עריכת הדף "עץ יוסף על שמות רבה/ג/יב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''אותה שעה דבר משה שלא כהוגן.''' ולפי האמת לא היה צריך לאותות. אך הקב"ה השיבו לפי סברתו שסבר שלא יאמינו לו. והא דהיה צריך משה ליתן להם אותות אחר שיאמינו לו כדאמר לו הקב"ה. י"ל דהאי ושמעו לקולך קאי אזקני ישראל שישמעו קולו מצד המסורת פקד פקדתי. אבל המון רב מבני ישראל לא יאמינו בו עד שיעשה האותות לעיניהם. ומכל מקום משה לא דבר כהוגן דגם על הזקנים אמר והן לא יאמינו לי דמינייהו סליק {{ממ|[[תולדות נח על שמות רבה/{{כאן}}|תולדות נח]]}}:

'''מזה שבידך אתה צריך ללקות.''' לפיכך כתיב מזה בתיבה אחת להורות דמזה שבידך אתה צריך ללקות:

'''שנאמר ויאמן העם.''' אף ע"ג דכתיב זה אחר ויעש האותות לעיני העם. כוונתו על סוף פסוק וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל. דמתחלה כתיב ויאספו את כל זקני בני ישראל וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר ה' אל משה. ויעש האותות לעיני העם [ועיין מ"ש לעיל]. ובמה דסיים פתח ויאמן העם ע"י האותות. וישמעו כי פקד וגו' קאי אזקנים שהם האמינו ע"י השמיעה:

'''בני מאמינים.''' ועל הרוב מעשה אבות יירשו בנים:

'''שהוציא לשה"ר על בוראו.''' כדאי' בב"ר פ' י"ט:

'''כ' יודע אלהים.''' כי ביום אכלכם והייתם כאלהים. ולרעתכם מנע מכם:

'''ראה מה כתיב ויאמר השליכהו כו'.''' נראה שהמדרש דייק למה הוצרך עתה לעשיית המעשה ממש. הלא היה די שיאמר לו לקחת מטך ותשליכהו ארצה ויהפך לנחש. אלא ודאי רצה להראות לו הנחש בעין לומר לו עשית מעשה של זה ושיצטער בפחדו לנוס מפניו. וזה שדייק ראה מה כתיב כו' כלו' דוק במה שצוהו להשליכו ארצה ויעשה כן בפועל עכשיו כי הכוונה להראותו בעין וכאמור {{ממ|[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''ואת הארץ אני מלא.''' והים הוא בכלל הארץ. וא"כ אנה הוא יברח. והסתרת פנים לא היה משום הברחה אלא כדי לחלוק כבוד כדלעיל:

'''לכך כתיב וינס משה מפניו.''' דמפניו ר"ל מפני הנחש יש לנוס משא"כ מאת פני ה' כי בכל מקום עיני ה':

'''ד"א למה נס כו'.''' השתא דרש מפניו מפני חטאו נס. וכנוי מפניו שב למשה כלו' נס מפני חטאו. או שב לה' ופי' פניו פני זעמו על חטא משה:

'''לפי שחטא בדבריו.''' והיה מפחד שהנחש ישכנו וה' יעזבהו בידו ולא יצילהו מאחר שהוא חוטא ויהיה נעזב אל המקרה:

'''שאין הנחש ממית.''' הטעם בזה לפי שמורא וחתת האדם על הבעלי חיים כאומר ומוראכם וחתכם וגו' ולכן לא ישלוט בו אלא כשחוטא וסר צל ההשגחה מעליו:

'''כמעשה דרחב"ד.''' ברכות דף ל"ג:

'''והרי אמרנו כו'.''' כלו' אע"ג דאמרן שהיה הנחש כנגד משה כדלעיל. מ"מ צריך לתת טעם מה אות לישראל בזה כי אף שיכירו שהוא כח אלהי לעשות פלא צריך שיהיה איזה שייכות לאות עם המאורע:

'''כנגד פרעה שנקרא נחש שנאמר התנים הגדול ואומר על לויתן נחש בריח.''' מפני שבאמת לא מצינו שפרעה נקרא נחש רק תנים כבמקרא הנ"ל וכאן אמר שנקרא נחש. לזה מייתי מקרא זה שהוא נחש הוא התנין כי כן כתוב שם על לויתן נחש בריח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים {{ממ|[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''להכותו במטה.''' שעל ידו היה מביא המכות על מצרים. וכן בים כאומר הרם את מטך:

'''הה"ד שלח ידך ואחוז בזנבו.''' דמ"ש זנבו מראשו דקפיד שיאחוז בזנבו. אלא שרמז למה שבסופו ישוב למטה. והזנב כינוי לסוף כמו שהראש כינוי להתחלה:

'''לך ועשה כו'.''' לפי שאין טעם למאמר למען יאמינו עם הקודם. אמר שפתרונו שילך ויעשה האות כדי שיאמינו. והכתוב מקצר בזה כי ידוע שעל מנת כן נתן בידו האותות:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>