עריכת הדף "עץ יוסף על שמות רבה/ג/ב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ידע הקב"ה העם המתים על השוא.''' שהם ממיתים את עצמם לעשות השוא. שהרשע הזה ממית את עצמו לעשות רעה ולעבור עבירה. ובדבר אחר מפרש מתי שוא המתים ונהרגים אח"כ ע"י אחרים על עסקי שוא. ר"ל בעונש השוא {{ממ|[[תולדות נח על שמות רבה/{{כאן}}|תולדות נח]]}}. או בדבר אחר מפרש מתי שוא כפשוטו לשון אנשים רק למד בג"ש שהן נהרגים אח"כ ע"י אחרים בעונש השוא. והכוונה לשני הפירושים מ"ש בסמוך וירא און ולא יתבונן שלא מסתכל בעתיד {{ממ|[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''ונהרגין.''' וזכר ענשם לומר אע"פ שחטא חמור הוא שחייב מיתת ב"ד ועוד דטיבותא לגבייהו שימותו מתחלה זכאין כיון דסוף סוף נהרגין. עכ"ז לא יפקוד על העתיד {{ממ|[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''אדם שעתיד להמית כו'.''' ולכן אע"פ שאמרת הרבה ארבה וגו' ראוי הוא לבטל ולא לעשות לו נס גדול כזה:

'''בצמא.''' כדאי' בחלק ובאיכה רבתי שהגולים מבני ישראל הלכו אצל בני ישמעאל ובקשום מהם שישקום מים והם לא עשו כן ע"ש. וגם בתנחומא סדר יתרו:

'''שעתידין לומר זה אלי ואנוהו.''' ר"ל מפני שהיה מקום לקטרג אמעשיהם שהיו מריבים ומתלוננים בעת העלאת הבאר כדכתיב המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל וגו'. לכך סיימו דאף שהם אינם כדאי לנס מ"מ ששים רבוא טף שבהן הן הראוים כמ"ש בסוטה התינוקות הכרוהו תחלה ואמרו זה אלי ואנוהו {{ממ|[[תולדות נח על שמות רבה/{{כאן}}|תולדות נח]]}}:

'''צדיק הוא.''' לעיל פ"א אמר שגרשו אברהם על שיצא לתרבות רעה. אלא לענין משפט זה הוא צדיק שעדיין לא המית בני ישראל בצמא. או אפשר שע"י החולי הרהר בתשובה:

'''ראיתי לא נאמר.''' אלא ראה ראיתי:

'''אתה רואה אותן באין לסיני כו'.''' ר"ל זה ראה משה מדעתו ומשכלו כי אחר שהיה מקובל שהקב"ה יתן תורה לישראל כשיצאו ממצרים כמ"ש לאברהם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך. וראה שהקב"ה נגלה לגאלם. ידע שהם באים לקבל את התורה בכאן:

'''שנאמר ראיתי.''' ומדכתיב הכא ראיתי כדהתם משמע דראיה זו מעשה העגל כראייה דהתם:

'''בטטראמולי.''' הוא דמות ד' חיות פני אדם פני אריה פני שור פני נשר הנושאים המרכבה. ופי' טטרא בלשון יון ארבע. ופי' מולי פרדות כמו מולאות של בית רבי:

'''ושומטין אחד מהן.''' היינו פני שור שהוא מהשמאל כי המירו את כבודם בתבנית שור כדלקמן פ' מ"ב:

'''אע"פ שידעתי.''' ופי' כי ידעתי כמו כי עם קשה עורף הוא. רפאה נפשי כי חטאתי לך. שפירושו אע"פ:

'''שעתידים לעשות.''' לא מכאוב סבלותם כפשטיה דכבר נאמר עני עמי. ומפני נוגשיו. אלא מכאוב שעתידים לעשות. והיינו העגל. אף שהוא עון גדול ואילו חטאו עתה בזה לא הייתי גואלם. אך כיון שעל עון ע"ז שעשו במצרים עשו תשובה. והעגל שיעשו במדבר עדיין עכ"פ לא עשו. לכך לא יעכב חטא זה מלגאלם כיון שאיני דן על העתיד. וזה דייק מראה ראיתי. '''ומה שאמר המדרש עוד מהו כי ידעתי את מכאוביו.''' הוא כמו דבר אחר. משום דלפי פי' הראשון ה"ל לכתוב מכאובו בלשון יחיד. לכן מפרש על המכאובים הרבה שיעשו במדבר כדכתיב כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון. ויעציבוהו הוא לשון עצב ומכאוב. וכינה העונות במכאובות כלפי מעלה שדברה תורה כלשון בני אדם:

'''כך הבטחת את משה.''' פי' ממאמר כי ידעתי את מכאביו. בין ראויים ובין אינם ראויים אני גואלם וכדמסיים ואזיל:

'''שנאמר ותהי עליו רוח ה' וישפוט את ישראל. ויצא למלחמה.''' דרשו דוישפוט את ישראל הוא נמי צורך ותיקון מלחמה. ולא אמשפט כפשוטו אלא כשראה ישראל נתונים ביד שוסיהם ע"י עבירות שבידם היה רוצה להושיען והיה מקרב את משפטן לפני ה'. ואמר רבש"ע הושיעה את עמך ואם לא תושיעם לפי שעברו על התורה הרי כבר הבטחת ע"י משה בין עושין רצונך ובין אין עושין לא תמנע מלגאלם {{ממ|[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''לכך כתיב כי ידעתי את מכאוביו.''' כלו' השתא ניחא דכתיב כי שפירושו אעפ"כ:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>