עריכת הדף "עץ יוסף על שיר השירים רבה/ב/ה/א"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''סמכוני באשישות בשתי אשות כו'.'''  הכוונה אשישות כנוי ליראת העונש וזכרון גיהנם של מטה ושל מעלה שני האשות, וזהו סמכוני באשישות בשתי אשות באש של מעלה ובאש של מטה. והמטה משה כתב בשני אשות כו' רוצה בה האש השחור התחתון הגופני, והאש הלבן העליון השכלי, שכוונת התורה האלהית להשלים אלו השני חלקים, ולזה אמרו {{ממ|ירושלמי שקלים [[ירושלמי/שקלים/ו/א|פ"ו סוף ה"א]]}} התורה נתנה באש לבנה חרותה באש שחורה, להורות כי התורה היא תועלת האש השחור התחתון הגופני, ותועלת אש הלבן העליון הנפשיי, כי היא תועלת גוף ונפש, וכן לוחות הברית היו שנים כי הם תועלת גוף ונפש:

'''סמכוני באשישות אלו ההלכות המאוששות כו'.'''  ידוע דבר הלכה או איזה שאלה תשובה הבאה לשאול, מהצורך להשיבו תשובה נצחת וקיימה לאמיתה של תורה, אולם ענייני דרוש ותוכחת מוסר אינו כן. ידוע מה שהביא בעל עין יעקב בפרק הספינה {{ממ|בבא בתרא עח, ב}} על מה שדרשו חז"ל על כן יאמרו המושלים בואו חשבון אלו המושלים ביצרם, כתב שם בשם הרשב"א דכוונת חז"ל בדרשות כאלה להסמיכם על הפסוקים בלשונות שלא תשכח זכרונם ולא שהיתה כלל כוונתם לפרש הפסוקים כן עיין שם, הרי שענייני דרוש ותוכחת מוסר אינו מהצורך לכוין עסק הדרוש לאמיתתו, רק לפי מה שהשעה צריכה לכך להתעוררות הדרוש לבכי ולעסק מוסר היוצא מתכליתן של דברי הדרוש הזה לפי צורך השעה, וידוע שאם נצרך לאדם להוביל יין לאיזה מקום אף שאינו לדרך רחוק, מהצורך לעשות כלים טובים וחזקים, אבל אם צריך לשלח תפוחים ממקום למקום ועושה איזהו כלי ליתן בתוכם התפוחים, אינו מהצורך לעשות להם כלי קיים שאין מהצורך לקיימן רק לשעה מדרך הליכתן, כן בדמיון הזה שההלכות מהצורך שיהיו הדברים קבועין לתכליתן לעד כמו אשישי יין שמהצורך לעשות כלי על הולכתן לדרך כלי קיום, אבל עסק דרוש אגדות נדמו לתפוחים שאינו מהצורך לעשות על הולכת אותן לדרך כלים קבועין ודי בכלים שאינן מתקיימים לעד רק לפי זמן דרך הליכתן, כך הדרוש ותוכחת מוסר שדורשין על הפסוקים יש מקום לדרוש לפי שעה בכדי לעורר את העם לדרך חיים ותוכחת מוסר. וזהו שאמר המדרש סמכוני באשישות אלו ההלכות המאוששות והחזקות, רפדוני בתפוחים אלו ההגדות שריחן וטעמן כתפוחים:

'''בשביל להביאני לך.'''  פירוש לעבודתך, או צריך לומר לאהבני לך, פירוש כדי להיות אהוב לך:

'''כלל.'''  שהיתה סדורה וכלולה בידם מתוך שהיה להם לב פתוח, ואח"כ נתמעטו הלבבות ונתרבו המחלוקת, וה"ג בספר ישן בהדיא, ועיין בענף:

'''לשעבר היתה פרוטה מצויה כו'.'''  הטעם בזה כי להבין ההלכה צריך דעה צלולה כמאמרם ז"ל {{ממ|מגילה דף כח, ב}} שמעתתא בעי צילותא, על כן בעלי עושר השפוים בדעתם, יאוו לשמוע הלכה, כי יבינו זאת, לא כן משוללי עושר, ליבא בכיסא תליא כמו שאמר רבי יוחנן בירושלמי {{ממ|תרומות סוף פ"ח}}, ולא יבינו אל פעולת החידוד, כי העושק יהולל חכם וגו' {{ממ|קהלת ז, ז}}, ועיין עוד בענף:

'''אין מבקשים לשמוע אלא דברי ברכות ונחמות.'''  הם גם כן רק אגדות, ועיין בענף:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>