עריכת הדף "עץ יוסף על שמות רבה/ג/יד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''אתה אדון העולם.''' מפני שכתוב בי אדני באל"ף דל"ת נדרש לשון אדנות:

'''וכי אתה רוצה שאהיה כו'.''' במדרש בנבנשתי כתיב במת"כ שם וכי אתה רוצה גרסינן עכ"ל. וכוונתו שלא נקרא ובי בבי"ת. אבל בעל יפ"ת גורס באמת ובי אתה רוצה. וה"פ מאחר שאתה אדון העולם ומושל על כולם הלא יש כמה אנשים הגונים אשר יוכלו לדבר כן. למה תרצה בי דוקא שאני כבד פה. ואין ראוי והגון לפי גדולתך לשמש באיש עלג לשון כמוני. וע' ביפ"ת ב"ר פ' צ"ג סימן ה':

'''שבעת ימים קודם.''' קודם שנגלה עליו בסנה. ולפ"ז כל מה שסיפר הכתוב מדבור ה' ותשובת משה משנראה לו בסנה הכל היה ביום אחד זה אחר זה כפשטיה דקרא. והשבעה ימים היה קודם גילוי בסנה. אבל לקמן בויק"ר פ' י"א קאמר כל ז' ימי הסנה היה הקב"ה מפתה את משה {{ממ|[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''לא איש דברים אנכי חד כו'.''' ע' בסד"ע. ובשוח"ט מזמור י"ח. ובויק"ר פ' י"א. ובחזית פסוק הגידה לי:

'''אמר משה אני איני איש של דברים. ואיני רואה כאן דברים.''' פי' לא איש דברים כלל אותו וגם פרעה וכאילו כתוב לא אישדברים אנכי ולא איש דברים [היינו שיקבל מוסר. והוא פרעה] אנכי רואה. כי לשון דיבור הא בכל מקום דברי קשות. ועל שניהם השיבו הקב"ה. על מה שאמר שהוא עצמו כבד פה אמר מי שם פה וגו'. ועל דבר פרעה מבואר תשובתו בסוף פרשה זו אמרת לא איש דברים בדברים לא יוסר עבד כו' קח את המטה שתייסרנו בו כו' ע"ש:

'''עבד הוא.''' הכוונה שהוא היה מבני כנען שהוא עבד עבדים. כי בני חם מצרים וכנען. וכל בני חם נקראו עבדים כדאי' בפדר"א פרק כ"ד. ובאיכה רבתי פסק עבדים משלו בנו אלו המצרים:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>