עריכת הדף "עצמות יוסף/בבא קמא/כד/ב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''דף כ"ד ע"ב'''}}

על כלל דכל מה הצד מגופיה פרכינן מעלמא לא פרכינן שנראה שהתוספות סותרים זה בפ"ק דב"מ פרק שנים אוחזין דף ד' תוספות הצד השוה שבהם וא"ת כופר הכל יוכיח הראשונים הקשו קושיא חזקה בדיבור זה כיון דכלל מסור בידינו מפרק כל הבשר דאמר רב אשי משום דאיכא למימר נבלה שאסורה באכילה וכו' וא"ל ר"ל כל מה הצד מגופיה פרכינן מעלמא לא פרכינן והר' מוהר"י נ' לב בח"א נתעורר בזה ונראה דשלשה תשובות בדבר א' כי התוספות ז"ל לא הקשו יוכיח אלא שכופר הכל שיש בו טענה וכפירה ילמוד במה הצד מפיו ועד א' ומה ראית לאפוקי מכי הוא זה כופר הכל ולא העדאת עדים או כי הוא זה איצטריך למוד' ממין הטענה כדלקמן ותירצו דיש טענה חשובה וכו' והוא דומיא דהעדאת עדים מה שאין כן בכופר הכל:

עוד דרך שני במה שכתב הצד השוה שבהם שע"י טענה וכפירה הם באים דאיך גרס טעם טענה וכפירה להתחייב שבועה ולזה הקשו שאין זו טעם דהא כופר הכל יש בו טענה וכפירה ולא שייך בו הך טעמא לאחיובי שבועה ותירצו שיש טענה חשובה במה הצד כמו שפי' אבל הוא דוחק לומר שהוקשה להם כך דהא בכל מה הצד שבתלמוד אין אנו צריכים טעם לגרוס אותו דבר אלא ההשואה לבד. ובדוחק יש לומר שהתוספות הקשו למקשה שהיה סובר דעבדינן יוכיח והוא רב אשי והיותר נראה לע"ד דהא דאמרי' מעלמא לא פרכינן הוא דומיא דנבילה שהוא דבר מעלמא בערך בשר וחלב אמנם בהעדאת עדים שהוא גופיה הוא כופר הכל שהרי כשכפר הכל באו העדים והעידו וכיון שהעדאת עדים גופיה היינו כופר מגופיה ממש יש בו יוכיח שיש בו דין בהפך ולהכי ניחא לאגמורי מכופר הכל במה הצד ע"י טענה וכפירה עצמה. ועוד שהוא גופיה כופר הכל מלאגמורי מפיו ועד אחד שאין פיו דומיא דהעדאת עדים ונראה לי (שהוא) דבר נאה ומתקבל:

יש לחקור אי דיו אריש דינא עדיף או דיו אסוף דינא וכדי להוציא כלל זה לאמיתו צריך לבאר הסוגיא אשר בסוף כיצד הרגל ואגב כלל זה נבאר כל הסוגיא ההיא שהיא צריכא נגר ובר נגר ולמען יזכיר המעיינים המעמיקים בעומקה של הלכה לטובה ראיתי להוסיף הטורח ולהעמיק העיון בכל הסוגיא:

