותשצ"ג חלקים, אפשר שיש לסמוך על בעל [[מור וקציעה/אורח חיים/תכו#|מור וקציעה]] שדעתו להתיר לברך בשם ומלכות כדעת המחבר, וכן הסכים הגאון מהר"ץ אורינשטיין, אבל אם לא קידש עד ט"ז, יקדש בליל ט"ז בלי שם ומלכות{{הערה|עי' דרך פקודיך {{ממ|מ"ע ד בסופו, בהג"ה אות ה}}, וזה לשונו: אמרו לי מגידי האמת בשם אדמו"ר הרב מה"ר יעקב יצחק זצוק"ל [כונתו להרבי מלובלין זי"ע {{ממ|דרכי חיים ושלום [[דרכי חיים ושלום/תצה|סי' תצה]] בהגה}}] באם לא נראית הלבנה בזמנה עד אחר אותו הזמן יאמר המימרא בגמרא מאי מברך אמר רב יהודה ברוך אתה י"י אמ"ה אשר במאמרו וכו' ול"נ לומר בריך רחמנא מרי' מלכא דעלמא אשר במאמרו וכו' וכן אני נוהג בכל ספק ברכות. עכ"ל. ועי' בדרכי חיים ושלום {{ממ|שם}} ובטעמי המנהגים ומקורי הדינים {{ממ|סעיף תנד בקונטרס אחרון}} באורך.}}.

דעה נוספת היא שיכולים לקדש הלבנה עד ט"ז בחודש הן מלא הן חסר, הגם שרואין אז כבר פגימת הלבנה אך לבנה העליונה לא נפגמה עוד והולכין בזה אחר רוב חודש{{הערה|דרכי חיים ושלום {{ממ|[[דרכי חיים ושלום/תצה|שם]] בהגה}} וטעמי המנהגים ומקורי הדינים {{ממ|שם}} בשם ספר נוצר חסד להגה"ק מהרי"א מקמארנא זי"ע {{ממ|[[נוצר חסד/אבות/ד#ד|על אבות פ"ד מ"ג]]}} בשם כמה ראשונים, ושכן עשה מעשה רב הגה"ק מה"ר אברהם יהושע העשיל מאפטא זי"ע, ושכן דעת ר' שרירא גאון ורוב ראשונים.}}.

== אמירתו מעומד ==
בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/מב/א|מב.]]}} כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל שכינה כו' תנא דבי רבי ישמעאל אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים כל חדש וחדש דיים. אמר אביי הלכך צריך למימרא מעומד. ופרש"י {{ממ|[[רש"/סנהדרין/מב/א#אמר|ד"ה אמר]]}} הואיל ומקבל פני שכינה הוא, מעומד בעי לברוכי, מפני כבוד שכינה שהוא מקבל. ונפסק להלכה ברמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/ברכות/י#יז|פ"י מברכות הי"ז]]}} ושו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תכו#ב|או"ח סימן תכו ס"ב]]}}.

== אמירת עלינו לשבח אחריו ==
טעם לאמירתו ראה רוח חיים {{ממ|[[רוח חיים/א/תכו#ג|ח"א סימן תכו אות ג]]}}, טעמי המנהגים {{ממ|[[טעמי המנהגים/ראש חודש|ענייני ראש חודש עמ' רד בהערה]]}} וביאור הלכה {{ממ|[[ביאור הלכה/אורח חיים/תכו#ומברך|סימן תכו ס"ב ד"ה ומברך]]}} שפירשו כדי שלא יטעו במה שאנו יוצאים ושמחים כנגד הלבנה שנו נותנים לה כבוד, לכך אומרים עלינו לשבח ומסיימים כי ה' הוא אלקים וגו' אין עוד.

== לבושו באמירתו ==
במסכת סופרים {{ממ|פי"ט ה"י}} אין מברכין על הירח אלא כו' כשהוא מבושם ובכלים נאים.

== יישור רגליו ==
במסכת סופרים {{ממ|שם}} איתא, ומיישר את רגליו ומברך אשר במאמרו כו', והובא להלכה בטור וברמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תכו#ב|סימן תכו ס"ב]]}}. וביסוד ושורש העבודה {{ממ|שער ט פ"א}} כתב שעומד ברגליים צמודות כבתפילת שמונה עשרה.

== כיוון עמידתו ==
במסכת סופרים {{ממ|שם}} איתא ומיישר רגליו ומברך כו' ורוקד ג' פעמים כנגדה ואומר 'כשם שאני רוקד'. ונחלקו הפוסקים לאיזה כיוון יעמדו. בשבלי הלקט {{ממ|סימן קסז}} ורבינו בחיי {{ממ|פ' בא ד"ה ומדרש החדש]]}} פירשו דהיינו מיישר רגליו כנגד הלבנה, וכ"כ בספר המנהיג {{ממ|הלכות הלל עמ' רסו}} בשם ירושלמי ומסכת סופרים להדיא 'מיישר רגליו כנגדה ומרקד לפניה'. וכן יש שדקדקו מלשון המסכת סופרים 'ותולה עיניו כנגדה ומיישר רגליו' שמשמע שעומד כנגדה ומיישר רגליו ותולה עיניו בה {{ממ|לבושי מרדכי}}.

