עריכת הדף "עץ יוסף על ויקרא רבה/לו/ד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''הה"ד ועתה כה אמר כו'.''' משום דק"ל למה נזכרו האבות אחורנית. וקאמר לרמוז דזכות יעקב עדיף מכולהו שבזכותו נברא העולם:

'''אמר הקב"ה לעולמו.''' אע"ג דקרא בהדיא בישראל קמיירי דכתיב אל תירא וגו'. ה"ק לישראל כה אמר ה' לעולם בוראך הוא יעקב. ומכיון דהוא חביב שבשבילו נברא העולם אל תירא כי זכות יעקב תעמוד לבניו. והוזקק לפרש כן דכיון דבהדייהו קמשתעי לא היה צריך לומר יעקב וישראל אלא כה אמר ה' בוראך ויצרך כדכתיב בוראך ויצרך מבטן:

'''יעקב בוראך.''' וזהו שנא' אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלהיו ר"ל שהיה שברו שה' יהיה אלהיו כלו' שייחד שמו עליו ויהיה נקרא אלהי יעקב. עושה שמים וארץ ר"ל שיעקב עשה וברא שמים וארץ כמו שאמר כאן יעקב בוראך:

'''יעקב בוראך וישראל יוצרך.''' כצ"ל וכן הוא בילקוט. ויראה שהבריאה על תחילת ההויה יש מאין והיצירה על יציאת כל דבר בשלימותו כדאי' בב"ר פ' י"ב שכל אחד הופיע בזמנו:

'''אשר עשיתי עמך.''' דריש כעין ג"ש והיקש. דכתיב גבי יעקב והנה אנכי עמך וגו' עד אשר אם עשיתי:

'''ביעקב.''' בזכות יעקב:

'''הה"ד כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם.''' הוכרחו לדרש זה משום דהיה ראוי להיות הפסוק מסורס כן. ה' אשר פדה את אברהם אמר אל בית יעקב. ומדהפך הסדר לכן דרש שיעקב פדה את אברהם כו'. והענין הוא כי כשנגמר דינו של אברהם לישרף היה הדין נותן שישרף כיון שעתיד לצאת מיוצאי חלציו ישמעאל ועשו. אך שצפה הקב"ה שעתיד לצאת ממנו יעקב שמטתו שלימה שגם כל יוצאי חלציו כולם צדיקים לכך נפדה מן השריפה. שאם ח"ו היה איזה פיסול ביעקב או בזרעו היה נשרף. נמצא הצלת אברהם מן האש בזכות ביתו של יעקב ובניו להיותו שלם. וזהו שדייק בעל המאמר וקאמר הה"ד כה אמר ה' אל בית יעקב וגו' שס"ל שבית יעקב היה לו יד ושם בפדיית אברהם כאמור {{ממ|כלי פז}}. וע' מ"ש בב"ר פ' ס"ג:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>