מתניתין שור המזיק ברשות הניזק כיצד וכו' אמר להם רבי טרפון ומה במקום שהקל וכו' הנראה לע"ד פשוט בהבנת המשנה הוא זה כי הק"ו הראשון הוא ק"ו מנושאים וה"פ ומה שן ורגל שברשות הרבים פטורין אפ"ה ברשות הניזק חייבים נזק שלם קרן שבר"ה חייב חצי נזק אינו דין שברשות הניזק יתחייב נזק שלם ועל ק"ו זה אמרו לו רבנן דיו לבא מן הדין להיות כנדון שיהא רשות הניזק דקרן כחומרתו שיש לו בר"ה והוא דיו אסוף דינא וזה ביארו רש"י ז"ל באומר קרן ברשות הניזק שאתה מביא מדין קרן ברשות הרבים וכו' ואמר להם רבי טרפון אני לא אדון קרן מקרן אני אדון וכו' פירש אחזיר הק"ו של נושאים לקל וחומר של מקומות ואעשה כן ומה רשות הרבים הקל בשן ורגל ורגל חמור בענין קרן שחייב בו ח"נ רשות הניזק החמור בשן ורגל שחייב נ"ש אינו דין שיתחייב ברשות הרבים דקרן נ"ש. והוה ס"ל לר"ט דהשתא לא אמרינן דיו כיון דמרגל יליף בסוף דינא ואפי"ה אמרו לו רבנן דסוף סוף אי לאו קרן בר"ה לא משכחת צד ק"ו וכמו שפירש רש"י ואמרינן שפיר דיו ארישא דינא דהיינו קרן בר"ה ונמשך לפי זה שעיקר הדין הוא אסוף דינא והוא פשוט, אך ראיתי בדברי הרב מוהריב"ל ח"א שהבין שהדיו מראשית המשנה הוא דיו אריש דינא והדיו השני הוא דיו אסוף דינא ואחריו נמשך ה' מוהר"ש הכהן בח"א דף כ"ב לא יכולתי להלו' דבריהם ועיקר הדבר האריך הרב בעל הספר כריתות בשער א' ובפי' כתב שהדיו הראשון הוא ק"ו של רשויות וכן כתב בהדיא הרב בעל נמוקי יוסף דדיו קמא הוא דיו אסוף דינא. איברא שכתב הלשון צ"ע קצת שכתב שהק"ו הראשון הוא של רשויות ולפי האמת הק"ו השני הוא ק"ו מרשות לרשות. ונראה שודאי שכן הוא האמת שהקל וחומר הראשון הוא ק"ו מנושאים אלא שצדדי הק"ו הוא ומה שן ורגל שברשות הרבים פטורים ברשות הניזק חייב נ"ש קרן שבר"ה שלו חמור אינו דין שרשות הניזק שלו גם כן יהיה חמור וזהו מה שהזכיר נמוקי יוסף ז"ל בדבריו באו' שהק"ו הוא מרשות לרשות וק"ל וצריך לעיין לפירוש זה במשנה מ"ש התוספות ז"ל ואין לומר דמרשות לרשות גמרינן וכו' כנראה דאינו כך פירושא דמתניתין וזה אינו דהא כבר השרשנו דהק"ו השני הוא ק"ו של מקומות ויתבאר זה כשנעמוד על דבריהם. וקודם שאבאר דברי התוספות ראיתי לדקדק במה שפרש"י במתני' ז"ל ומה וכו' שהוא פטור כדכתיב וביער בשדה אחר וכו' דהא הך קרא קיימא לקמן דהדר פריך מידי כוליה נזקא קאמרי' וכו' ומשני אמר קרא וחצו את כספו כספו של זה ולא של אחר ואפשר דקרא דוחצו את כספו גילה לוביער בשדה אחר שיהא פטור לגמרי. ואין לדקדק במתניתין אמאי לא עביד ק"ו דלא יהא ביה פירכא ונימא הכי ומה חיוב נזקי טמון שאינו באש שהרי אש פטור מטמון ישנו בקרן חיוב נ"ש ברשות הניזק שהוא באש אינו דין שיהא נוהג בקרן דאכתי איכא דיו אסוף דינא שיהא בחיוב טמון שהוא בקרן בר"ה מה התם חצי נזק אף בחצר הניזק חצי נזק. ואין לדקדק יחזור הק"ו על ענין אחר ונימא הכי ומה חיוב תשלומין חצי נזק שאינו בשן ורגל בשום אופן נוהג בקרן חיוב נ"ש שנוהג בשן ורגל אינו דין שיהא נוהג בקרן. ובסוגיא דיש העדאה לצרורות כתבתי בזה ע"ש. ויש לדקדק בהך ק"ו דמתניתין דאיכא למפרך מה לשן ורגל שכן משתלם מן העליה תאמר קרן שמשתלם מגופו ונראה דמצי' לומר דהיא גופא תיתי בק"ו דנזק שלם ישתלם בקרן מן העליה אבל לפי המסקנא אהני דיו למגופו וכדמסיק תלמודא לעיל גבי יש העדאה לצרורות וכו'.

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>