אמנם ביסוד ושורש העבודה {{ממ|שער ט פ"א}} כתב שעומד ברגליים צמודות לכיוון מזרח, וכשמגיע ל'כשם שאני רוקד' אז יהפוך פניו נגד הלבנה.

ויש שלא הקפידו בדבר {{ממ|הליכות אבן ישראל או"ח ח"ב פנ"ג אות ח מהגרי"י פישר, הליכות שלמה ר"ח ארחות הלכה 130 מהגרשז"א, כאיל תערוג תשע"ח ענייני ר"ח מהגראי"ל שטיינמן}}.

====לעיון נוסף====
* גליון עומק הפשט, מס' 467, האריך בהבאת השיטות השונות לאיזה כיוון עומד.

== בחודש אב ==
יש מדקדקים שלא לקדשה בחודש אב עד אחר תשעה באב, ראה שו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תכו#ב|או"ח סימן תכו ס"ב]]}}.

== בז' אדר ==
יש נהגו שלא לקדש את הלבנה בז' אדר, וטעמא דמילתא עפ"ד הגמרא {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/עה/א|ב"ב עה.]]}} פני משה כפני חמה, ראה בזה בספר ביתו נאוה קודש {{ממ|ח,ג עמ' קיח}}, אז נדברו {{ממ|בית אהרן בעלזא ח"א עמ' מו}}. וע"ע ספר אוצר יד החיים {{ממ|סימן תתתפא}} ייחס זאת למהר"ש מבעלזא שלא רצה לקדש הלבנה בז' אדר ביום מיתת משה רבינו.

כעין זה כתב בספר דברי תורה להרה"ק ממונקאטש {{ממ|תנינא אות כז}} שהביא בשם 'רב גדול וזקן מבני אשכנז במדינתנו' שצריכים לדקדק שלא לקדש הלבנה בחדש אדר עד אחר שיעבור ז' אדר משום אבילות פטירת משה רבינו.

מאידך בספר מזכנות הרועים {{ממ|עמ' שיט}} מובא בשם האביר יעקב מסדיגורה שהורה להפך שבחודש אדר אין צורך להמתין לז' ימים שלמים.

ובשו"ת שבות יעקב {{ממ|ח"ג סימן לב}} נשאל אם יש ממש במה שיש אומרים לקדש הלבנה דוקא בלילה שאחר ז' אדר באמרם שכיון שביום הקודם היה מיתת משה וניתן רשות ליהושע שהוא פני לבנה לכן יש ענין לקדש אז הלבנה. והשיב השבות יעקב שאין ממש בדעה זו דמה בשורה טובה ישר כאן שנסתלק משה וניתן רשות ליהושע שהוא רק כפני הלבנה, ואין לנו לבדות חידושי דינים בלי ראיה.

==סגולות==
*כתב בספר מגיד מישרים, סימן זה יהיה בידך, בחודש שתברכו ברכת הלבנה במוצאי שבת, תמצאו הצלחה, וכשתתכסה ותתעלם ולא יוכלו לברך אותו החודש לא יהיה מוצלח ח"ו{{הערה|משנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תכו#ד|ס"ק ד]]}}.}}.
*שמעתי שמי שיקדש הלבנה, לא ידאג שימות באותו החודש מאותו היום ואילך{{הערה|אליה רבה {{ממ|[[אליה רבה/אורח חיים/תרב#ז|סי' תרב ס"ק ז]]}}.}}.
*קידוש לבנה הוא סגולה שימצא אדם את זיווגו{{הערה|ספר המידות לרבי נחמן מברסלב {{ממ|ערך חיתון}}.}}.
*סגולה מהרב הקדוש והטהור מרן הריב"ש ז"ל מריזין לומר אחרי אומרו כשם שאני רוקד כנגדך וכו', יאמר גם כן בכל פעם ולא יהיה לי כאב שיניים{{הערה|סגולות ישראל {{ממ|[[סגולות ישראל/ש#יט|מערכת ש אות יט]]}} בשם ספר בארות המים, וכ"ה בעניני סגולות שבספר טעמי המנהגים ומקורי הדינים, וכעין זה בסגולות שבסוף ספר בעל שם טוב על התורה {{ממ|בשם ספר חק עולם בסדר קידוש לבנה}} לומר כך לא יוכלו לנגוע בי לרעה וכך לא יהיה לי ולכל בני ביתי כאב שיניים.}}.

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

[[קטגוריה:קידוש לבנה]]