עריכת הדף "עץ יוסף על שמות רבה/ג/ד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ליתן לה מדינה.''' זה מרמז על ארץ ישראל:

'''ושפחה אחת מטרונית.''' מיוחסת מזרע מלוכה. והנמשל הוא על השכינה ועליה יכול לומר אנכי כי הוא הוא. וקראה שפחה ע"ש שלפעמים השכינה עמהם בגלות:

'''אמר לו חתנו.''' אף כאן דבר משה בעד כל ישראל:

'''לא כך אמרת לו אנכי ארד כו'.''' ולא ס"ל לריב"ל ההיא דאמר לעיל וארד להצילו אני אמרתי ליעקב אנכי ארד עמך כו'. דא"כ בהדיא קאמר שיקיים דברו בהעלותם. ומה לו להרהר עוד בזה:

'''לא אנכי הוא שאמרת לו כו'.''' פי' לא יתקיים בי מה שאמרת ואנכי אעלך. ותשובת השי"ת אליו על זה כתובה לקמן פרשה ט"ו סי' ט"ו. ומרומז תשובה זו במה שאמר לו הקב"ה כי אהיה עמך. כי באמת ארד עמך למצרים ג"כ לקיים הבטחתי:

'''היכן אני משכים בקיץ כו'.''' כלומר וכי אוכל אנכי למלאות כל שאלתם. ור"ל היכן אני משכים לתור להם מנוחה בקיץ מפני החמה שלא תזיקם ובחורף מפני הצינה שלא תזיקם ולכך צריך להקדים לבקש מקום נאות להשכיבם. והיפ"ת מגיה היכן אני מושכם בקיץ כו'. ושמעתי שאולי צריך להיות משכינם שהוא לשון מנוחה ושכונה מסכים למה שדרש על זה בסמוך איכה תרעה איכה תרביץ וגו' שהוא ג"כ לשון רבוצה ומנוחה:

'''מנין לי לספק כו'.''' ר"ל שלא תאמר שתשוקת האדם לסבול קור וחום כדי שיבא לארץ אחוזתו. לכן אמר מנין לי לספק במאכל ובמשתה שבלא אכילה ושתיה אי אפשר להיות:

'''כמה חיות כו'.''' ר"ל שלא תאמר שגם צידה אפשר להכין לחם יבש ונקודים. לכן אמר עוד כמה חיות יש בהם כו'. כי המזונות התרופיים הצריך למעוברות ולחיות ומיני המגדנות הצריכים לתינוקות קשה להכינם לעם המעונים בעבודת פרך והלואי שיספיקו להכין מזונות פשוטים:

'''שנאמר הגידה לי שאהבה נפשי.''' ע' בחזית ששם מבואר:

'''מן חררה שהיא יוצאה עמהן כו' אתה יודע כו'.''' פי' היא תשובה על מה ששאל מנין לי לספק במאכל ובמשתה כו' והשיב לו הקב"ה צאי לך בעקבי הצאן כו'. ר"ל מענין היציאה שיצאו ממצרים ויכינו להם מזון וצידה לדרך עוגות מצות ואותה החררה תספיק להם לס"א סעודות. זה יהיה לך לסימן לרעות את גדיותיך על משכנות הרועים כלו' כל זמן שיהיה שכונתם במדבר {{ממ|[[תולדות נח על שמות רבה/{{כאן}}|תולדות נח]]}}:

'''תספיק להם שלשים יום.''' פי' לפי שיציאת מצרים היתה בט"ו בניסן. ובט"ו באייר התחיל המן לירד להם. וע' רש"י סדר בשלח:

'''למקום לסטים.''' ר"ל למקום שחשודים על שפיכת דמים. וזהו שאמר מי אנכי כי אלך אל פרעה ולא אמר כי אעמוד או אדבר לפני פרעה. משום שלא מפרעה היה מתיירא אלא ממה שיקרהו בדרך אשר ילך בו אשר יש בו לסטים והורגים:

'''מה זכות יש בידם.''' זו שאלה ב'. מה זכות יש בידם שנחשב הקץ מלידת יצחק ולא ד' מאות שלמים כפשטיה דקרא. וגם אם אין להם זכות לא יוכל זכות אבות להושיעם שזכותן אינו מועיל אלא למי שעושה כמעשיהם:

'''אין אומר אהיה אלא למי שמתירא.''' זהו תשובה למאמר איך יכנוס למקום לסטים כו':

'''תהיה ניכר שאתה שלוחי.''' כי זה שאמר וזה לך האות לא שמשה צריך אות דהא משה ראה עם מי הוא מדבר. אלא שיהא לך אות וסימן להראות לכל שיכירו בהאות כי אנכי שלחתיך וכל מה שתרצה אעשה אני שאנכי עמך:

'''שבזכות התורה כו'.''' שאז יתהפך לבבם ומעשיהם לטוב. כי עתה העדר צדקתם הוא רק במקרה:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>